אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

פרשת "וארא"

"מכות מצרים" אז והיום

מאת: איתן קליש

"מכות מצרים" שפגעו בכל אוכלוסיית מצרים מקטן ועד זקן, באמצעים שונים ומשונים, מזכירות את "המלחמה הטוטאלית" שהוכנסה לשימוש במלחמת העולם הראשונה, ככינוי לצורת מלחמה שבה לא מבחינים בין עורף לחזית, בין אוכלוסייה לוחמת ללא לוחמת, ולא בוררים באמצעים. אמנם מדובר בשחרורו של עם משועבד (עם ישראל), אך גם אנו בימינו מבקרים עמים משועבדים שבמלחמות השחרור שלהם אינם בוחלים בשום אמצעים.

חופש

הדברים חריפים יותר דווקא משום ש"הלוחם" בפרשתנו הוא הקב"ה, שיכול לכאורה לברור לו את האמצעים שבהם הוא ישחרר את עמו. האם לא היה מספיק לפגוע בפרעה, או במנגנון שעסק ישירות בשעבוד? אז מדוע היה צריך לפגוע בכל בכורי מצרים? כמו כן, במה היה אשם כל העם המצרי? הרי ידוע לנו שבאותה תקופה האוכלוסייה המצרית הייתה נתונה תחת שלטונו העריץ של פרעה, רובה אנאלפבתית, ולא ידעה כלל על המתרחש, ובוודאי שלא יכלה להשפיע על פרעה.

ברור שהשאלה הזו אינה מופנית לאלוהים, אלא אל הסופר המקראי ואל הספרות הרבנית היהודית לאורך כל הדורות. האם הם לא חשו אי-נוחות למקרא הפרקים העוסקים במכות מצרים? האם הם לא חשו בדילמה מוסרית כלשהי? אנו בימינו אלו חשים בדילמה המוסרית האם לפגוע רק בהנהגה ובכוח הלוחם נגדנו או בכל האוכלוסייה? לפעמים אולי באמת אין ברירה אלא לפגוע גם באוכלוסייה האזרחית, אבל גם זאת שאלה של מידתיות.

חופש

הקורא בעיון בפרשתנו נאלץ להודות כי ברובד המקראי אין התלבטות רבה בשאלה הנ"ל. מטרת המכות היא קודם כל להוכיח לפרעה ולמצרים "מי הבוס", כלומר מי האל האמיתי שמנהל את העולם, ובשביל מטרה כל כך חשובה מותר לעשות הכל לדעת המחבר המקראי. ניתן להתנחם בידיעה שבתקופת המקרא אמות המידה המוסריות היו מאוד אכזריות אצל כל העמים. לדוגמה - חוק "החרם" שבמסגרתו היו הורגים אוכלוסייה שלמה, היה משותף לישראל ולעמים אחרים במזרח הקדום.

במדרשי חז"ל מורגשת כבר התלבטות כלשהי. קודם כל הם מצביעים על כך שמה שה' עשה למצרים היה במסגרת הכלל של "מידה כנגד מידה" - בכוריהם של המצרים נהרגו כעונש על שהם השליכו את ילדי ישראל הזכרים ליאור. מדרש אחר גורס: "רחל בת בנו של מתושלח הייתה הרה ללדת ורמסה בחומר עם בעלה. ויצא הוולד מתוך מעיה ונתערב בתוך החומר ... ירד מיכאל המלאך והעלהו לפני כסא הכבוד ואותו הלילה ירד הב"ה והכה בכורי מצרים." (ספר האגדה)

מדרגה גבוהה יותר של אנושיות מצויה במדרש של חז"ל המספר כיצד אלוהים נוזף במלאכיו, כאשר המצרים הרודפים אחר ישראל טובעים בים: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?"

שאלה אחרת שהעסיקה את חז"ל ואת פרשני ימי הביניים אחריהם - כרוכה בכך שלאורך כל מכות מצרים נכתב שאלוהים גרם לפרעה להמשיך להתעקש ולא לוותר, למרות כל המכות שניחתו עליו ("ויחזק ה' את לב פרעה, ולא שמע אליהם" - פסוק זה מופיע אחרי כל מכה כמעט). מדוע אלוהים לא ריכך את ליבו של פרעה? הפרשנים שאלו כיצד ייתכן שה' מונע מאדם (ואפילו הוא פרעה) את הבחירה החופשית, את היכולת לעשות תשובה? "ואם ה' הקשה את לבו - מה פשעו?" (הרמב"ן)

חופש

התמודדות ישירה עם הבעיה שהועלתה כאן, קיימת בספרו של נתן אלתרמן "שירי מכות מצרים", אשר בו ישנה התייחסות להפצצות המאסיביות של בנות הברית שהרסו את ערי גרמניה לקראת סיומה של מלחמת העולם השנייה.

משיריו של אלתרמן עולה כי הוא מצדיק את ההפצצות האלו, למרות ההרג וההרס העצום שהן גרמו, כי הוא רואה בעם הגרמני על רבדיו השונים את האחראי על פשעי המלחמה שביצעה גרמניה הנאצית. למרות זאת הוא מודע לכך שרבים רבים מאלה שניספו וחייהם חרבו, היו חפים מפשע, והוא כואב את זה.

 


ינואר 2020



חברים ב- עוצב על ידי