אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
עם אחד גיוס אחד
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

פרשת "שופטים"

ניצנים של חשיבה דמוקרטית בספר דברים

מאת: איתן קליש

כבר דנו בפרשת "בהעלותך" האם אלוהים של התורה הוא דמוקרט, או דומה יותר לשליט טוטאליטרי. בעצם ההוראה של אלוהים למשה לאסוף 70 זקנים - ראינו אקט דמוקרטי: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו. וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ. וְיָרַדְתִּי, וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם, וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם. וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם, וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ."

אך עם זאת, ברוב פרקי הנדודים במדבר, ה', ומשה כמיופה כוחו של ה', מצטיירים כשליטים טוטליטריים. והנה בפרשה זו, אלוהים מורה על אחד העקרונות החשובים בדמוקרטיה כבסיס למשטר העתידי של עם ישראל.

אחד מיסודות הדמוקרטיה הוא "הפרדת רשויות". הכוונה במושג זה היא שבין המוסדות העיקריים של המדינה מתקיימת חלוקת עבודה, הסמכויות מתפזרות בין כמה גופים, ויושבים בהם קבוצות שונות של אנשים. המצב ההפוך הוא שהמלך או הדיקטטור ידו בכל - בשיפוט, בחקיקה ובביצוע.

בפרקים ט"ז-י"ח נפרשת לפנינו מערכת קונסטיטוציונית מפותחת, שבה ישנה הפרדת רשויות מרשימה: מערכת המשפט, המלך, הכהן והנביא.

חופש

מעל לכל המבנה הזה עומדת התורה, שמתפקדת כחוקה שהכול כפופים לה. דבר זה בולט במיוחד בחוק המלך אשר חייב ללמוד היטב את התורה וכמובן להישמע לה בכל צעדיו (דברים י"ז י"ח). גם השופטים בביה"מ העליון (דברים י"ז י"א) כפופים לתורה. לכאורה ההבדל בין התורה לחוקה אנושית הוא בכך שהאחרונה נתונה לשינויים והראשונה, מאחר שניתנה על ידי אלוהים, היא נצחית. למעשה חז"ל והפוסקים הבאים אחריהם הכניסו בה תיקונים רבים לפי צורכי הזמן: חוק השמיטה שבוטל, היתר עיסקא, ועוד היתרים המראים לנו כי ניתן להכניס שינויים בתורה.

מכל מקום, הרעיון שיש תורה, שיש מסגרת חוקתית קבועה שאי אפשר לשנותה בגלל נוחיות השלטון, הוא מאוד חשוב (אפילו אם במדינתנו הוא נזנח במקצת).

הצגת המוסדות הקונסטיטוציונים נפתחת בהצגת מערכת המשפט. התורה מצווה ליצור בית דין וגם מערכת אכיפה בכל יישוב יהודי מרכזי (שעריך=עיר). אין זה ברור מי ממנה את השופטים, אבל הרושם הוא שהם אינם תלויים בשלטון. הם מצווים לשפוט רק על פי החוק, ללא שימת לב לאינטרסים זרים ("צדק צדק תרדוף"). הם מצווים על שויון בפני החוק ("לא תכיר פנים") וכמובן על יושר ונקיון כפיים.

מעליהם ישנו בית דין עליון, השופט בכל המקרים המסובכים אשר בתי הדין בערי השדה לא הצליחו לפותרם. גם הוא כמובן אמור לשפוט על פי התורה (=חוקה). אפשר לומר שבית המשפט העליון עוסק גם בחקיקה, כלומר הוא מעין רשות מחוקקת.

מעמד המלך אינו ברור. לא ברורות זכויותיו, ורק ההגבלות עליו מפורטות - כגון שלא ירבה לו כסף וזהב, ולא ירבה לו נשים, והדבר העיקרי שמוטל עליו הוא לשנן את חוקי התורה ולפעול על פיהם.

לפנינו למעשה מלכות קונסטיטוציונית, המוגבלת מאוד בשלטונה על ידי חוקת התורה ועל ידי המוסדות האחרים. יחד עם זאת, ברור שלמלכים הייתה שמורה הסמכות לצאת למלחמות ולהטיל מיסים על העם, ודי אם נעיין בחוק המלך שבספר שמואל א'. ידוע שהיו מלכים כמו שלמה, שהירבו כסף וזהב וגם נשים, כלומר חרגו מחוקי התורה. האם המלכים בישראל וביהודה התייחסו לדגם המלוכה המשורטט בספר דברים? יכול להיות שהוא מבטא את השקפתו של עורך ספר דברים ותו לא. האם הם לא התערבו במערכת המשפט, למשל? האם הם לא רתמו לשירותם את הכוהנים ולא רדפו את הנביאים?

לפי ספרי שמואל, גם דוד וגם שלמה שימשו כשופטים. אך מצד שני, במשפטו של נבות שנאשם בהמרדה - לא נכח המלך. כך גם במשפטו של ירמיהו - לא נכח מלך. ידועים כוהנים העומדים לשירות המלך ברדיפת נביאים (כהן בית אל בספר עמוס, למשל). ידוע לנו כי אליהו, ירמיהו ונביאים אחרים, שדיברו בשם ה', נרדפו קשות ע"י המלכים, ואף על פי כן הייתה להם כעין חסינות.

מקומם של הכוהנים אינו ברור לגמרי. לפי הפרשה הם עוסקים בעבודת הקודש, בשפיטה ובהוראה. הם לא אמורים להתעסק בפוליטיקה.

לנביא מוענק מעמד של מעין מתווך בין ה' לבין העם, לפי פרשתנו. הנביא דומה לאיש הרוח של ימינו, והוא מביא את דבר ה' לעם. לפי המבחן המבדיל בינו לבין נביא שקר, אנו רואים כי יש לו חסינות, אם כי לא מלאה. לפי פרשתנו, הנביא הטועה בניבוי העתיד ישלם על כך בחייו. אישוש לכך נמצא בסיפור על מיכיהו בן ימלה (מלכים א' כ"ב) המנבא לאחאב תבוסה בניגוד לשאר הנביאים. אחאב כולא אותו עד שיתברר האם הוא צדק. ראינו גם שירמיהו המנבא תבוסה לצדקיהו לא מוצא להורג.

לסיכום, גם אם התורה ממליצה בשורה התחתונה על משטר של מלוכה, הרי שזה בהחלט לא שלטון יחיד, אלא שלטון מבוזר, עם הרבה איזונים וריסונים.

 


ספטמבר 2019



חברים ב- עוצב על ידי