אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

פרשת "האזינו"

מאת: איתן קליש

עיקרה של הפרשה הוא שירה גדולה על גורלו ההיסטורי של עם ישראל. ההיסטוריוסופיה העולה מהפרשה דומה במידה רבה להיסטוריוסופיה שפגשנו בפרקים כ"ט-ל', אבל גם שונה. גם כאן, כמו בפרקים אלו, עם ישראל בהגיעו לארצו ובהתבססו בה שוכח את אלוהיו. גם כאן, כמו שם, ה' נוקם בעם וממיט עליו צרות צרורות. אבל בפרקנו, בניגוד לפרקים הנ"ל, אין בכלל גלות. כל הצרות מתרחשות בארץ. הבדל נוסף הוא שלא מתרחשת חזרה בתשובה של העם לאלוהים, ואלוהים חוזר בו ומרחם על העם, רק מתוך דאגה לכבודו שלו. פתאום ה' מחליט להשמיד את אויבי העם, המתגאים בכוחם.

דבר זה מלמד על קדמות השירה הזו, שבאופק ההיסטורי שלה אין בכלל חוויית הגלות, לעומת פרשות אחרות בספר דברים שברור שנכתבו כאשר העם חווה כבר את הגלות.

קדמות השירה הזו ניכרת גם באופי הלא-מונותיאיסטי שלה. הבה נתבונן על הפסוקים הבאים:

"בהנחל עליון גויים, בהפרידו בני אדם,
יצב גבולות עמים, למספר בני ישראל,
כי חלק יהוה עמו, יעקב חבל נחלתו."
(ל"ב, ח'-ט')

חופש

בתרגום השבעים כתוב "בני אלים" במקום "בני אדם". אנו רואים כי יש כאן תפיסה שה' חילק לכל אל את העם שלו, ולעצמו לקח את עם ישראל. אי אפשר לומר שזוהי תפיסה מונותיאיסטית. זוהי תפיסה המכירה באלים נוספים לצידו של ה'. תפיסה זו חוזרת על עצמה: "יזבחו לשדים לא אלוה, אלוהים לא ידעום, חדשים מקרוב באו, לא שערום אבותיכם." (פסוק י"ז), ובהמשך: "אם לא כי צורם מכרם, ויהוה הסגירם." (פסוק ל') - שוב השוואה בין ה' לאלי העמים האחרים.

עניין נוסף שאפשר להעלות בהקשר לפרק זה, הוא הערעור על תפיסת העם הנבחר - עם הסגולה - ראו דברים כ"ו, י"ח-י"ט: "ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגולה ... ולתתך עליון על כל הגויים ... ולהיותך עם קדוש ליהוה אלוהיך כאשר דיבר." - ואילו בשירתנו, תכונות העם העברי מצויירות בצבעים קודרים: "דור עקש ופתלתל ... עם נבל ולא חכם" (ל"ב, ה'-ו')

בעוד שבפרק הקשה (כ"ח) של הברכה והקללה - אלוהים משאיר לעם את הבחירה, בפרקנו ה' יודע מראש כיצד העם יתנהג. מין דטרמיניזם שכזה שמתבטא בפסוק "וישמן ישורון ויבעט". בעצם זאת תפיסה די זרה לתורה, ואפילו לספר דברים. מהיכן היא הגיעה לשירה הזו?

חוקרים מסויימים סבורים כי היא מתקופת השופטים, שאז העם היה שטוף בעבודת אלילים. הם מסתמכים על העובדה שבשירה זו, לאחר סקירת קורות העם במדבר, נזכרים רק הכניסה לארץ כנען וכיבושה. מדוע עם ישראל לא היה נאמן לאלוהיו לאורך כל ימי בית ראשון? זאת שאלה אחרת ולא אכנס אליה הפעם.

 


אוקטובר 2019



חברים ב- עוצב על ידי