אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

מי צודק - הדת או המדע?

מאת ויקטור
ויקטור הוא סטודנט להנדסת מכונות, וישמח לקבל תגובות
vic.lanton@gmail.com

בכל שני וחמישי מופיעה ברשת או בעיתונים ידיעה מסוג "מדענים גילו X חדש, המעלה ספקות בקשר לאמינותה של תאוריה Y" - וכל פעם, בתגובות לכתבות אלו, מופיעים הדתיים התורנים השמחים לאיד: "הרי אמרנו שהתיאוריה הזו מופרכת מלכתחילה. ובכלל, אין מה לדבר על 'מדע' הסותר את דברי הקודש - הרי ברור כי התנ"ך צודק ולא המדענים שלכם, שאינם יודעים בכלל על מה הם מדברים".

הרשו לי לסטות לרגע מן הוויכוחים הסטנדרטיים המתנהלים ברשת, המנסים ללבן סוגיות ברומו של עולם, כגון - האם אלוהים קיים או לא, כיצד ומתי העולם נוצר, האם התנ"ך הוא ההיסטוריה כפי שאכן התרחשה, או שמא עיקר נפחו הוא סיפורי משל ותו לא - דיונים שכמעט תמיד יעברו חיש מהר את גבול הדיון התרבותי ויגלשו להשמצות ולקללות. אבקש אם כן, ברשותכם האדיבה, לעזוב לרגע את הנושאים הבוערים הנ"ל, ולענות על שאלה אחרת:

מה ארוך יותר, החורף הרוסי או החומה הסינית?

אכן, שאלה מעניינת. הרי שניהם ארוכים מאד. יקום נא האדם שברשותו תשובה נכונה ומדוייקת לשאלה הרת גורל זו - ואשמח להכתירו כגאון הדור.

מבולבלים? גם אני, בכל פעם שמישהו מעלה לדיון את השאלה "מי צודק? הדת או המדע?" המופיעה בכותרת המאמר - ומאותה הסיבה בדיוק: אמנם המושג 'ארוך' הוא בעל משמעות הגיונית בשני ההקשרים, אך משמעויות אלה שונות זו מזו. השוואה, אם כן, בוודאי שאינה אפשרית. כך גם לגבי 'צדק'.

'צודק' בהקשר הדתי מתייחס לאמת מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור שהדת מנסה להציג, ואילו בהקשר המדעי הוא בעל משמעות מעורפלת במקרה הטוב: אם תחפשו במילון, תגלו כי ההגדרה ל'צודק' היא "מדבר נכונה, מדייק, נכון, אמיתי", ואם תתבססו על ההגדרה הזו הרי שהמדע מעצם טבעו לא יכול להיות צודק אף פעם.

כמה מבינכם בוודאי הרימו גבה למקרא השורה הקודמת: הכיצד קרה שכותב מאמר זה, אדם חילוני למהדרין, המתנגד להשפעתה של הדת בחברה הישראלית מכל וכל, מטיל לאוויר העולם התבטאות שכזו? האומנם גם הוא מאמין שהמדע טועה והדת צודקת?

ובכן, לא. המושג 'צודק' בהקשר המדעי משמעו "נכון לפי מיטב ידיעותינו כיום". העניין הוא, שברגע שהמדע יהיה 'צודק' לפי ההגדרה המילונית הנזכרת לעיל - הרי שהוא סיים את תפקידו בעולם: וכי מה עוד ניתן לחקור ולגלות, אם האמת הנכונה והמדוייקת לגבי כל דבר שתוכלו להעלות בדמיונכם כבר ידועה? כי אז ניתן יהיה לחתום את הספרים המדעיים אחת ולתמיד... אך משום מה נראה לי שהדבר לא יקרה בקרוב.

כל התקדמות מדעית משמעותית החלה בהכרח בהטלת ספק בתיאוריות שהיו קיימות עד לאותו רגע, ובידע המדעי שהצטבר בידי האנושות עד לאותה תקופה. אם מדובר היה בתיאוריות שהחזיקו מעמד זמן רב, לעיתים קרובות לא היה מדובר בספק מוחלט באמינותן, כי אם בהרגשה שהתיאוריה אינה מדוייקת מספיק, או, לחילופין, נכונה בעיקרה אך לא מתארת את כל המקרים האפשריים. כך לדוגמא, חוקי ניוטון -כגון החוק הגורס כי צלחת שתשים על השולחן תישאר שם ולא 'תעוף' ספונטאנית לכיוון התקרה - התבררו לבסוף כמקרה פרטי (כלומר, כאחת האפשרויות) בתורת היחסות של איינשטיין.

הדת רחוקה לחלוטין מגישה זו. לאורך כל  ההיסטוריה אלו שהעזו לצאת כנגד האמיתות הנזכרות בדת הועלו על המוקד, עונו, גורשו או הוקעו כמטורפים. מבחינתו של אדם דתי, התנ"ך והספרים הנלווים אליו הוא האמת היחידה והבלתי מעורערת.

לפני שאלו מביניכם שכיפה לראשם קופצים עלי בזעם - הרי שבאף מילה שנכתבה כאן לא שללתי את האפשרות הזו. אולי, ביום מן הימים, נגיע לקץ המדע - כלומר לנקודה בה המדע אכן 'צודק' אבסולוטית - ונגלה כי בעצם הלכנו במעגל וחזרנו למקורות. אולי. אך איזו דרך עברנו, ואיזה שלל אספנו בדרך? האם אותם כימאים ופיזיקאים שחקרו את תכונות החומר בניסיונם להבין טוב יותר את עולם הטבע ידעו מראש כי יגלו בדרך את האלקטרון, החלקיק המאפשר זרם חשמלי? האם האסטרונומים שצפו ותיעדו את תנועת גרמי השמיים, ידעו כי החוקים שינסחו יאפשרו לאדם לנחות בבטחה על הירח? האם כשד"ר איגנץ זמלווייס איבחן ב-1847 שידיהם של רופאים מיילדים גורמות לתמותת נשים בלידה, ידע שבעתיד יתגלו החיידקים והווירוסים? אני מניח שלא, או, נכון יותר: בוודאי שלא. כל מה שאותם מדענים רצו בזמנו, הוא למצוא תשובה 'צודקת' יותר לשאלות ש'בערו' בזמנם הנוגעות למבנה היקום והחיים בעולמנו -  וזו אותה סיבה המניעה מדענים בימינו, לפחות אלה העוסקים בתחומים מדעיים "טהורים", כגון מתמטיקה. הידעתם כי ל-80% של המתמטיקה התיאורטית הידועה לאדם כיום אין ולו שימוש מעשי אחד? עם זאת, מתמטיקאים ממשיכים לפתח את התחום, אולי מתוך מחשבה שביום מן הימים יימצא שימוש פרקטי לתוצר מלאכתם.

 איגנץ זמלווייס

איגנץ זמלווייס

תשאלו: איזו מסקנה ניתן להסיק מכל זה? אין מדובר כאן בויכוח לגבי 'אמיתות' - זו המדעית הרלוונטית להיום וזו הדתית. מדובר כאן בויכוח בין גישות, אמת נצחית מול ניסוי וטעייה, אמונה מוחלטת מול הטלת ספק. איזו מבין שתי אלה היא הגישה הנכונה? אינני יודע. אין לי שום כוונה לטעון מעל גבי שורות אלה כי התקדמות טכנולוגית גוברת בחשיבותה על אמונה או שלמות רוחנית - אני רק מבקש להסביר באיזו דרך זו מושגת האופציה הראשונה.

לכן, פנייה קטנה לי אליך, הבחור חובש הכיפה והבחורה חובשת השביס, השוללים מכל וכל את דרך מחשבתי, ובוודאי חושבים עכשיו איך להפריך את ה'שטויות' המובאות כאן: יש לכם במקרה מכונית? או לפחות השתמשתם בתחבורה הציבורית לאחרונה? ופלאפון? נורה חשמלית (עם שעון שבת, כמובן)? או לפחות מחשב, שעל גביו אתם קוראים שורות אלה?

יש? מצוין! אספו נא מיד את כל הפריטים הנ"ל ודומיהם בערימה, והבעירו אותם במדורה גדולה בחצר כמצוות "ובערת הרע מקרבך". שכן, כל אחד ואחד מהם 'נולד בחטא' כתוצאה מכך, שמישהו אזר אומץ וכפר באמיתות הנכונות לאותם ימים.


ינואר 2008



חברים ב- עוצב על ידי