מיהם ומהם הנאנדרטלים?בעקבות הרצאה בסדרה "האבולוציה של
האדם" מאת דן מלר להרצאה על לוסי ראה כאן
במסגרת חשיפות וגילויים בשרשרת האבולוציונית של האדם, התגלה בשנת 1865 הומיניד, שסברו תחילה כי קדם להומו-סאפיינס - הוא האדם המודרני בן ימינו - במהלך התפתחותו. הגילוי נעשה בעמק ניאנדר שליד דיסלדורף בגרמניה, בידי יוהן פולרוט - Johann Fulrott, והשם שניתן להומיניד היה הומו-נאנדרטלנזיס, או "האדם הניאנדרטלי".
מאוחר יותר הסתבר, שאין קשר ישיר בין הנאנדרטל להומו-סאפיינס, והנאנדרטל איננו שייך ל"אבותינו". אם כי רבים מן החוקרים, בלהיטותם הרבה לשייך כל ממצא בתחום ההומינידים לאדם, גרסו כך בעבר. גולגולתו של הנאנדרטל היתה גדולה. נפח מוחו היה גדול מאד: 1400 סמ"ק לעומת 1350 סמ"ק של האדם בן זמננו. מערכת שיניו היתה שונה, אפו ענקי, ועצמות ארובות העיניים בלטו מאד כלפי חוץ. מדענים באותה תקופה, כולל ידועי-שם בתחום הרפואה, כמו פרופ' וירכו (Wirchow) קבעו חד משמעית, שאין מדובר בהומיניד ממין עצמאי, אלא שזהו "אימבציל", או "חייל רוסי", "קוזאק". כך, מסתבר, התייחסו בגרמניה של המאה ה-19 לרוסים... ראה גם: אלא שהם טעו. האדם הנאנדרטלי היה מין בפני עצמו, אחד הענפים בעץ ההתפתחות האבולוציונית מהשימפנזה דרך האוסתרלופיתקוס אפארנזיס, לכיוון שרשרת משפחת ההומו למיניהם. האדם הנאנדרטלי והאדם בן ימינו, ההומו-סאפיינס, התפתחו שניהם מהומו-ארקטוס. הנאנדרטל חי באירופה ובחלקים המערביים של אסיה, בעיקר ארץ ישראל, ומעט גם בצפון אפריקה. הוא חי במערות, וכל הממצאים לגביו נתגלו במערות שונות באירופה, מערב אסיה וארץ ישראל. האדם הנאנדרטלי התייחד במספר מאפיינים, בין השאר בגולגולת ובפנים: עצמות ארובות עיניים בולטות וגדולות, בליטה אחורית בעצם הגולגולת, הפתח אל עמוד השדרה - Foramen Magnum - אליפטי, ולא עגול כמו אצל האם ואצל כל יתר ההומינידים שקדמו לו, כולל האוסתרלופיתקוס אפרנזיס. שיניים קדמיות שחוקות, כנראה בשל שימוש כמעט בלעדי בהן ולא בטוחנות, ומבנה של עצם הלסת התחתונה, השונה מהאדם ומשאר ההומינידים - ראה איור בהמשך: עצמות הפנים משוכות קדימה, מבנה אף גדול מאד, ענקי, עם משטח עצם דמוי גג שטוח, לסת תחתונה קטנה יחסית, והעדר סנטר. ראה גם:
הנאנדרטלים חיו בתקופה שלפני 150-300 אלף שנה, תקופה שחלקה מקביל לתקופתו של ההומו-סאפיינס, שמן הסתם חי לצדו של הנאנדרטל, ושעל היחסים ביניהם, אם היו, לא ידוע. שרידי הנאנדרטלים נמצאו במערות באירופה, מערב אסיה, בייחוד ארץ ישראל, וכן במרוקו. הממצא הראשון היה, כאמור, במערת נאנדר שבגרמניה בשנת 1865. מאוחר יותר נמצאו שרידיו בספרד, בצרפת, בגיברלטר, במרוקו, באוזבקיסטאן, בעירק ובארץ ישראל.
בישראל נמצאו מספר לא מבוטל של נאנדרטלים, במערות בכרמל ובאזור הכנרת. הממצאים מכונים על שם המערות בהן נמצאו: הגולגלות מכבארה, סקול וטבון שבכרמל, קפצה ועמוד (זוטייה) ליד הכנרת. ראה באתרים הבאים בשפה
האנגלית: וכן אתרים בעברית:
המערה בואדי עמוד (זוטייה) נחפרה בידי חוקר יפני, אשר בשנת 1961 חשף שלד של נאנדרטל בוגר.
על אף המספר הרב של ממצאים מהתקופה הנאנדרטלית, כל אותם נאנדרטלים רבים שחיו כאן בישראל - באזור הכרמל ובבקעת כינרת - לא היו "אבותינו". לאדם המודרני שחי בחבל ארץ זה אין כל קשר "משפחתי" לנאנדרטלים תושבי המערות בארצנו. הנאנדרטל יכול להיחשב, לכל היותר, כ"אח" להומו-סאפיינס, כששניהם התפתחו מאב או מאם משותפת - ההומו-ארקטוס.
(*): ריצ'רד דוקינס: הגן האנוכיי. הוצאת דביר, 1991. דצמבר 2003 |