הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

ציון יום הולדתו של צ'ארלס דרווין
12 פברואר 1809

בעריכת פרופ' דן מלר

דרווין

היום, 12 בפברואר, חוגג העולם התרבותי והמדעי את יום הולדתו של צ'ארלס דרווין - אחד האנשים שתרמו תרומה אדירה לקידום המדע, לידע ולתרבות האנושית בכללה, וזאת - באמצעות הגדרתו וביסוסו של רעיון האבולוציה בטבע. לא בכדי קמו לדרווין מתנגדים רבים, שעד עצם היום הזה מנגחים את התאוריה שבנה, מנסים לערער על תקפותה, ואוסרים את הוראתה במסגרות לימוד שונות בבתי ספר. שכן, בעימות שבין האבולוציה לבין האמונה הדתית - לפחות בכל שלוש הדתות המונותאיסטיות - אין פשרה. רק אחת משתי הגישות נכונה, והשנייה - דינה לפרוש מן העולם! הממסדים הדתיים אינם יכולים לקבל את האבולוציה, משום שברגע בו יקבלוה - תתפורר האמונה הדתית ותתפזר לכל רוח: האם קיים בורא עולם, כתפיסה האמונית-דתית, או שעולמנו, על הצומח והחי שבו, נוצר ללא יד מכוונת, ללא מטרה, ללא תכלית, כמילותיו של דרווין - לאבולוציה אין כיוון, אין מטרה ואין תכלית.

צ'ארלס דרווין נולד לפני 195 שנה [הערת המערכת: נכון ליום כתיבת מאמר זה], ב-12 בפברואר 1809, בעיר שרוסברי (Shrewsbury) שבאנגליה, ילד שישי לסוזאנה ורוברט דרווין. אביו של צ'ארלס היה רופא, ושאף שבנו ילך בעקבותיו. בלא כל רצון החל צ'ארלס הצעיר ללמוד רפואה באדינבורג שבסקוטלנד. לאחר שנתיים מאס ופרש מלימודיו אלו, למרות התנגדותו העזה של אביו. אביו לא נטש את שאיפתו לקידום הקריירה של בנו, ובשנת 1827 רשם את צ'ארלס ללימודי תאולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. צ'ארלס היה תלמיד עצל, התגלגל ממכללה למכללה, עבר מתאולוגיה ללימודי בוטניקה וגאולוגיה, והיה מוכר כשובב שלא אהב ללמוד בדרך ממסדית, אם בכלל. הוא העדיף את הלימודים בטבע, ומוריו שמחו לקחת אותו עימם לסיורי לימודים מחוץ לכותלי האוניברסיטה.

בהמלצת מורו לביולוגיה ג'ון סטיבנס הנסלו עלה צ'ארלס דרווין בשנת 1831 על הספינה "ביגל", במסע מחקר לדרום אמריקה, שנמשך חמש שנים. אביו התנגד לנסיעה, וקיווה שבנו ימשיך בלימודי הכמורה, אבל צ'ארלס לא ויתר. בדרום אמריקה, בייחוד באיי הגלאפגוס, הבחין צ'ארלס במינים השונים והרבים של בעלי החיים, בייחוד בציפורי הפרושים, שעל אף השוני ביניהם היו מזן מסוים ומוגדר אחד. הוא שאל שאלות רבות, שלא נמצאו להן תשובות במסורת המדעית של תקופתו, שהתבססה ביסודה על התפיסה הדתית, ומצא להן תשובות מקוריות, שלא נעמו לאוזן מנהיגי הממסד הדתי.

דרווין חזר לאנגליה בשנת 1836, פרסם את מחקרו הראשוני, והחליט להקדיש את חייו לחקר ולהבנה של המנגנון על פיו פועל עולם הטבע. הוא חזר למסעותיו בארצות תבל, במשך 22 שנה חקר עשרות אלפי מינים של בעלי חיים ומאובנים של בעלי חיים שנכחדו ואינם עוד, והגיע למסקנה שהתפתחות הצומח והחי בעולמנו מתנהלת על בסיס הברירה הטבעית, והיא המנגנון שמאחורי רעיון האבולוציה: התפתחות הדרגתית, לא מכוונת, של פרט ביולוגי אחד מפרט ביולוגי שקדם לו, כשהשינויים נוצרים בכורח נסיבות החיים, בשאיפה המובנית הטבועה בכל יצור לשרוד, לשכפל את עצמו ולהתרבות. במאבק הקיום הבלתי פוסק בטבע, ישרוד אותו אורגניזם שיש לו היכולת לשנות את עצמו ולהסתגל מהר ככל שניתן לשינויים אקלימיים, לאפשרויות להשגת מזון ולהתרבות. כושר ההסתגלות וההשתנות הוא התכונה האבולוציונית הקיימת בכל פרט בעולם הצומח והחי, והוא אחד היסודות המרכזיים של האבולוציה.

בשנת 1859 פרסם צ'ארלס דרווין את ספרו המהפכני "מוצא המינים", ספר שעורר סערה גדולה בעולם המדעי-תרבותי: כל המהדורה הראשונה נמכרה ביום אחד!

מוצא המינים

תורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין היא אחת מנקודות המפתח החשובות ביותר בהתפתחות המדע וההבנה האנושית את עצמנו ואת העולם בו אנחנו חיים. עם זאת, במקומות רבים ובמוחותיהם של בני אדם רבים עדיין נחשבת האבולוציה מוקצה מחמת המיאוס, מושמצת ומגונה ונשללת מעיקרה. ואין להתפלא על כך, כפי שכבר הבהרתי בתחילת הסקירה: תורת האבולוציה מהווה סתירה מוחלטת לאמונה באל כבורא עולם. אלפי שנות אמונה מונותאיסטית לא בן יום יעלמו. מעבר להיבט הרעיוני, כרוכים כאן מאבקי כוח, כסף ושלטון אדירי עוצמה. אולם שום כוח שלטוני ושום גורם כוחני לא יעצרו את קבלתה של האבולוציה בידי מרבית תושבי תבל. גם מסקנתו של גלילאו גליליי משנת 1632, שהתבסס על התאוריה של קופרניקוס משנת 1507, לפיה הארץ סובבת את השמש, ולא להפך כפי שסברו עד לאותה עת - התבררה כנכונה על אף התנגדותו הגדולה של הממסד הנוצרי הדתי, ששלט אז בעולם. "כיום," גורס ריצ'רד דוקינס בספרו 'הגן האנוכיי' (*), "תורת האבולוציה מוטלת בספק בדיוק כמו הטענה שלפיה הארץ נעה סביב השמש, אולם מלוא משמעויותיה של מהפכת דרווין עדיין לא הובנו ברבים." לכך יידרש עוד זמן לא מועט.

צ'ארלס דרווין נפטר ב-19 באפריל 1882, כשהוא בן 73, ונקבר ליד ניוטון בכנסיית ווסטמינסטר בלונדון.

 


(*) הגן האנוכיי, מאת ריצ'רד דוקינס, הוצאת דביר, 1991


מקורות באינטרנט (בעברית) להכרת תורתו של דרווין

מאמרים באתר 'חופש'

 


פברואר 2004