אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה או שהעדפתם לא לדעת
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

לאן צועדת מערכת החינוך, ובעקבותיה המדינה

הערת המערכת: נתוני המאמר הראשון שלהלן נאספו בידי חברים ממפלגת "אור" ונערכו ופורסמו באתר "חופש" ברשות. מאמר ההמשך ("מערכת חינוך כפלטפורמה למדינה נורמלית") נכתב על-ידי ירון ידען והועתק ברשות מאתר "מפלגת אור".

חופש

מתוך כאב, צער ודאגה לעתיד המדינה אנו מפרסמים נתונים אלה.

"חוק נהרי", שהטיוטה שלו אושרה בממשלה לאחרונה, הוא בשורה מרה לחינוך הממלכתי. מדובר בתיקון לסעיף 11 בחוק חינוך חובה, המתיר לשר החינוך לתקצב מוסדות חינוך שאינם מוכרים. התיקון יחייב את הרשויות המקומיות לממן את המוסדות שיוכרו על ידי השר.

הרשויות יחויבו לממן בתי ספר פרטיים - חרדיים, מוסלמיים ואחרים - בלי לפקח עליהם ועל תוכני הלימודים בהם ובלי לתבוע מהם הקפדה על אמות מידה תכנוניות או על מספר תלמידים מינימלי בכיתה, המתחייבים מן החוק.

כדי להמחיש את הסכנה נבהיר: מספר ילדי הגן המתחנכים כיום במוסדות חרדים ודתיים עולה על מספר ילדי הגן המתחנכים בגנים ממלכתיים: בשנת 2006 היו כ-135,000 ילדים בחינוך הדתי והחרדי, ובחילוני כ-125,000 בלבד. מה שעוד יותר מפחיד ומסוכן היא המגמה המסתמנת מהנתונים. הנה המחשה לגידול במספר ילדי הגן החרדיים בעשר השנים האחרונות בלבד:



התפלגות החינוך בגני הילדים במיגזר היהודי בעשר השנים האחרונות
המקור: אתר משרד החינוך

והנה מה שקורה כאשר אנו מציגים את סך ילדי החינוך הדתי והחרדי בגני הילדים אל מול החינוך החילוני, תוך שימוש באותם נתוני משרד החינוך:

ונתונים נוספים - בהודעה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל השנתון הסטטיסטי שפורסם ב-24/9/08, נכתב: מספרם הכולל של התלמידים במערכת החינוך על-פי התחזית צפוי לגדול מכ-1,405,000 בשנת 2006, לכ-1,524,000 בשנת 2013 (גידול של כ-8.5 אחוזים). שיעור הגידול במספר התלמידים יהיה ניכר יותר במגזר הערבי - גידול של 23% (434,000 תלמידים בשנת 2013), ובפיקוח החרדי במגזר העברי - גידול של 28%. (262,000 תלמידים בשנת 2013).

חופש

מערכת חינוך כפלטפורמה למדינה נורמלית

לקיומה של מדינת לאום דמוקרטית מן המניין נדרשים שני תנאים:

  1. המדינה שייכת לאזרחיה ללא הבדל דת, מוצא ומין (כפי שנקבע במגילת העצמאות).
  2. אזרחי המדינה, ללא הבדל דת, מוצא ומין, יוצרים את הלאום (ישראליות).

המצב כיום הוא ההפך ממציאות של מדינה נורמלית:

  1. על-פי המיתוס המקובל בישראל, מדינת ישראל אינה שייכת לתושביה, אלא ליהודי העולם.
  2. אזרחי המדינה אינם נתפסים כלאום - ואין מכירים בלאום ישראלי.

כדי להגיע לנורמליות, כל אזרחי המדינה צריכים להתחנך על-פי תוכנית ליבה אחת שתספק השכלה כללית, ערכים הומניים ושוויוניים ואחריות קולקטיבית בין כל האזרחים ללא הבדל דת, מוצא ומין - עם זיקה ללאום הישראלי.

מערכת החינוך הקיימת מנציחה את המגזריות, המשסעת את החברה הישראלית מבפנים. כך ניתחה אתי וייסבלאי, עובדת מידע ומחקר מטעם כנסת ישראל, את מערכת החינוך בישראל:

"מבנה מערכת החינוך הפורמלית בישראל מורכב ביותר ומושתת על צורות שונות של סיווג וקטגוריזציה [1]

  1. סיווג לפי מעמד משפטי - בישראל שלושה סוגים של מוסדות חינוך המסווגים לפי מידת כפיפותם והיענותם לפיקוח המדינה:
    • החינוך הרשמי - המורים במוסדות החינוך הרשמי הם עובדי מדינה ותוכניות הלימודים נתונות בפיקוח מלא של משרד החינוך.
    • החינוך המוכר שאיננו רשמי - מוסדות מסוג זה הם מוסדות החינוך של רשת החינוך העצמאי, השייכים לאגודת ישראל ומשרתים את הציבור החרדי האשכנזי, מוסדות החינוך של מעיין החינוך התורני, השייכים לש"ס, ומוסדות מוכרים אחרים. מוסדות בקטגוריה זאת קיבלו עליהם מידה מסוימת של פיקוח המדינה, אך הם נהנים ממידה רבה של חופש בקבלת תלמידים, בהעסקת מורים, בקביעת תוכניות הלימודים וכד'. הם כפופים מבחינה אדמיניסטרטיבית לאגף לחינוך מוכר שאינו רשמי במשרד החינוך.
    • מוסדות הפטור - לפי חוק לימוד חובה הורים רשאים לרשום את ילדיהם למוסדות הפטורים מהחובות הכלולים בו ומתנהלים בלא כל פיקוח של משרד החינוך. מוסדות הפטור הם תלמודי תורה לבנים בחינוך החרדי.


  2. סיווג לפי מגזר - מערכת החינוך בישראל נחלקת לפי מגזרים לאומיים (המילה לאומיים נכתב במחקר על-ידי נציגת הכנסת, מה שמבליט את האבסורד): יהודי, ערבי, בדואי, דרוזי וצ'רקסי.

  3. סיווג לפי סוג פיקוח - לפי חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, מערכת החינוך מחולקת לפי סוגי פיקוח: ממלכתי, ממלכתי-דתי ואחר. כל מוסדות החינוך הרשמיים ורוב מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים נתונים בפיקוח הממלכתי או הממלכתי-דתי. פיקוח אחר חל על החינוך החרדי ונוגע למוסדות שאינם בפיקוח משרד החינוך, ובהם מוסדות מוכרים שאינם רשמיים ומוסדות פטור. בחינוך היסודי העברי רוב מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים מסווגים תחת פיקוח מסוג אחר."

המסגרת המבנית של מערכת החינוך, המתוארת לעיל, היא מערך בירוקראטי מסורבל, בזבזני ובלתי יעיל, העשוי טלאי על טלאי.

יתירה מכך, החלוקה המגזרית בה אינה פונקציונאלית אלא פוליטית ואינה נגזרת רק משוני בתוכן רעיוני אלא ממפתח מפלגתי ועדתי: רשת החינוך העצמאי שייכת לאגודת ישראל ומשרתת רק את הציבור החרדי האשכנזי, מוסדות החינוך של מעיין החינוך התורני שייכים לש"ס והממ"ד הוא יציר כפיה של המפד"ל ונועד לציבור הדתי-לאומי. במקום שילוב של הכלל למסגרת לאומית מאחדת, המטפחת תחושת שותפות ואחריות קולקטיבית, מערכת החינוך הקיימת רק מחזקת את הפילוג החברתי ומטפחת מעין "לאומיים" שונים בתוך אותה מדינה.

מערכת חינוך אחת לכולם היא תנאי יסודי לארגונה של חברה לאומית. ולצורך זה נחקק חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 - שאושר בכנסת ב-12 באוגוסט 1953 - שמטרתו לבטל את שיטת הזרמים בחינוך ולעצב מערכת חינוך ממלכתי משותפת, נייטרלית מבחינה מפלגתית, שתחנך את התלמידים על פי "ערכי תרבות ישראל והישגי המדע". בן-גוריון היה מודע לחשיבות החינוך הממלכתי לכל אזרחי ישראל וכשקמו לו מתנגדים מקרב המפלגות הקיימות, הוא הכריז שלא יוותר בעניין זה ואיים בהתפטרות. כך התקבלה עמדתו. עוד פרטים כאן

החלוקה המגזרית של מערכת החינוך אינה חלוקה מבנית גרידא, אלא היא מכתיבה תכנים, ערכים, אמונות ואפילו עמדות פוליטיות מגזריות, ומטרתה אינה להקנות השכלה רחבה, אלא לגדל דורות של בוחרים, שימשיכו לחזק את כוחה של הנהגתם המסורתית.

כדי להבליט את האבסורד יש לתת את הדעת שמוסדות ההשכלה הגבוהה (אוניברסיטאות ומכללות) בדרך כלל חפים מחלוקה מגזרית, פוליטית ודתית וכל אזרח, ללא הבדל דת, מוצא ומין, רשאי ללמוד בהם. הסיבה לנורמליות זו היא, שההשכלה הגבוהה מושתתת על עקרונות התבונה, המתאימים לכל בני האדם, בין שהם מתמחים בטכנולוגיה, במדעי הטבע, או במדעי הרוח; היסטוריה, פילוסופיה, ביקורת המקרא, הברית החדשה והקוראן.

מה משונה אפוא המציאות הישראלית: את ילדינו הרכים אנחנו מחנכים על-פי תפיסות עולם מנוגדות זו לזו, לא על יסוד הרציונליות והתבונה אלא מגזר מגזר על-פי ערכיו ואמונתו.

מהם הניגודים הערכיים בין המגזרים ואלו זהות וערכים בסיסיים יונקים תלמידי כל מגזר?

החינוך הממלכתי (הכללי) מבוסס על ערכי הסובלנות, כבוד האדם וחירותו ועל ערכים יהודיים דמוקרטיים. המונח "ערכים יהודיים" מעורפל והנטייה בפועל היא לקשור בין יהדות לדת האורתודוכסית תוך התעלמות, כמעט מוחלטת, מהיהדות כתרבות לא דתית, מהיהדות הרפורמית (חלק הארי של יהדות העולם) ומהיהדות הקונסרבטיבית.

החינוך העצמאי מקנה חינוך תורני בלבד, ללא הכשרה מקצועית והשכלה כללית, ומחנך נגד מדינה יהודית דמוקרטית - כך אמרו הוגי הדעות של הציבור החרדי. למשל הרב אלעזר מנחם מן שך (מנהיג הזרם הליטאי-חרדי): "אנא פטור אותנו מקללת הדמוקרטיה החדשה שנשלחה לעולם, שהיא ממש כמו מחלת הסרטן שנשלחה לעולם" ולמשל הרב חיים שאול קרליץ (חבר מועצת חכמי התורה של דגל התורה): "עלינו לזכור דבר אחד יסודי - כל כולה של הכנסת, היא נגד התורה, עצם הדבר שקמים להם בני אדם ומכריזים כי הם "המחוקקים", זהו נגד התורה מן השמיים [...] גם אם יצביעו בכנסת בעד קיום מצוות, זהו נגד התורה [...]. הנציגים בכנסת הם 'שתדלנים' שלנו. אין בכך כל הכרה בקיומו של מוסד זה ששמו 'בית המחוקקים'" [יתד נאמן, 31/5/2000].

מעיין החינוך התורני של ש"ס מקנה רק השכלה תורנית, ללא הכשרה מקצועית וכללית, ומחנך נגד החוק ונגד בתי המשפט, שהם אושיות המדינה הדמוקרטית. הרב עובדיה יוסף, מנהיג ש"ס והאורים-ותומים של מעיין החינוך התורני כותב כך: "לפי ההלכה על פי תורתינו הקדושה אשר היא חיינו ואורך ימינו, ודבריה נר לרגלינו ואור לנתיבותינו... ולכן איסור חמור הוא להתדיין בכל הדינים האלה בפני ערכאות ששופטים לפי חוקות הגוים, אשר עליהם נאמר ומשפטים בל ידעום. ואין כל הבדל בזה בין כשהשופטים גוים, לבין כשהשופטים יהודים הדנים על פי חוקות הגוים, שלא כדין התורה" [שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן סה].

החינוך הממלכתי-דתי מחנך נגד מדינה יהודית במובן הפלורליסטי ונגד מדינה דמוקרטית. כך למשל סובר הרב משה צבי נריה ז"ל (אבי 'הכיפות הסרוגות'): "היד הרמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים [כוונתו למייסדי המדינה החילונים, י"י], באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה את חרסיה בסיגים של לאומיות מזויפת, בגרגרים של היסטוריה ושל חיבת השפה [...] עומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת, ולסוף גם כן לשנאת ישראל וארץ-ישראל, כאשר כבר נוכחנו על-פי הניסיון [...]. בלי אורה של תורה אי אפשר לקנות את הלאומיות הטהורה שנאותה לגוי קדוש, ושלאומיות אחרת תהפך לרועץ ח"ו" [ערוץ 7, דברים לזכרו של משה צבי נריה].

החינוך הערבי מחנך ללאומיות פלסטינית. מטרות החינוך הערבי כפי שנוסחו בוועדת המעקב לענייני החינוך הערבי: "מטרות החינוך הממלכתי בבתי הספר הערביים במדינת ישראל הן: לחנך על ערכי התרבות הפלסטינית, הערבית וההומנית, וכמו כן לחנך לקשר המיוחד עם שאר העם הפלסטיני ולחיזוק הזיכרון ההיסטורי הפלסטיני, לחנך לאחדות העמים ולזכות לאזרחות ולדו-קיום ושיתוף עם העם היהודי במדינת ישראל לפי עקרון השוויון והכבוד ההדדי" [צוטט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה]

התפלגות התלמידים בין מגזרי החינוך השונים מדאיגה מאד: על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-37% מהתלמידים בפיקוח משרד החינוך לומדים בחינוך העברי בפיקוח ממלכתי, 15% בחינוך הממלכתי-דתי, 23% בחינוך החרדי ו-25% - בחינוך הערבי.

הנתונים מראים ארבע חברות שונות שסדרי הגודל שלהן דומים (אין רוב דומיננטי), המחנכות לערכים סותרים. רובן מתנגדות לחוקי יסוד של מדינת ישראל וכולן מחנכות נגד שאיפתם של מייסדי המדינה להקים בית לאומי לעם היהודי כמדינה של לאום ישראלי, המבוססת על אמנת האומות המאוחדות לשוויון אזרחי, המטפחת רגש לאומי, ישראלי, שווה לכלל אזרחיה, ותרבותה משקפת את תרבותו של הרוב היהודי הדומיננטי בה.

[1] המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים - 2002, עורך: יעקב קופ, ירושלים, דצמבר 2002; משרד החינוך, ועדת-שושני, דוח הוועדה לבדיקת שיטת התקצוב, 2002, עמ' 3-4.

חופש

קישורים רלוונטיים נוספים:

  • החרדים נגד לימודי אנגלית ומדעים - 5/7/2007 וואלה! - מאת אמיר תיבון: ההצעה לפטור את החרדים מ"תכנית הליבה" תפגע בראש ובראשונה בילדים חרדים.

  • "חינוך דתי-קיצוני על חשבון משלם המיסים" - 6/7/2007 וואלה! מאת אמיר תיבון: לדברי הפרופסור לחינוך אילן גור-זאב, זה מה שנקבל אם הכנסת תאשר את ההצעה של המפלגות החרדיות לביטול "תכנית הליבה".

  • עד 2012: כמעט כל תלמיד יהודי שלישי - במוסד חרדי - 8/7/2007 הארץ - מאת אור קשתי: בעוד חמש שנים רק 41.7% ילמדו בחינוך הממלכתי, 13.5% - בממלכתי דתי, 17.4% - בחרדי ו-27.4% - בערבי.

  • החינוך הממלכתי גוסס - 14/7/2007 הארץ - מאת יוסי שריד: מעכשיו יהיו עשרות אלפי תלמידים פטורים כדת וכדין מלימודי מדעים, אנגלית ואזרחות. מחזירים אותם לגטו של האשכנזים או למלח של המזרחים, שממנו לא יצליחו לצאת כל חייהם; אלה ילדים אבודים. והמפלגות החרדיות יבטיחו לאורך ימים את המנדטים הכלואים בכיסן.

  • תמיר וסאטמר, יד ביד - 16/8/2007 הארץ - מאת נחמיה שטרסלר: מעניין איזו דמות של החברה הישראלית היא רואה לנגד עיניה במצב שחלק הולך וגדל בה לא ילמד כלל אנגלית, מתמטיקה, אזרחות ומדעים. איך יוכלו להשתלב אי פעם בשוק העבודה? איך ישתחררו מהתלות ברבנים? ... בקרב הזה על עתיד המדינה ודמותה אסור למצמץ.


אוקטובר 2008



חברים ב- עוצב על ידי