27.10.2004 - יום הזכרון ליצחק רבין

עברה עוד שנה מאז היום הנורא ההוא, ואנו נזכרים שוב - אולי יותר מתמיד - ברצח, בהסתה שקדמה לו, ובהקשרים שלאורם התבצע.

יש הטוענים שלחינוכו של אדם בצעירותו השפעה מכרעת על מעשיו בהמשך. הסמכויות החינוכיות המוטבעות במוחו של הלומד, מרותן ודיניהן - לכל אלה משקל רב, לעיתים קרובות אפילו מוחלט, במעשיו הנגזרים מתכנים נלמדים אלה. לו היינו צריכים להפיק לקח חשוב כלשהו מאותו רצח נורא, היה צריך להיות זה מיושם גם, ואולי בעיקר, בתחום החינוך אותו מספקת מדינת ישראל למיגזרים השונים. על מדינת ישראל להכות על חטא. אותן סמכויות חינוכיות, על מרותן ודיניהם, עדיין מתפקדים כגורם מרכזי בחינוכם של דורות שלמים. ספק אם חל בתכנים המוקנים לגיל הרך שינוי מהותי - יש יטענו שחל בהם אפילו שינוי לרעה.

יצחק רבין היה אדם. לא "דמות קדושה" היה, אלא אדם, נבחר ציבור. איננו סוגדים "סגידה מוחלטת" לאף אחד - אנו שופטים כל איש על פי מעשיו לחיוב ולשלילה. אך בה בעת אנו מתעבים תיעוב מוחלט את הרעיון כי ישנם תכנים אשר מורים בפסקנות בלתי ניתנת לויכוח ועדכון את אשר יש לעולל לאדם. האדם הוא השולט בכתוב ובנאמר, ולא להיפך.

ואם לא תדע מערכת החינוך שלנו ללמד זאת, הרי שחלילה נראה ימי אבל נוספים ודפים שחורים יתווספו ביום מן הימים לאתר האינטרנט שלנו. ואם את זאת תדע מערכת החינוך שלנו לטעת במוחות הצעירים שבפיקוחה, אזי ייתכן וביום מן הימים יעברו תכני האתר כולו למדור "הארכיון" ומי בינינו שאוהב להשתמש במושגים כ-"אלוהים" יוכל לטעון אז בצדק כי "צלם אלוהים" לנו.

ועד אז, היה שלום חבר.