אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
עם אחד גיוס אחד
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > לחיות חופשי  לגירסת הדפסה     

מעבדות לחירות, ושוב לעבדות

מאת: אורי ברייטמן uribreitman@yahoo.com
סטודנט למשפטים, חבר עמותת חופש






הבה נעיין יחדיו בקטע מתוך חוק ישראלי מעניין:

חוק חג המצות (איסורי חמץ) התשמ"ו - 1986

מצהרי יום י"ד בניסן עד עשרים דקות אחרי שקיעת החמה של יום כ"א בניסן, לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה;
לענין זה, "מוצר חמץ" -
(1) לחם;
(2) לחמניה;
(3) פיתה;
(4) כל מוצרי קמח חמץ אחרים.

עד שנת 1986 לא היתה שום בעיה דתית בתחום החמץ. מעניין מאד שעל החוק הזה חתום יצחק פרץ, שר הפנים של ש"ס, וש"ס, מסתבר, היא המפלגה הפעילה ביותר בישראל בתחום הכפייה הדתית.

מעניינת לא פחות היא העובדה, שהחוק הזה מעניק לשר הפנים (של ש"ס, כמובן) כוח רב. בזכות החוק הזה, הופך פוליטיקאי מטעם מפלגה (ש"ס במקרה זה) ל"משטרת המחשבות" של הכשרות היהודית, גם במקומות שבהם התושבים אינם דתיים כלל וכלל. וכך לפתע, בערבו של יום, כשהחמה שוקעת, הופכת הלחמניה לסכנה לאומית. פתאום, משום מקום, עוברת הפיתה טרנספורמציה: בזכות המחוקק הדתי היא זוכה להיות עילה לעבירה מנהלית הגוררת קנס.

זהו חוק שמועיל בעיקר לכוחו הפוליטי של שר הפנים (של ש"ס, כמובן), אבל באופן פרדוכסלי מסייע גם לדו-הקיום בין הערבים והיהודים בישראל. שהרי חג הפסח הפך לחג קירוב הלבבות בין יצרני ומוכרי הפיתות מהמגזר הערבי לבין ציבור הצרכנים החופשי של המדינה. בזכות יצחק פרץ, הרב ה"נאור" שעורר סערה ציבורית עזה כאשר טען כי אסון הבונים (שבו נהרגו 19 תלמידים ושני מבוגרים בתאונת דרכים קטלנית) התרחש בגלל "חילולי השבת ההמוניים במדינת ישראל כולה", זוכה הציבור הערבי בישראל להתייחסות מיוחדת מדי שנה, כאשר לקוחות מורעבים פושטים על דוכני המאפה ה"אסור", כמו כפאם שד.

החוק דורש ש"לא יציג בעל העסק בפומבי מוצר חמץ", דהיינו, כל שצריכים בעלי העסק הוא לכסות את החמץ הנורא בבד או שמיכה, ובזה תם ונשלם הסיפור. הם גם יכולים לומר ללקוחותיהם "יש לי את החומר שאתה מחפש"... מדינת ישראל הופכת את צרכני הלחם, הלחמניות והפיתות לעבריינים מסוכנים, המחפשים את מנת החמץ שלהם כמו מכורים לסמים. קריצה חפוזה לבעל הדוכן, הולכים ביחד אל החלק האחורי של החנות - ומתעסקים ב"חומר הנגוע".




חוק חג המצות הוא אחד החוקים היותר מגוחכים בתולדות המדינה. הוא כופה נורמה דתית חסרת-הגיון על ציבור רחב מאוד, שחלקו חילוני, נוצרי או מוסלמי. הוא אמנם איננו חל בישובים שבהם יש רוב לא-יהודי, אבל מדוע צריך המיעוט החילוני/נוצרי/מוסלמי לסבול ממנהגיו הפרימיטיוויים של אלו המתיימרים להיות הרוב ובעצם אינם רוב אלא מיעוט פונדמנטליסטי המסרב לנוע קדימה בציר הזמן?

המצה - כאוכל בעל ערך תזונתי, היא מוצר גרוע. המצה גרועה לעיכול, גרועה לדיאטה (מכילה הרבה מאד קלוריות) וגרועה לשיניים. ייתכן ובני ישראל לא חשבו על כך כשנחפזו לברוח ממצרים (והרי כל "יציאת מצרים" ייתכן ואיננה יותר מאשר אגדה חסרת-בסיס), אבל כיום אנחנו כבר יודעים הכל על נזקי המצה לבריאותינו: ובזכות מי? בזכות הרב כדורי? לא! בזכות חוקרים, דיאטנים וביולוגים.




ש"ס הפכה את חג החירות - לחג השיעבוד לשלטון הדת. בזכות מפלגה כוחנית הפך חג יהודי חשוב למירוץ נואש אחר פיתה נחשקת. בזכות ש"ס, הידועה בציבור כמפלגה שונאת-ערבים (ראה הצהרותיו השכם והערב של מנהיגם עובדיה), כל הציבור היהודי-חילוני כורת מדי שנה ברית-פיתות עם הציבור הערבי בישראל. שלא תבינו אותי שלא כהלכה - כל התקרבות בין הציבור היהודי לערבי היא מבורכת. אבל התקרבות המבוססת על רדיפת-פיתה היא לכל היותר בדיחה גרועה.

במדינה שבה אנחנו נאלצים לרכוש, מחוסר ברירה, מים מינרליים "כשרים לפסח", הבדיחות הללו כבר מזמן הפסיקו להצחיק. ברגע שחג הפסח הפך לחג ציני, שבו סוכני הדת מנצלים את המסורת כדי לעשות הון פוליטי וכלכלי על חשבון הציבור הרחב, אולי כדאי לחשוב פעמיים אם אמנם יצא עם ישראל מעבדות לחירות - או שמא יצא מעבדות לחירות אך שוב חזר להיות עבד. מתי תשמע הכנסת את זעקתנו?

בישראל קיים חוק יסוד ושמו "חופש העיסוק". עוצמתו רבה, וניתן לפסול לאורו חוקים פוגעניים כמו חוק חג המצות. בג"ץ רק צריך להמתין לרגע בו יקום עותר נמרץ, שיפעיל את חוק היסוד ויחזק את חופש העיסוק במדינה. תוקפו של סעיף שמירת הדינים, האוסר פסילת חוקים שהתקבלו לפני חקיקת חוק היסוד הנ"ל ,פג בעת כתיבת השורות הללו. ביטול חוק חג המצות עשוי להיות צעד קטן עבור חג הפסח, וצעד גדול עבור הציבור החופשי בישראל: אולי נוכל סוף-סוף לחגוג את פסיחתו של המחוקק הדתי על רשתות השיווק, חנות דברי המאפה השכונתית והמקפיא שלנו.




חברים ב- עוצב על ידי