אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה או שהעדפתם לא לדעת
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

במת חופש

אמת (4)

בעריכת פרופ' דן מלר
מאמר רביעי בסדרה
ראה גם אמת 1, אמת 2, ואמת 3

מבחינה דתית אין אמת אלא מה שהוא קדוש
ואילו מבחינה פילוסופית אין קדוש אלא מה שהוא אמת
לודוויג פוירבאך

"האמת תתפוצץ לכם בפרצוף" התריסה כנגדנו הגולשת מיכל מעל במת חופש 'פיצוצים' והוסיפה נדבך נוסף, מוכר ולא לטובה, בטיעון הדתי-חרדי לחזקה שיש לדתיים, כביכול, על האמת. עירון - ידיד ותיק של חופש, מחברם של תגובות ומאמרים רבים באתר, מוצא קשר ישיר בין דבריה אלו של הגולשת הדתייה מיכל, לבין מתקפת ההיסטריה ההמונית של מגויסי הדת במערכה הימנית-דתית-חרדית לשמירה על האמת האמונית שלהם, שככל אמת גם היא סובייקטיבית לחלוטין, וטובה למאמיניה בלבד. אירועי העת האחרונה במערכה הלאומית שכולנו שותפים לה, לצערנו, מהווים רקע ותשתית קונספטואלית לגישתם הדתית של מיכל וחבריה.

חופש

יחסיותה של אמת המתפוצצת בפרצוף
ויחסיותו של הפרצוף שבפניו מתפוצצת כיום אמת מסוימת

מאת עירון

במהותם, אין דבריה של מיכל שונים מדברי כל הפונים הדתיים-מסורתיים אל אתר חופש: הם רוויים "שחצנות, התנשאות והתרברבות", ש"הן תכונות שנואות עלינו ביותר, ומבחילות אותנו עד קבס", כדברי אוהד בתשובתו לעמנואל (ראה באותה במה). לגופם של דברים:

הניסוח "האמת תתפוצץ לכם בפרצוף" שאול מססמת הימין הדתי - "ההתנתקות תתפוצץ לנו בפרצוף", ועניין ההינתקות עשוי לשמש לנו אפוא נקודת-בוחן אקטואלית מרכזית, לבדוק על-פיה למי מתפוצצת אמת בפרצוף.

חופש

המאבק נגד תכנית ההינתקות - אף-על-פי שהימין הדתי-חרדי ניסה להציגו כמאבק על ביטחון אזרחי ישראל ("פיקוח-נפש של מיליוני יהודים!" כדברי הססמאות הזעקניות ההיסטריות של חב"ד בשם "הרבי שליט"א מלך המשיח אומר:" [הרבי שליט"א - כזכור - מת לפני אחת-עשרה שנים, אבל הוא עדיין 'שליט"א' ועדיין "אומר:"...]) - היה מאבק דתי-אמוני נטו. עניין הביטחון (שהוא עניין מקצועי-תחומי של מערכת הביטחון בלבד, ולא של תנועת חב"ד ורבה המת-החי, או של מועצת יש"ע [עכשיו רק: מועצת י"ש...] ועסקניה) היה רק נימוק מסייע אפקטיבי, להפחיד ולהטיל מורא באמצעותו על הציבור הישראלי.

במאבק הדתי הזה - שכל-כולו  רצוף אמונה בקב"ה וברצונו בשלמות הארץ, כחלק מתהליך ההכנה לגאולה האמתית והשלמה עם ביאת משיח-צדקנו - לא היה אמצעי דתי-רוחני שלא נוצל ולא שומש כדי לעצור את ההינתקות. כאן עמדה האמונה הדתית בתורה ובקב"ה - עם כל הלהט העז ועוז-הרוח האמוני-מסירותי על קודשי-ישראל, שאינם אלא מערכת של אמונות דתיות באל היהודי ובקודשיו המדומים - מול החלטת ממשלה חילונית, דמוקרטית, ריבונית, ממלכתית. מדובר במאבק של דמוקרטיה מודרנית מול תאוקרטיה קלריקלית, של ממלכתיות לאומית-ריבונית מול פונדמנטליזם רבני-הלכתי-תורני-דתי-אמוני, שמקורו ויסודו: האמונה בקב"ה ובתורתו.

במאבק על ההינתקות - הקב"ה ותורתו הפסידו בגדול.

חופש

שום תכסיס הגנתי תאולוגי בדיעבד ('גזרה משמים' - הנימוק התאולוגי השגור והשחוק, שנשלף ממחסני האמונה כל אימת שהמציאות מכניעה את האמונה ואי-אפשר להסביר למאמינים איך התחוללה ההכנעה הזאת, הבלתי-מובנת לנפש המאמין) לא יועיל לכסות את ערוות האמונה והמאמינים באמונה:
הריבונות ניצחה את הרבנות, הדמוקרטיה את הקלריקליות, הממלכתיות את הפונדמנטליות, החילוניות את האמונה הדתית.

זו - בפשטות - תמונת-המצב החד-משמעית, החדה והברורה, בתחום המאבק על ההינתקות - אחד המאבקים הדתיים-אמוניים החשובים ביותר שחולל הציבור הדתי-אמוני נגד מדינת ישראל החילונית-לאומית-מודרנית.

לא חשוב מה יאמרו ואיך ינמקו לעצמם - במחנה פנימה - הדתיים-חרדיים את התבוסה הזאת [שהביאו עליהם במו-ידיהם, שכן מלכתחילה לא היה סיכוי לניצחונם, וחסד גדול היו עושים עם אלוהיהם לו מלכתחילה היו נותנים דעתם לסיכויי הכישלון על-מנת שלא לבזותו בפומבי, אותו ואת תורתו הקדושה להם, אותו אלוהים שלכאורה מורה ומצווה על דברים שאינם מתקיימים ולעולם גם לא יתקיימו]. התוצאה היא אחת ויחידה: אם מתנגדי ההינתקות - לכל מחנותיהם וזרמיהם - מייצגים את הקב"ה ותורתו, והם הובסו מפני המדינה הריבונית-דמוקרטית במאבקם נגדה - הקב"ה ותורתו הם-הם שהובסו כאן! במילים פשוטות: הקב"ה ותורתו אינם כוח כול-יכול, ולא הם שקובעים את המציאות ואת מהלכה, לא על-פיהם יישק דבר ולא הם שחורצים את גורל עם-ישראל ואת דרכו ובחירותיו.

מבחינה תאולוגית, זו מהלומה אדירה בפרצופה של האמונה הדתית, מהלומת-תבוסה מלמדת-לקח, סטירת-לחי מפוצצת-פרצוף, מכת-כסאח ליסודות האמונה היהודית-דתית - שהקב"ה הוא מלך העולם, בוודאי בגבולות ארץ-ישראל, ואך-ורק רצונו קובע-כול - מתנועת גרגיר החול ועד תחולת השלטון היהודי בחבלי ארץ-ישראל [ואל יתקשקשו לנו על דבר 'הבחירה החופשית של היהודי' - דיי לתירוצים הבלויים וההבלותיים! או שהקב"ה קובע הכול - או שאיננו קובע דבר, ואז הכול בידי האדם בלבד, שהוא ריבון יחיד לעצמו - ואין שלב אחר באמצע!].

רק עיוור, חירש, שוטה וקטן לא יראה ולא ייווכח בפשטות גמורה וברורה למי התפוצצה האמת בפרצוף בעניין המאבק הדתי-חרדי המרכזי ביותר בארבעים השנים האחרונות -האמת  (והאמת היא המציאות - לא האמונה!) התפוצצה בפיצוץ-מחץ בפרצופם של כל מאמיני אותה אמת, הסבורים לתומם - בתמימותם, בסכלותם או באיוולתם - שהתורה היא מכלול האמת האלוהית המוחלטת.

חופש

ואם כבר דיברנו על התפוצצויות של אמת בפרצוף, כדאי שנזכיר כאן עוד כמה נקודות-פיצוץ מרכזיות-היסטוריות בהתנגשות בין האמונה למציאות, שהסתיימו בתבוסת האמונה:

  • בשואה הושמדו באכזריות נוראה שישה מיליון יהודים, וכל האמונה היהודית-הדתית (המיוסדת בתמציתה על הפסוק 'הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שומרך, ה' צילך [!] על-יד ימינך' [תהילים קכא4]) שווה מאז לכפרות;
  • בניגוד גמור לרצונם ולהשקפתם האידאולוגית של כל גדולי החרדים (האדמו"רים והרבנים הידועים לזרמיהם ולחצרותיהם) - מדינת ישראל קמה וקיימת עד היום כמדינת-לאום ציונית-מודרנית, ולא כמדינת-הלכה על-פי יסודות התאוקרטיה הקלריקלית;
  • גדול-הגדולים של כל מנהיגי היהדות החרדית-דתית בדורות האחרונים - הרבי מליובאוויטש - נחל תבוסה מכרעת בכל נקודות המאבק המרכזיות שלו:
    • מאבק של עשרות שנים שניהל האדמו"ר לתיקון חוק השבות (כדי שייכתב בו שיהודי הוא רק מי שהתגייר כהלכה) - כשל ונפל, והחוק לא תוקן ולא יתוקן, לא בחייו ולא לאחר מותו;
    • מאבקו הנחוש של האדמו"ר לשלמות הארץ (מתוך שלוש השלמויות שהתווה: שלמות העם [=מיהו יהודי], שלמות הארץ, שלמות התורה) - כשל ונכשל פעם אחר פעם (ראה הסכמי-אוסלו - ועכשיו ההינתקות, וההינתקות, כידוע, איננה סוף התהליך);
    • ועיקר-כל-העיקרים - ביאת המשיח[1]: המאבק שלתוכו ובתוכו השקיע האדמו"ר הנ"ל את כל לשד כוחו הארצי והרוחני - המאבק הראשי שלו, תמצית ושיא כל מאבקיו - הסתיים בכישלון החרוץ המהדהד והמוחלט ביותר: מותו בלא-כבוד בלא ילדים ובלא יורש, כשתנועתו מפוצלת ומפולגת בגלוי, המשיח אינו נראה אפילו בקצה האופק (מלבד בדמיונם הפנטזיוני של המאמינים [ובשלטי-חוצות הממומנים על-ידם בכסף רב, שעשוי היה לעזור לחלכאים וקשי-יום] השרויים במיקסם-שווא תודעתי של "הזמן אוזל, הגאולה מתקרבת, המשיח בדרך/בפתח" וכיו"ב הבלים אמוניים משוללי כל יסוד מציאותי) - ומדינת ישראל עודנה קיימת ופועלת ומתנהלת כמדינת-חוק דמוקרטית, ריבונית וממלכתית - האנטי-תזה הגמורה לחלומם ולהזיותיהם הקנאיות-אמוניות של כל חסידי ה"אמת" - אמת שמעולם לא התגלתה ושלעולם איננה מתגלה באמת, כי אינה אלא תעתוע נפשי הזוי ושקר תודעתי - עצמי או מכוון-מנווט, שלדאבוננו רבים נזקקים לו לצורך קיומם הנפשי, כי הוא מספק להם תשובות פשטניות ומושכות-לב לטעם קיומם (=חיים למען האל ותורתו ולמען ה"אמת" שלו כביכול).
חופש

מי שמאיים על אחרים במשפטים כגון "האמת תתפוצץ לכם בפרצוף" - כדאי לו ולאחרים כמותו שיפקחו סוף-סוף את עיניהם הסומות (כי האמונה מעוורת את התודעה - תודעת המציאות) וייווכחו ביושר ובאומץ למי האמת מתפוצצת בפרצוף שוב ושוב, פעם אחר פעם -למאמינים הדתיים, ולהם בלבד.

ואם אינם לומדים לקח מכל זאת (ספק גדול אם ילמדו לקח) - או מסרבים להסיק את המסקנות הרציונליות שהמציאות שוטחת לפניהם - הרי זה משום שהם מאמינים... כי הם פשוט רוצים להאמין, בכל מחיר, בכל מצב, והאמונה - כלומר, הצורך הנפשי-קיומי בה - דוחה את לקחי המציאות בכל מיני תכסיסי-חשיבה כסיליים ומעוותים מסוג 'גזרה משמים'[2], או פלפולים רבניים-קבליים דמיוניים ושטייניים - ואין תרופה ואין עצה לנגד הכסילות האמונית-דתית (המשותפת לפשוטי-עם ולפרופסורים ידועי-שם כאחד, כי בדבר הזה - האמונה - איש-המדע בעל המוניטין הבין-לאומי בתחום מקצועו והסנדלר הפשוט שבפשוטים, שניהם  שווי-מעמד וחדי-ערך; כי האמונה היא מסיתרי תוך-תוכי נפש האדם, ואין לה דבר עם עובדות ועם מציאות - את שתיהן היא מכחישה ודוחה בכל מיני הסברים צולעים, משום נחיצות האמונה לנפש האדם המאמין).

חופש

לסיכום

ככל שהאמת - המציאות - תתפוצץ מספר פעמים רב יותר בפרצופם של המאמינים הדתיים, מדינת ישראל [ובהרחבה - גם העולם] תהיה מקום טוב יותר לחיות בו מבחינת האדם והאזרח החופשי-חילוני, שוחר המוסר האנושי, הדמוקרטיה הליברלית והנאורות החברתית.  עניינו של כל חילוני-חופשי צריך להיות: עשיית כל מאמץ אפשרי, בכל דרך לגיטימית שהיא, שכך יקרה בפועל. כי הדמוקרטיה החילונית הנאורה חייבת לנצח - תמיד! - את התאוקרטיה הקלריקלית החשוכה, ולפוצץ תמיד את האמת בפרצופה המכוער והמעוות בקנאות המסוכנת לאל ולתורתו.

רק עיוור, חירש, שוטה וקטן לא יראה ולא ייווכח בפשטות גמורה וברורה למי התפוצצה האמת בפרצוף בעניין המאבק הדתי-חרדי המרכזי ביותר בארבעים השנים האחרונות -האמת (והאמת היא המציאות - לא האמונה!) התפוצצה בפיצוץ-מחץ בפרצופם של כל מאמיני אותה אמת, הסבורים לתומם - בתמימותם, בסכלותם או באיוולתם - שהתורה היא מכלול האמת האלוהית המוחלטת.


חופש

הערת המערכת

בהתייחס למשפט "במאבק על ההינתקות - הקב"ה ותורתו הפסידו בגדול" במאמרו של עירון - ראה מאמר שעלה באתר: http://www.hofesh.org.il/articles/god/god-defeated.html
 


[1]ראה עכשיו גם בספר "הרבי מלך המשיח", מאת דוד ברגר, הוצאת אורים 2005, על "שערוריית האדישות והאיום על אמונת ישראל" מצד משיחיות-השקר של תנועת חב"ד העולמית.

[2]התירוץ של 'גזרה משמים' נועד כמובן לרכך לגבי המאמינים את עיכול תבוסתם האמונית; אך כמה נואל הוא תירוץ זה: הלוא לפיו רצונו של הקב"ה - שמאז מלחמת ששת הימים חפץ בשלמות הארץ - השתנה והתהפך לפתע לרצון באי-שלמות הארץ... ומדובר באל שיש לו רק אמת אבסולוטית אחת, קבועה עקיבה ובלתי-משתנה לעולמים. אבל זה בדיוק אופייה המגוחך וההפכפך  של התאולוגיה: היא פשוט מתאימה את [מה שהיא מכנה ומגדירה] 'רצון האל' למציאות המשתנה - פשוט וקל וחסל... ללמדך ש'רצון האל' אינו תמיד קבוע ואחיד, אלא גמיש ומשתנה. ומי קובע זאת? - בני-תמותה, תועמלני-דת לדרגותיהם ולסוגיהם, שמינו עצמם - מטעם עצמם - לפרשניו ולדובריו של ה'אל', שהם-עצמם בדוהו והמציאוהו... (שאם-לא-כן היו יכולים להוכיח-בפועל את קיומו). רק עיוור-דעת לא יעמוד על המערכת המעגלית של הכחש-העצמי שהמאמינים מסובבים בו את עצמם - ואת התמימים הנופלים ברשתם, רשת 'האמת הנצחית והמוחלטת' כביכול.


אוקטובר 2005


חברים ב- עוצב על ידי