אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

להתווכח עם דתיים

מעבר לתפיסה או לא מעבר לתפיסה?
חופש הבחירה ובריאה בדיעבד

תפיסה

'אלוהים', כך יגיד המאמין, 'הוא בלתי נתפס. איננו מסוגלים לתפוס אותו ואת אופן פעולתו בשכלנו'. כמובן שאין טעם לדון כלל בהוכחת קיומה של ישות, אשר בהגדרה איננו מסוגלים לתפוס ולתאר אותה. הדתי מאמין בקיומו של "מנגנון פיקוח עליון", אך בה בעת טוען שמנגנון זה אינו נתפס בשכל האנושי. בכך בעצם כאילו ולא אמר כלום. אין לי שום בעיה עם דברים שאינם נתפסים בשכל האנושי, מכיוון שאני רק אנוש. להגיד שקיים מנגנון שאינו נתפס בשכל האנושי או לציין שאיננו קיים, זה היינו הך מבחינתנו, אנושים, בהגדרה. בניסוח אחר: להגיד לי שמשהו קיים אבל אינני מודע לו ואינני יכול להיות מודע לו, ולהגיד שהוא לא קיים, זה היינו הך מבחינה פילוסופית. חשוב להבין, וגם בטיעון המשך זה כבר נתקלתי, שאי-תפיסת מהותו של דבר משליכה על אי-תפיסת עובדת קיומו, שכן השתיים כרוכות זו בזו בקשר חזק.

לכן, לטעון שאינני מאמין בקיומו של מנגנון שכזה זו טענה חסרת "טיעון" אין לי יכולת לא להאמין ולא לפסול דברים שמעבר לשכלי, וגם לאדם הדתי אין. הויכוח במקרה זה הוא עקר וחסר טעם. טיעון דומה המובא לעיתים בידי מטיפים דתיים הינו "ההסתר" של אותו כח עליון - 'אלוהים' אם תרצו. כמה נוח טיעון זה: אם בא לנו לקשר אירועים מסוימים לאותו מנגנון, אנו עושים זאת, ואם לאו, מיד צץ לו אותו "הסתר". כמובן שלמטיפים עצמם לא ניסתר דבר, ובשעת הצורך הם יודעים פתאום באופן מופלא את כל מה שיש לו לאותו מנגנון "נסתר" ו-"בלתי נתפס" להגיד לכל אחד ואחד מאיתנו כמעט בכל נושא.

האדם הדתי יודע להסביר יפה מאד את כוונותיו הנסתרות ורצונותיו של האל 'הבלתי נתפס'. האם "הכל יכול" נפגש איתו מתישהו בסתר? שאם לא כן קצת קשה להאמין לקיומו של אותו "ידע" עליו הוא מצהיר. מה הוא יודע בנושא שרוב באי עולם אינם יודעים? האם הוא יודע על כוונותיו הנסתרות יותר מאשר יודע האפיפיור? יותר מאשר ידעו אלברט איינשטיין ואייזיק ניוטון? יותר מאשר אני יודע? יותר מאשר ידע קונפוציוס? יותר מאשר ארבעה מיליארד לא יהודים אחרים? איך קרה שהוא יודע מספיק יותר מהם בכדי לבחור במודע דרך חיים והשקפה שונה לגמרי? האם ייתכן חלילה שהזמן והמקום (ואולי גם איזה מחזיר בתשובה אחד או שניים) "גרמו" לו לדעת דברים שונים מכל האנשים המוזכרים לעיל? מוחו של האדם, מתברר, הוא כחומר ביד היוצר. בסביבה נוצרית אנשים מתחילים פתאום "לדעת" דברים מסוימים ובסביבה מוסלמית הם "יודעים" דברים אחרים. ואולי הידיעה הטובה ביותר שלהם היא שהם יודעים והאחר לא.

נושא שעולה אחת לבקרים הוא 'הכל צפוי והרשות נתונה'. המאמין הדתי מנסה לתרץ את הסתירה בין שתי תפיסות מנוגדות לכאורה: האחת טוענת שאנו אחראים לגורלנו, יכולים לבחור בכל רגע בין "טוב" ו-"רע", ולפי האמונה הדתית - גם מתוגמלים בהתאם. האחרת טוענת שאלוהים "הכל יכול" יודע מראש את הלך הדברים, ואנו בעצם רק "שחקנים" בעולם בו נקבע הכל מראש ('ויחזק ה' את לב פרעה ולא אבה לשלחם'). הדתי מכוון בדרך כלל את הדיון הזה להוכחה כלשהי לנכונות האמונה הדתית. הוא קושר את דילמת הבחירה החופשית עם תיאולוגיה.

שאלת הבחירה החופשית נראית על פניה "כבדה מדי" להתייחסות קלילה ומהירה, ואינני בטוח שקל לנו כאנשים להתמודד איתה כלל ועיקר (מבחינת מיגבלות תפיסתנו). לכאורה אין הבדל עבורנו, כאנשים, בין יקום המיישם את עיקרון הבחירה החופשית, לבין יקום בו הכל דטרמיניסטי ומוכתב מראש. זאת כיוון שגם מי שדוגל בתפיסה השנייה, מסכים בהכרח שכמות הפרמטרים המעורבים בסיבתיות לכל דבר היא כה גדולה ומעבר לתפיסתנו, עד כי באופן "מעשי" מפרש מוחנו את הסביבה כאילו היתה בעלת בחירה חופשית. במילים אחרות: האם יש טעם לדון בהבדל בין שני דברים, אם לעולם לא נהיה מסוגלים להבדיל ביניהם ממילא?

היות שלעולם לא נוכל להבחין בין יקום שבו הכל דטרמיניסטי לבין יקום שבו יש בחירה חופשית במובן זה, הרי שמלכתחילה אין טעם לדון בכך, כי הדיון נדון לכשלון מראש. אוסיף לכך עוד נופך: אם הכל דטרמיניסטי, אין טעם בדיון עצמו כי בהגדרה סופו נקבע מראש. מאחר ונשארה רק אפשרות אחת אחרת, אין טעם בדיון בכל מקרה.

דינוזאור

המדע אינו "שרלטן" ואינו מתיימר לדעת הכל (אחרת היו כל החוקרים מובטלים). על כך עוד נדון בהמשך. לפי המסקנות המקובלות כיום, גיל מערכת השמש וכדור הארץ הינם כארבעה וחצי מיליארד שנים. גיל היקום כולו - במושגי אנוש (שכן נושא "הזמן" עצמו בהקשר זה נתון לפרשנויות שונות) - הוא למיטב זכרוני קרוב לעשרים מיליארד שנים.

ההסבר המסופק פעמים רבות ע"י מאמינים דתיים שונים כדי ליישב את הסתירה בין המימצאים לבין טקסטים עתיקים הקשורים באמונתם, הינו ההסבר של "בריאה בדיעבד", כלומר: הדברים נבראו כביכול עם המימצאים ההיסטוריים בתוכם. למעשה הסבר זה אין בו ולא כלום (למעט הצדקה של החוקרים). הטיעון שהעולם כביכול "נברא עם המימצאים בתוכו" אינו רלוונטי. ראשית, באותה מידה בדיוק ניתן לטעון שהעולם "נברא" לפני עשרים שניות, כאשר כל המימצאים, הזכרונות שלנו, המסמך הזה, האמונות והדתות השונות, הכל "כבר בפנים" - זהו אותו הטיעון בדיוק נמרץ ואין הבדל ביניהם. שנית, נניח מבחינה פילוסופית שהעולם (היקום, אם תרצו) אכן נוצר באמת לפני עשרים שניות או חמשת אלפים שנה או מיליון וחצי. מבחינתנו זה לא משנה - אנו דנים כאן בראיות הקיימות שנוצרו יחד איתו ובהיסטוריה שלהן ולא בראיות ובהיסטוריה אותם אין לנו יכולת (וגם לא יכולה להיות) לבדוק. אם הוא כאילו "נברא" לפני עשרים שניות או חמשת אלפים שנה עם ראיות על סיום תקופת הדינוזאורים לפני ששים וחמישה מיליון שנים, אזי חקר הדינוזאורים לגבי הוא האמת היחידה שרלוונטי ואפשרי לחקור, ותאריך "הבריאה" הפילוסופי הנ"ל הוא דבר נטול ערך מחקרי וחסר חשיבות, מכיוון שאין בינו וביננו ולא כלום.

 

הקדמה
על תופעת כפל המשמעות
מעבר לתפיסה או לא מעבר לתפיסה?
על הניסים ועל הנפלאות ועל התירוצים
מה בין אלוהים ליהדות?
על "חילוניות", חינוך ו-"ערכים"
המדע והאמת המוחלטת
'מצוות' או 'ציוויים'?
זה כתוב בתורה
למה אתה כאן?
מי שמר על מי?
מילים אחרונות לסיכום
  להתווכח


יולי 2002



חברים ב- עוצב על ידי