הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

טבריה

כביש כוהנים בקבריה

ינואר 2013

בטבריה (או שמא ב"קבריה"?) הולך ומושלם בימים אלה החלק החמישי בסדרת הפארודיה "כביש הכוהנים". זהו כביש שנראה כמו כל כביש אחר במדינה למעט העובדה שסלילתו עולה למעלה מפי 20 מסלילת כביש רגיל. הסיבה למחיר הגבוה, היא שמתחת לכביש התמים מונחים גושי בטון אימתניים שיושבים על בטון מוחלק ועוד תהליכים משונים שבסופו של דבר יוצרים גשר תת קרקעי שאמור לבודד את הכביש מעל פני האדמה.

וזאת מדוע? כיוון שכמה לובשי שחורים הלוקים באובססיה מטורפת, פושטים על כל אתר שדחפור עומד בקרבתו. במקרה והם מחליטים שמכיוון שיש חשד שישנם עצמות הקבורות במקום, אסור לכוהנים (בני משפחת כהן, כץ, כהנא וקוגן) לנוע על כביש זה, מכאן שמו "כביש כוהנים". אנחנו קוראים לו "כביש מסחטת המיליונים". במקום שבועיים שלושה - הזמן שנדרש לחידוש כביש קיים בתוואי של מאות מטרים ובעלות של 2 מיליון - בונים "כביש כוהנים" שעלותו למעלה מ-30 מיליון ש"ח על חשבון הציבור, ובזמן ביצוע של כ-3 שנים לסיבלם של התושבים, התיירים ובעלי העסקים בעיר האפרורית הכנועה והסובלת. גם טבריה רוצה צדק חברתי! את המיליונים ששופכים על הכביש אפשר היה להעביר לרווחה, לחינוך וכל מטרה הראויה יותר מכמה גושי בטון ודמיונות שווא של "טומאה". אם למישהו יש בעיה עם עצמות מתחת לכביש, אפשר להעביר אותן בצורה מסודרת למקום אחר בעלות של מאות שקלים.

זה עדיין לא נגמר. מחר ימצאו ב"קבריה" עוד קברים (אחרי הכל, העיר בת 2000 שנה), ויסללו לטהורים ולזכים עוד "כביש גשרים" בעלות אסטרונומית ותוך גרימת נזק עצום ועוגמת נפש לתושבי העיר (השפויים מביניהם) והסוחרים המנסים לשרוד בעיר העגומה הזו. הציניקנים שבינינו עוד עלולים לחשוב שכל הסיפור המגוחך הזה נועד למטרת סחטנות, כדי לרפד את כיסיו של מקורב פלוני בממון.

אגב, מה עשו בני משפחת כהן במשך מאות שנים? ריחפו מעל דרכי העיר, על ענן הטהרה הזה שלהם?

בית דהאן למכירה

מאת רן כסלו
פורסם ב"הארץ" ב- 16.12.97

מה היה קורה אם משפחה חילונית היתה מתיישבת בתוך שכונה חרדית בבני ברק, למשל, ומארגנת לה מסיבות ערבי שבת עם מוזיקת פופ ומנגל בגינה צמודה לביתה? מה היתה תגובתם של יתר תושבי השכונה, וכמה זמן היה לוקח לרשות המקומית להוציא את הפולשים מהשכונה: חודש? שבוע? יומיים?

התשובה לכל השאלות האלה היא פשוטה: שום דבר לא היה קורה, משום שהסיפור כולו לא היה מתרחש. היכן תמצאו משפחה מופקרת כזאת, שגם החילונים המושבעים ביותר היו מאשימים אותה בחוסר סובלנות קיצוני?

מה שיכול לקרות, ומה שקורה בעצם כדבר שבשגרה כמעט, זה הסיפור ההפוך: משפחה דתית קנאית נכנסת לשכונה חילונית, מושכת אחריה עוד ועוד דיירים מסוגה, ואחרי זמן מה פותחת במתקפה על ערכי החיים החילונים של התושבים המקוריים. רק במקרים בודדים, כמו בשכונת נווה רותם בפרדס חנה, הפולשים נתקלים בהתנגדות מאורגנת של התושבים המקומיים להגנה על זכויותיהם, ואז פורץ מאבק. בדרך כלל החילונים מתקפלים בשקט אחרי זמן מה, והשכונה החילונית הופכת לדתית. ירושלים, על שכונותיה החילוניות לשעבר, מלאה בדוגמאות כאלה.

-- * -- * --

למרות השגרה, ראוי סיפורה של משפחת דהאן מטבריה לציון מיוחד. הוא די דומה לאותו סיפור דמיוני על הפרובוקטור החילוני בבני ברק, אלא שבכיוון ההפוך, מה שהופך אותו מדמיוני למעשי מאד. משפחת דהאן היא משפחה ישראלית רגילה, אפילו מהסוג ה"מסורתי" ולא מהסוג החילוני הלוחמני. מי שהכניס אותה למלחמה אלה השכנים הרב דוד קוק והרבנית לאה.

אלה אינם סתם זוג רבני, אלא זוג מיסיונרים מחזירים בתשובה מהזן הגרוע ביותר. משהו מסוגו של "הרב" עוזי משולם, רק בלי הכיסוי של ילדי תימן האבודים. לפני כשנתיים הם נכנסו לגור בשכנות למשפחת דהאן, ומאז הפכו חיי המשפחה לגיהינום. הרב קוק הפך את ביתו לבית מדרש, תוך כדי תוספות בנייה בלתי חוקית, שעיריית טבריה אף לא הבחינה בהן. גם לא לאחר שקיבלה על כך תלונה מהשכנים.

במשך חודשים היו שם מקרים של התפרעות גסה מצד חסידי הרב, כולל יידוי אבנים על הבית השכן וזעקות "פרוצה" על ילדה בת 15, שהעזה להאזין למוסיקה בשבת. אך הכל תויק במשטרה תחת הסעיף המקל "סכסוכי שכנים". גם כאשר אחד מבריוני הרב שבר כוס תה על ראשו של יוסי דהאן, שנזקק משום כך לארבעה ימי אשפוז בבית החולים פוריה, נשאר הטיפול בגבולות הסעיף הזה.

רק בשבועות האחרונים, כאשר נשרפה מכוניתה של משפחת דהאן וכעבור כמה לילות נזרקו בקבוקי תבערה על גג ביתה, המשטרה הצמידה שמירה לבית וגם עיריית טבריה נכנסה לפעולה. לא כדי לחסל את קן המתפרעים חלילה, אלא כדי "להפריד בין הנצים". צבי כהן, מ"מ ראש עיריית טבריה מטעם ש"ס, השיג את הפשרה: בית המדרש יעבור לבית אחר בחוף כינרת למשך שבועיים, ואילו משפחת דהאן תעזוב את ביתה לצמיתות. הרב קוק התחייב למצוא קונה ראוי לבית.

בני משפחת דהאן תלו על ביתם שלט גדול: "הפנטיות ניצחה. בית דהאן למכירה".

-- * -- * --

איך אמר את זה הרב עובדיה יוסף? "בעוד דור או שניים אנחנו נשלוט בארץ הזאת". הרב יוסף יודע על מה הוא מדבר. הם יכבשו את הארץ נקודה אחר נקודה, שכונה בטבריה אחרי שכונה בפרדס חנה, הקניון ברמת אביב אחרי רחוב בר אילן בירושלים. בשכנוע, בכסף, ובסחיטה פוליטית. ובמקום שכל אלה לא יעזרו, באבנים ובבקבוקי תבערה.

-- * -- * --

הערת מערכת אתר "חופש": אנחנו מאד מקוים שהמסקנה שלכם מהכתבה הזאת, כמו מרבות אחרות, היא להצטרף, מיד, להתארגנות חילונית כמו זו של "עם חופשי", ולתמוך בעמותות כדוגמת "הלל". אחרת לא יהיה מי שיעצור את התיאבון הבלתי מרוסן של החרדים. לא קל לעצור את התיאבון הזה, הרי כולנו עסוקים בעבודה, בשרות בצה"ל, גם כדי שלחרדים יהיה ממה לחיות וגם כדי להגן על החרדים, אבל אנחנו הרוב במדינה הזאת, ואנחנו ננצח.