הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי. לחצו כאן לגירסה המקורית

עוד דף של טיעונים של מוכרי דת ותשובות להם. להדפיס ולהפיץ.

מבוא לטיעונים הרגשיים

בסמינרים להתחרדות מנסים בדרך-כלל מוכרי הדת להביא טיעונים שכליים (או יותר נכון, כאלה שנשמעים שכליים), כדי להוכיח שאין סתירה בין היות אדם רציונאלי ומודרני לבין שמירה על מצוות עתיקות. טיעונים אלה זכו לסיקור נרחב בדפי אתר חופש ולכן לא אחזור עליהם ועל התשובות להם כאן.

ברם, לעיתים קרובות מנסים מוכרי הדת להתמקד בחוליה היותר חלשה של החילוניות ולשחק על הרגשות. הם משמיעים טיעונים המציגים את החילוניות כמשמימה, ריקנית, מסוכנת לחיות לפיה או לא מוסרית. טיעונים אלה לפעמים אף מתגברים על הבעיה שיש לשכל החילוני עם הדת ופונים לנפשו, כך שהחילוני אומר, "נכון שאני לא מאמין לזה, אבל זה עושה לי כל-כך טוב!", או "לא יכולתי להמשיך בחיים הריקניים האלה" וכיוצא בזה.

דף זה מכיל שלל של טיעונים רגשיים עם תשובות להם. התשובות נועדו להראות שהדת, אם מסתכלים בה קצת יותר מקרוב, אינה גן השושנים הרגשיים שמציגים אותה מוכריה, והיא אף עשויה לעורר גועל-נפש, והחיים החילוניים יש להם יותר מה להציע לרגשותיו של אדם מאשר חיי הדת.

הטענה: התבונן ביופי של הטבע, במלאכת המחשבת של גופי היצורים החיים, בדרך שבה יש לכל דבר משמעות. אתה רוצה להגיד לי שכל זה נוצר סתם?! או אולי יש כאן תכלית כלשהי לכל היופי הזה?

תמצית התשובה:
1. זה עדיין לא אומר שכל היופי הזה הוא לתכלית הפרדה בין בשר לחלב.
2. האלטרנטיבה שאותה מציע מוכר הדת הוא שכל היקום היפה הזה נברא כמעשה התפארות של אל בלתי-נראה, בבחינת "תראו מה אני יכול לעשות וכמה גדול אני, ותעשו מה שאני אומר".

הפרכה בדרך השלילה:
1. התבונן ביופי של הטבע, במלאכת המחשבת (וכו'). אתה רוצה להגיד לי שכל זה נוצר רק בגלל יצר ההתפארות של האל?! או אולי יש כאן דבר המופיע בשביל עצמו?
2. נהדר, כל זה בשביל שאני אקיים את העלייה לרגל למכה פעם בחיים. תוכיח שלא!

לזכור ולהגיד: כל היקום היפה הזה בשביל הכשר של הבד"ץ?!

הטענה: אם לא תשמור תורה ומצוות אתה עלול להישרף בגיהנום. אפילו עבור סיכוי קטן, שווה לך להסתכן?

תמצית התשובה:
1. אם הוא שורף בגיהנום אנשים על שלא עשו מה שהוא אומר, אז הוא כמו סטאלין ורודנים אחרים אשר היו מאלצים אנשים לעשות את מצוותם תחת איומים. האם מוסרי למלא אחר הוראותיו של רודן כזה?
2. חינוך לא טוב: מלמד שאלימות היא הפיתרון לבעיות החברה האנושית. יבוא ילד רע אל ילד חלש וידרוש ממנו למסור לו כסף, או שיפצח לו את הראש. מה תגיד לילד הרע? הרי הוא בסך-הכל נוקט אותה שיטה של איומי שכר ועונש כמו אלוהים!

הפרכה בדרך השלילה: אם תחיה כל הזמן בפחד מפני העונש, אתה עלול לאבד חיים יפים ושופעי טוב. אפילו עבור סיכון קטן שזה יקרה, שווה לך להסתכן?!

לזכור ולהגיד: אלוהים לא יכול לנהל את העולם בלי מערכת של איומים?

הטענה: אפילו אם אתה לא מאמין, בוא איתי לתפילה, נסה איך זה. אתה תרגיש הרגשה שלא הרגשת קודם, הרגשה של התעלות מעל למגבלות הזמן והמרחב.

תמצית התשובה:
1. התיאור הזה נשמע די דומה למה שאומרים אלו שלוקחים סמים כמו LSD, בייחוד הביטוי "התעלות מעל למגבלות הזמן והמרחב". כנראה יש משהו משותף בין הדברים...
2. אולי בפעם הראשונה זה נכון, אבל אחרי 50 פעם שאתה מתפלל כל יום אותו דבר, אתה כבר לא מרגיש את ההרגשה הזאת.

הפרכה בדרך השלילה: בוא איתי לים (או לכל צורת הנאה חילונית אחרת), נסה איך זה. אתה תרגיש הרגשה של חופש, של התעלות מעל מגבלות הדת המלאכותיות. ניסיתי פעם לחשוב לא לפי מה שהרבנים אמרו לך?

לזכור ולהגיד: לא תודה, אני לא מנסה סמים.

הטענה: אבותיך היו נהרגים על שמירת המצוות האלה. אתה לא מתבייש שאתה ככה עובר עליהם בקלות? ככה אתה רוצה לנתק שלשלת של כל הדורות?

תמצית התשובה:
1. זה גם מה שהמחזיר-בתשובה הנוצרי אומר לקהל שלו, ומה שהמחזיר-בתשובה המוסלמי אומר לקהל שלו, ואפשר להגיד את זה לכל אחד בהתאם לדת אבותיו. אתה טוען שאני צריך להמשיך לעשות מעשים טפשיים בגלל שאבותיי עשו אותם.
2. ההערכה של אלוהים לגבי דורות של שמירת מצוותיו באמת גדולה, כפי שראינו בשואה: ראינו איך הוא הדביר כפרעושים דווקא את אלה שלא ניתקו את השלשלת.

הפרכה בדרך השלילה: אלוהים לא מתבייש על שהרג בהמוניהם את אלה שעשו את המצוות האלה? למה שאני אתבייש?

לזכור ולהגיד: אני מעדיף לשמוע את הטענה הזאת מאבותיי ולא ממך.

הטענה: בחיים החילוניים אין כלום. רק אוכלים ושותים ומשביעים את היצרים הבהמיים כל הזמן.

תמצית התשובה:
1. "משביעים את היצרים הבהמיים" זה ההגדרה של מוכר הדת. החילונים לא קוראים לזה כך.
2. חוץ מללמוד תורה, מה עושה החרדי או המתחרד בחייו?

הפרכה בדרך השלילה: בחיים החרדיים אין כלום. רק לומדים תורה ומתפללים ומשבחים את האל כל הזמן.

לזכור ולהגיד: נכון, החלום הכי גדול שלי מאז ומתמיד היה לשבת מול דף גמרא כל היום.

הטענה: בסדר, תאכל עד שתקיא, תשחק עד שתיכנס לדיכאון מזה. אי-אפשר לעשות את הדברים האלה בלי שהם יימאסו מתישהו. לימוד תורה, לעומת זאת, לא נמאס אף-פעם.

תמצית התשובה:
1. אכילה ומשחקים הם לא הדברים היחידים שהחילונים עושים. יש גם לימודים, מחשבה חופשית, אהבה וכל מיני דברים אחרים שאינם נמאסים בקלות.
2. כל דבר שעושים בכפייתיות ובהגזמה, סופו להימאס. הראייה: בחורי ישיבה שיושבים בבית המדרש בלי ללמוד כלום, כי הם כבר לא יכולים לסבול עוד - כי משעמם להם מוות.

הפרכה בדרך השלילה: בסדר, תלמד תורה ותקיים מצוות כמו רובוט עד שיימאס לך מזה. אולי תנסה משהו אחר?

לזכור ולהגיד: כמה אפשר ללמוד תורה כל היום? יד על הלב, לא נמאס לך מזה?