|
נוחבראשית ו9-יא32המבול בים השחור: אגדה או מציאות? מאת אלי אשד
המאמר ראה אור בשני האתרים הבאים:
זהו מחזור שני של פרשות השבוע באתר חופש
המחזור הראשון של פרשות השבוע התפרסם בספר "מפרי עץ הדעת" ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ. בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחודש השני בשבעה עשר יום לחודש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו. ויהי הגשם על הארץ ארבעים ימים וארבעים לילה... ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התיבה ותרם מעל הארץ... ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף בבהמה בחיה ובכל שרץ השורץ על הארץ וכל האדם כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו. וימח את כל היקום על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר איתו בתיבה (בראשית פרק ז'). בימים אלה סובל העולם מאימה חדשה ולא כל כך צפויה, אם כי זאת אימה עתיקה מאוד: אימת המבול. זאת - דרך סופות הוריקן בעלות עוצמה אדירה בעלות יכולת להשמיד ערים. יש מקום לחשש, שניו-אורליאנס, שהושמדה במבול מודרני, היא רק ההתחלה. ישנן טענות שהסופות מסוג זה רק הולכות ומתעצמות בהשוואה לעבר, כתוצאה מהשינויים העצומים באקלים, שהם אולי גם תוצר של התערבות אנושית. אימת המבול המודרני רק מתעצמת כתוצאה מזיכרון סיפור המבול הקדום עליו מסופר בתנ"ך, שהשמיד את כלל המין האנושי חוץ ממשפחה אחת של נוח, שיישב מחדש את כדור הארץ והפך לאבי המין האנושי שהושמד כולו. סיפור זה נחשב עד כה בידי החוקרים לאגדה, אך כעת טוען דר' יוסי מרט, שלסיפור זה יש בסיס היסטורי מוצק של מבול ענק, שכמוהו לא היה בעשרת האלפים השנים האחרונות, שהתרחש באזור הים השחור ליד תורכיה, וכי יתכן שאנחנו צפויים למבולים נוספים מעין אלו, וכי השיטפון שהרס את ניו-אורליאנס הוא רק יריית הפתיחה. ביקור בוארנה בולגריה
לפני כמה שבועות יצאתי לטיול בבולגריה בעיר וארנה העיר השנייה בגודלה שם אחרי סופיה הבירה ובסביבותיה. וארנה היא עיר נמל ליד הים השחור שבתקופה שהייתי שם החורף, היתה העיר מנומנמת ואפרורית. הדבר היחיד שנוצץ שם הם בתי הקזינו, אותם אפשר למצוא בכל פינה, ואליהם נהרו בשקיקה טרופת עיניים מרבית הישראלים שהגיעו איתי לשם בטיסה, משל היו מקום גן העדן. בהחלט לא מקום שהייתי מעוניין לבלות בו יותר מיומיים שלושה. בכל אופן ביקור במוזיאון של וארנה הביא לכמה גילויים מדהימים: העיר האפרורית הייתה בעבר הקדום מאוד מרכז של תרבות פרהיסטורית קדומה אולי ראשונה מסוגה באירופה. לידה התגלה בית קברות ענק מהתקופה הניאוליטית מהקדומים ואולי הקדום ביותר שהתגלו באירופה, ובה התגלה ככל הנראה לראשונה עיבוד הזהב, ובין השאר ניתן למצוא שם את השלד הקדום ביותר של אדם שנקבר מכוסה בזהב. אבל מה קרה לתרבות פרהיסטורית מפותחת זאת? ככל הנראה היא הוצפה בסוג של שיטפון ענק או ... מבול, ובדיקה חשפה שכך קרה לכל האזור שבו שוכן היום הים השחור, אזור שכיום מתברר שהיה מרכז של תרבות פרהיסטורית ראשונה מסוגה.
הביקור במוזיאון הביא אותי לנסות לקבל יותר מידע על כל הפרשה שבמסגרתו גיליתי שלמדען ישראלי ד"ר יוסי מרט יש תפקיד מפתח במחקר של התיאוריה וכי רק לאחרונה הוא חזר ממסע חקר בים השחור שהוכיח כמה מהטענות שעליהן עומדת התיאוריה.
סיפור המבול המקראי סיפור המבול הוא אחד הסיפורים החשובים והמרתקים ביותר בספר בראשית ובמקרא בכלל, הסיפור על השמדתו של כלל המין האנושי פרט למשפחה אחת ובעלי החיים ששימרה עימה בחרונו של האל על ידי מבול אדיר. סיפור המבול בספר בראשית במקרא תופס מקום מרכזי בהיסטוריה המוקדמת של העולם שראשיתה בבריאת העולם ומסתיימת עם הולדת אברהם אבינו. כל הדורות שלאחר נוח מתייחסים אליו ישירות וכך הוא למעשה מעין אדם "הראשון" חדש, וכך התקופה שלאחר המבול היא אם כך מעין בריאה חדשה וזה מרמז על חשיבות המבול כעומד במרכז ההיסטוריה האנושית שלפני אברהם. הסיפור כפי שהוא מובא בבראשית הוא מסובך בפרטיו אבל פשוט בקוויו הכלליים: כשראה האל שהמין האנושי השחית את דרכיו ובארץ לא נמצא כל צדיק פרט לנח שהיה "איש צדיק תמים היה בדורותיו , את האלוהים התהלך נח"( בראשית ו9) החליט האל להכרית את כל החי בעולם. הוא גילה לנח מראש שהוא עתיד להביא מבול ואמר לו שיבנה תיבה והורה לו כיצד לבנותה. הוא ציווה על נח להיכנס לתיבה ולהביא אליה את בני ביתו וזוגות מכל בעלי החיים ומזון לכולם. בסיפור ניתנות מידות מפורטות של התיבה (שהן גדולות מכול ספינה הידועה לנו בעולם העתיק). לאחר שגמר נח לבנות את התיבה הודיע לו אלוהים על מועד התחלת המבול ואז נכנס נח לתיבה עם משפחתו ועם החיות. המבול בא והשמיד את המין האנושי, המים גברו עד שכיסו אף את ראשי ההרים ולא נשארו חיים מחורבן זה אלא יושבי התיבה בלבד. התיבה נחה לבסוף על הרי אררט שהם היום בתורכיה. לאחר מכן החל נח משלח עופות מן התיבה כדי לברר דרכם אם היבשה קרובה. תחילה שילח עורב אבל ממנו אי אפשר היה לברר אם היבשה אכן קרובה ואז שלח נח גם יונה, שבפעם השנייה חזרה עם עלה זית ובפעם השלישית שוב לא שבה מה שהראה שהיבשה כבר קרובה. אז יצאו נוח ובני ביתו מהתיבה בנו מזבח לאל והקריבו לו קרבנות. והאל החליט ששוב לא יקלל את האדמה בגלל חטאי האדם והקים ברית עם נח ששוב לא יהיה מבול לשחת כל בשר שסמלה הוא הקשת בענן. זהו הסיפור התנכי על המבול . האם היה מבול?
יום אחד נשב רוח-זלעפות
מחקרים מודרניים הראו שסיפור המבול המקראי לא היה יחיד במינו, הוא היה חלק ממסורת ספרותית נרחבת של "סיפורי מבול " שראשיתה כנראה בתרבות השומרית במסופוטמיה, ויש אומרים הרבה לפניה בתרבות קדומה, שהושמדה בידי "מבול " ששרידיה הפיצו את הסיפור בכל העולם. סיפור המבול מופיע בארצות שונות וביבשות שונות ולפעמים בפרטים דומים מאוד, ניתן למצוא את הסיפור על המבול הקדום שהשמיד את כול המין האנושי פרט למשפחה אחת וכמה בעלי חיים ביוון בסיפור על דיאוקליון שנמלט מפני מבול בתיבה ואפילו ביבשת אמריקה הקדומה! בין החוקרים יש דעות שונות כיצד ניתן להסביר מקבילות אלה. יש הטוענים שהם משקפים אירועים מקומיים שונים תוארו בכול מקום בצורה אחידה ויש הטוענים שהם משקפים אירוע גדול אחד כמו שקיעת יבשת אטלנטיס או החורבן שנגרם כתוצאה מעידן הקרח או סוגים אחרים של קטסטרופה כלל עולמית. כאן נתמקד רק בסיפורים שייתכן מאוד שהיה להם קשר ישיר למסורת המבול התנכית והם המקורות שלה ואלה הם סיפורי המבול המסופוטמיים של התרבות השומרית-בבלית. לתרבות זאת הייתה מסורת היסטורית חזקה מאוד על מבול קדמון שהשמיד את כול התרבות האנושית (עליה שלטו מלכים מאריכי ימים במיוחד ששלטונם המשיך במשך אלפי שנים) ואחריו הייתה התרבות האנושית צריכה להתחיל מחדש במרכזים חדשים. במסורת המסופוטמית חולקה ההיסטוריה האנושית לתקופה שלפני המבול ולתקופה שאחרי המבול. במשך תקופה ארוכה חשבו הארכיאולוגים שסיפור המבול השומרי אכן התבסס על אירוע היסטורי כלשהו, שיטפון ענק שתקף את ערי מסופוטמיה בסביבות שנת 4000 לפה"ס והביא לחורבן כללי. הארכיאולוג המפורסם ליאונרד וולי חשב שהוא מצא עדויות לשיטפון זה בחפירות העיר אור (אולי "אור כשדים " מקום הולדתו של אברהם). אולם בסופו של דבר תיאוריה זאת נדחתה בידי החוקרים. הם לא מצאו כול עדויות ארכיאולוגיות לשיטפון כזה בערים רבות במסופוטמיה ונראה שאם כי מידי פעם אכן תקף שיטפון רב עצמה ערים מסוימות באזור הרי תמיד היו אלה אירועים מקומיים לחלוטין שלא התפשטו בו זמנית על כל הארץ. חיזוק לתפיסה זאת נמצאת בעובדה שבחורבות העיר שורופאק, שנחשבה למרכז התרבות לפני המבול ושנחרבה בידיו לא נימצא בחפירות כול סימן לכך שהעיר הוחרבה בשיטפון, לפי העדויות הארכיאולוגיות העיר נחרבה בשריפה בידי אדם ולא בידי כוחות הטבע. והרי מכל הערים בעיר זאת היו צריכים להימצא הסימנים הברורים ביותר לשיטפון אדיר שכן הנחת החוקרים הייתה שהסיפור נוצר שם. כיצד ניתן להסביר אם כך את סיפור המבול השומרי-בבלי? יש חוקרים שחושבים שזוהי אלגוריה לשינויים דרמטיים שאכן חלו בעיר שורופאק, שינויים דמוגראפיים וכו' שהביאו ליצירת סיפור המבול בידי סופרי העיר ומשם הוא הועבר לשאר הערים. אך כיום ישנה דעה חדשה שהולכת וצוברת תימוכין מדעיים שהסיפור משקף אירוע אדיר כל שהוא מהתקופה הפרהיסטורית שלא התרחש דווקא במסופוטמיה אלא בפינה לא מרוחקת משם באזור הים השחור בתורכיה של היום.
והרי בהתאם לסיפור התנ"כי תיבת נוח מצאה מנוחה לא דווקא במסופוטמיה אלא דווקא באזור תורכיה של היום בהרי אררט מה שמראה שלסיפור הקדום היה קשר מיוחד עם תורכיה דווקא. במשך השנים יצאו ועדיין יוצאות משלחות רבות (שאחת מהן כללה אסטרונאוט אמריקני) בניסיון למצוא את התיבה ולהוכיח את סיפור המבול. אך אם כי ישנם כל מיני סיפורים על גילוי התיבה במאה ה-19 וישנם כל מיני תמונות לווייניות של עצם מוזר בהרי אררט, הרי עד כה לא נמצאה התיבה של נוח אבל ייתכן שמיקום התיבה מראה גם על מיקום המבול. מבול בתורכיה
לדעת החוקרים ויליאם ריאן ווולטר פיטמן בספרם NOAH FLOOD 1998 מקור הסיפור הוא בתרבות מפותחת ביותר ששכנה במה שהיום הוא הים השחור ליד תורכיה והושמדה בידי עלית הים לפני 7500 שנה כאשר המעבר מן הים התיכון נפתח ומי ים הגיעו לעמק הבוספורוס הפורה והציפו אותו ביום אחד. עד לאותו יום היה העמק יבש ומרכז לתרבות פרה-היסטורית.
בשנת 1999 גילה החוקר וההרפתקן התת ימי רוברט באלארד (האיש שגילה את שרידי ספינת "הטיטאניק" על ידי מידע שהועבר לו בידי ריאן) שרידים של בתים בתחתית הים השחור, מה שהראה לדעתו מעבר לכל ספק שאכן הייתה הצפה בידי הים של ערים בתקופה קדומה ביותר אך לאחר מכן חזר בו באלארד מטענותיו אלו וקבע שהמדובר בתצורות טבעיות. אולם התיאוריה בעינה עומדת ורק מקבלת חיזוקים נוספים ולאחרונה בידי החוקר הישראלי יוסי מרט.
תורכיה - מולדת התרבות? זוהי גם עובדה ידועה שבתורכיה התגלו שרידי הישוב העירוני הקדום ביותר הידוע עד כה קטאל הויוק שהתקיים כ-8000 שנה לפני הספירה. ייתכן מאוד שקטאל הויוק היה רק אחד מהישובים המרכזיים של תרבות קדומה ומפותחת ביותר לגבי התקופה שהתקיימה בתורכיה כ-8000 -7000 שנה לפה"ס ועד כמה שידוע הייתה התרבות המפותחת ביותר בעולם בתקופה זאת.
מחקרים הראו שאנשי תרבות זאת היגרו גם לאי קפריסין וכנראה גם לאי כרתים והם הקימו שם את התרבות המינואית שהתבססה על התרבות הקדומה יותר של קאטאל הויוק שכללה משחקי ספורט עם שוורים ופולחן של "האלה הגדולה". אלה שייצגה את הפוריות פולחן פמיניסטי שהעמיד את הנשים כנציגות האלה האם בדרגה שווה ואף גבוהה יותר מזאת של גברים שמוצאו כנראה בתרבות זאת שהתפשט ברחבי העולם הקדום עד שהושמד בידי התרבויות ה"פטריארכליות" כמו היהדות והנצרות שהציגו את האל כזכר לוחמני דווקא.
אך תרבות מפותחת זאת שיצרה את הערים הראשונות והושמדה באופן פתאומי כנראה כתוצאה משינויים אקלימיים חריפים שהביאו ל"מיני עידן קרח" חדש. שינויים אקלימיים אלו שאולי הקבילו במקצת לאלו שאנו חווים כיום הביאו לנטישה המונית של ישובים מפותחים רבים. קאטאל הויוק וישובים רבים אחרים בסביבה ננטשה באופן מיסתורי בסביבות שנת 5800 או 5600 לפה"ס. גם חפירות באזור ארץ ישראל וסוריה הראו שהיו באותה התקופה נטישות המוניות של ישובים משגשגים בעבר וכנראה מסיבות דומות בהם יריחו העיר היחידה שאולי יכולה להתחרות בעתיקותה בקטאל הויוק (אבל הייתה קטנה פי שלושה בתקופה זאת מקטאל הויוק) . דומה שאת כל המזרח הקרוב בתקופה זאת תפס אסון עצום מימדים שהביא לנטישת ישובים משגשגים שהם למעשה ראשיתה של התרבות העירונית כפי שהיא מוכרת לנו . מה היה אסון זה? הארכיאולוגים חושבים שהיה זה תוצאה של השינויים האקלימיים שהפכו את האזורים המשגשגים בעבר לבלתי ניתנים לישוב מעין "עידן קרח קטן" שהחל בסביבות 6200 לפה"ס ונמשך עד 5800 או 5600 לפה"ס . עבור תושבי ערים כמו קטאל הויוק ויריחו וישובים אחרים היה זה אסון במימדים שלא ישוערו שאילץ אותם לנטוש את מקומות מגוריהם ולחפש מקומות ישוב חדשים. הסימנים הראשונים לאסון מתקרב כללו ירידה הדרגתית אך בלתי פוסקת בחום ולעומת זאת עלייה הדרגתית בתחילה אך גם היא בלתי פוסקת של מי גשם שבהם היו תלויים עד כה לקיום תרבותם וחקלאותם. עבור רועים נודדים שכל מה שהיה עליהם לעשות היה לעבור ממקום למקום עם עדריהם זה לא היה שינוי משמעותי במיוחד אבל עבור חקלאים שהתרגלו להתבסס על תנאי אקלים יציבים ונוחים שינויים אלו היו הרסניים לכל מה שהכירו.
המבול
וכעת נראה שהאסון היה חמור והרסני אף יותר משחשבו החוקרים עד כה. 200 שנה בערך לאחר שהסתיים לבסוף עידן הקרח הקטן שוב תקף אסון והפעם מיידי ופתאומי לחלוטין. נראה שכתוצאה מהגשמים הבלתי פוסקים והמסת כיפות קרח בקטבים העלו את מי הים לגבהים בלתי ידועים עד אז (לפחות בזיכרונו של המין האנושי), אזור חשוב ליד אגם מים מתוקים הוצף במי הים התיכון והפך למה שאנו מכירים כיום כים השחור וזהו המקור לסיפורי המבול שהגיעו לשכנתה של תורכיה, מסופוטמיה ומשם אל המקרא. ואחרי הכול התיבה של הניצול של המבול אמורה להיות באזור הכללי של תורכיה מה שמחזק את הסבירות של המקור "התורכי" של הסיפור. איך האסון קרה בדיוק? אפשר ליצור לעצמנו סצנריו שמן הסתם קרוב לצורה שבה התרחשו הדברים: ליד אגם גדול של מים מתוקים באזור פורה במיוחד יושבים תושבי ערים וכפרים מפותחים בשלווה אי אז בשנת 5600 לפני הספירה. המקום הוא מרכז של התרבות העולמית באותה התקופה. אך לפתע באופן בלתי צפוי מתחילים התושבים להרגיש כי יש עליה קבועה ובלתי פוסקת במי המלח באגם. זה לא מעורר בתחילה בהלה רבה והכוהנים אולי מסבירים שזה אות מהאלה הגדולה שמראה שעונת היבול הבאה תהיה טובה. אלא שבתוך ימים או שבועות או חודשים (אך כנראה לא יותר מכך) מתברר ששאגת המים העולים היא בלתי פוסקת ומתחזקת ומתברר שהמים באגם היציב לשעבר עולים ועולים ועליהם מופיעות גופות של בעלי חיים ובני אדם שנשטפו בהם. ולתושבים המבוהלים מתברר בתקופה של כמה חודשים לכל היותר כי יש סיבה לחשוש סיבה טובה מאוד. ועליהם לקום ולברוח על מנת להציל את חייהם ולברוח למרחק גדול מאוד. ובינתיים המים עולים ועולים והשדות והכפרים והערים כולם נשטפים ונעלמים כאילו לא היו קיימים מעולם. הים השחור החדש מכסה את כולם. לפי הערכות החוקרים ריאן ופיטמן האגם עלה מידי יום ב-15 ס"מ כמות עצומה. לתושבים לא הייתה ברירה אלא לברוח ומי שלא עשה זאת בזמן נשטף במים. הניצולים שראו את חורבן כל מה שהכירו בתוך שנה ופחות הפיצו את הסיפור בכל מקום שאליו הגיעו ובראש ובראשונה במסופוטמיה הקרובה. אחרים הפליגו בספינות לקפריסין הקרובה ולאי כרתים הרחוק קצת יותר והפיצו שם את תרבותם המפותחת.
התרבות המינואית היא לדעת חוקרים רבים תוצר של אנשי תרבות קטאל הויוק, ובה השתמרו פולחנים שלהם כמו פולחן האלה האם. ויתכן שהזיכרוו העמום של האסון השתמר דרך תרבות זאת והיגיע לפילוסוף היווני אפלטון שכתב סיפור על תרבות אטלנטיס שחרבה באסון טבע ותרבותה מזכירה יותר מכל דבר אחר את התרבות המינואית. יש חוקרים שחושבים שאנשי התרבות הזאת הקימו את התרבות הראשונה במסופוטמיה שקדמה לשומרים שייתכן שהיא כבר יצרה ניסיונות ראשוניים ובסיסים בכתב ושזיכרונות שלה נשמרו בתרבותם ובשפתם. יתכן שאנשי תרבות זאת התרבות "העוביידית" הביאו איתם את סיפור המבול שאותו חוו אנשיהם באזור הים השחור בתורכיה. יהיה המקור אשר יהיה ברור שסיפור המבול השאיר רושם חזק ביותר על השומרים ועל יורשיהם הבבלים. סיפור המבול הפך להיות אחד הסיפורים המרכזיים בתרבות שלהם והם אף חילקו את ההיסטוריה שלהם לתקופה שלפני ואחרי המבול. הסיפור הפך לחלק אינטגראלי של היצירה הספרותית החשובה ביותר של התרבות המסופוטמית, של עלילות גילגמש. אנו יכולים לנחש שהאירוע הביא גם לשינויים תרבותיים מרחיקי לכת. האלה הגדולה שהתגלתה במלוא חולשתה כשלא הצליחה למנוע את האסון נזרקה לכל הרוחות בידי חלקים גדולים מהניצולים ואלה החליפו אותה באלים גבריים יותר מתוך תקווה שאלה ידעו בעתיד למנוע שינויים אקלימיים מאין אלה, התוצאה: במזרח התיכון נוצרה תרבות "פטריארכאלית" נשלטת בידי גברים. האם נמצאה הוכחה? כל הטענות האלה היו בגדר תיאוריה לא מוכחת בלבד עד החודשים האחרונים. אך לאחרונה מצאה התיאוריה המדהימה אישוש במסע מחקר של הגיאולוג הישראלי ד"ר יוסי מרט. יוסי מרט עוסק במזה שנים בחקר רעידות אדמה ואסונות טבע קדומים מסוגים שונים. אני פגשתי אותו לראשונה בכנס על חייו ויצירתו של ז'ול וורן בשדה בוקר בנגב שם הרצה מרט על ספרו של ורן "מסע אל בטן האדמה". הוא יצא לשיט מחקר בים השחור בניסיון לאשש אחת ולתמיד את התיאוריה שהים התיכון נוצר רק בזמן מאוחר מאוד יחסית כמעט בראשית התקופה ההיסטורית. ספינת המחקר עליה בוצע המחקר Mediterranean Explorer שייכת לארגון הישראלי Eco-Ocean, שתמך בנדיבות במימון המחקר, והשתתפו בו מדענים מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, המכון האוקיאנוגראפי בוודס הול במסצ'וסטס והאוניברסיטה הטכנית של איסטנבול. המדענים הראשיים של המחקר היו פרופ' נמיק צ'אאטאי מאיסטנבול, פרופ' ויליאם ריאן מניו יורק אחד משני אבות תיאורית המבול בים השחור ופרופ' יוסי מרט מחיפה. הם יצאו על סיפון ספינת המחקר הישראלית להפלגת מחקר גיאולוגית בים השיש ובים השחור בחיפוש עדויות להנחה ששני הימים האלה היו אגמים שהוצפו במי הים לפני אלפי שנים בלבד. במהלך המחקר בוצעה הדמיה של קרקעית הים ובעקבותיה נלקחו דוגמאות מהקרקעית בעומקי מים של 100 מ' בקירוב. ראיון עם ד"ר יוסי מרט
א.א.:
מהם בדיוק תחומי העיסוק שלך?
א.א.:
האם בישראל צפוי צונאמי בעתיד הקרוב?
הוא נסע לתלמיד וביקר אותו במעבדה ושאל אותו מה קורה עם הממצאים והתלמיד התנפל עליו
התברר שהתלמיד חשב שהוא "מותח אותו" ובודק את איכות הבדיקה כי כל הממצאים נראו כבלתי
אפשריים. והתברר שהדוגמאות הן של יצורים מעומקים שונים אבל מאותו הזמן הגיאולוגי
דבר שלכאורה הוא בלתי אפשרי. אמנם כולם ידעו שהים השחור היה אגם שהפך לים אבל ההנחה
המקובלת הייתה שזה לקח אלפי שנים באופן הדרגתי ביותר. אבל אם כל הגילים של היצורים
מעומקים שונים הם זהים אז זה לא יכול לקחת אלפי שנים אולי רק שנים בודדות וכנראה
רק שנה ואולי גם פחות מכך. בינתיים קשה לקבוע.
ישראל נחלצת לעזרה
א.א.:
ואיך אתה הגעת לעניין?
לדעתנו הסיבה להצפה של ים מרמרה והים השחור היא השינויים הנמרצים באקלים כדור הארץ במשך אלפי השנים האחרונות עם תום תקופת הקרח האחרונה. בשיא תקופת הקרח, לפני כ-22,000 שנה, היה מפלס האוקיאנוסים נמוך ב-125 מ' ממפלסו הנוכחי וקרח כיסה את צפון אמריקה, צפון אירופה וצפון ומרכז אסיה. בתום התקופה הקרה, עם התחלת ההתחממות, החלו הקרחונים להימס ומפלס הים החל לעלות. ההתחממות גרמה לגידול בכמויות הגשמים באזורים הקרובים לים, אך באזורי האקלים היבשתי, וכן במקומות שנמצאו בצל הגשם, גרמה ההתחממות להתייבשות. תהליכים סותרים אלו הביאו לכך שלפני כ-12,000 שנה היו מפלסי הים השחור וים השיש נמוכים ממפלס הים העולמי, כאשר ים השיש נפרד מהים התיכון במיצרי הדרדנלים, שעומקם המינימאלי הוא 86 מ' מתחת למפלס הים הנוכחי, והסף המפריד את הים השחור מים השיש, מיצר הבוספורוס, עומקו היום הוא 33 מ' בלבד. התרוממות מפלס הים התיכון גרמה להצפת ים מרמרה לפני כ-12,000 שנה והצפת הים השחור לפני כ-8,000 שנה.
בעוד שהתחממות האקלים העולמית הביאה גם לעליה רבה במפלס האוקיאנוסים, וגם לירידה במפלסם
של אגמים רבים. וכך כאשר עברו מי הים התיכון את מיצר הבוספורוס לפני כ-8,000 שנה בלבד, היה
מפלס האגם נמוך בכ-90 מ' ממפלס הים העולמי. לכן ממצאי המחקר הנוכחי כי ההצפה הימית של
אגם "הים השחור" הייתה שיטפונית ונמרצת משתלבים עם תצפיות רבות על מפלסי הים בתקופה
הנידונה. וויליאם ריאן הציע כי ההצפה הנמרצת של הים השחור היא היא המקור העובדתי למיתוסים
הרבים על הצפה קטסטרופאלית, המצויים בתרבויות של מסופוטמיה (עיראק של ימינו) וגם בכתובים
שלנו. ייתכן כי הממצאים של הפלגת המחקר מסבירים מדוע מתחיל סיפור המבול בנביעה של "מעיינות
תהום רבה" עוד לפני ש"נפתחו ארובות השמים". אתה רואה שהסיפור מתחיל כשהמעיינות נפתחים
מלמטה ויש כאן רמז ברור שזה לא רק סופת גשמים מלמעלה.
המשוררת וחוקרת הספרות הבבלית ש.שפרה תירגמה את סיפורי מבול האכדיים לעברית וחקרה את הסיפור בגירסאותיו השונות. שאלתי אותה לדעתה על התיאוריה המדהימה של ריאן וד"ר יוסי מרט.
ש.שפרה:
סיפור המבול השומרי הקדום ביותר הוא משנת 3000 לפה"ס ואחר כך זכה לגירסאות בבליות
והוא המקור לסיפור התנ"כי וכל האירועים שם המתוארים כמתרחשים במסופוטמיה ולא באזור הים השחור
שאותו כמובן השומרים והבבלים הכירו היטב.
ד"ר יוסי מרט עוד לא סיים עם המבול:
אנחנו רוצים לסיים עכשיו את הדגימות ואחר כך נראה איפה אנחנו יכולים לדגום ושוב נבקש
ספינה. אנחנו רוצים להראות ולהוכיח כיצד שיטפון ענק חסר תקדים הרס אזור מיושב אולי
מרכז של תרבות.
מקורות:
המבול
המבול בים השחור בויקיפדיה
התקפה על התיאוריה
תרבות פרהיסטורית בים השחור
דיונים בסרט על המבול בים השחור
האתר של קטאל הויוק
סקירה מפורטת על קטאל הויוק
קטאל הויוק העיר המיסטית
עוד על קטאל הויוק
אטלנטיס בתורכיה ?
הים השחור בויקיפדיה
הים השחור ותולדותיו :ספר מאת ניל אשרסון
מוזיאון וארנה
באלארד בים השחור
המחקר של באלארד בים השחור
באלארד וחיפושיו בים השחור
פרויקט הים השחור
ארגון "אקו אוקאן "
מאמרים של יוסי מרט
הים בראש ההר מאת יוסי מרט
יוסי מרט על ז'ול ורן
התיבשות הים התיכון
גל צונאמי ענק בימי אדריאנוס
הקיסר אדריאנוס וצונאמי
תוכנה לזיהוי רעידות אדמה קדומות
בחזרה לתקופת הברונזה
אוקטובר 2006 |
