שירת נשים בכנסתמכתב שנשלח על-ידי עמותת "חופש"
לכבוד ח"כ דליה איציק, יו"ר הכנסת, נכבדינו, בבעתה, בתחושת תסכול איומה ובכעס רב שמענו את דבר החרפה שנעשתה בכנסת ישראל, כשהדירו את רגלי חברות הכנסת, המכהנות במקהלת הכנסת, מהשתתפותן בשירת ההמנון הלאומי במליאת הכנסת, כחלק מן האירוע הממלכתי שנערך בכנסת לכבודו של מר בראון, ראש ממשלת בריטניה. הטענה של "התחשבות" ברגשות ח"כים חרדיים היא מעיקרה ומראשיתה חסרת כל הצדקה שכן רגשות יש לכל ח"כ, ולכל אזרח במדינה, ואם נשקול על מאזני-צדק את רגשות העם, מיותר לומר לאן ייטו כפותיהן. הדרתן של חברות הכנסת ממקהלת הכנסת בשל היותן נשים משדרת לנו ולעולם כולו, שישראל היה מדינה דתית, בניהול מימסד דתי, שזכויות האישה ומעמדה בחברה נרמסות בה בגסות וברוע-לב, וכי בראש סולם העדיפויות של המדינה נמצאת החברה החרדית, על רגשותיה הייחודיים, וזאת על חשבון כל שאר בני האדם וזכויותיהם הבסיסיות והאנושיות, ובניגוד מוחלט לכתוב במגילת העצמאות: "מדינת ישראל [...] תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין..." אנחנו, חברי עמותת 'חופש', יהודים חילונים שהשוויון, הדמוקרטיה וההומניזם הם נר לרגלינו, מוחים בכל העוצמה שאדם חופשי מסוגל למחות, כנגד העוול והחרפה שנעשו בריש גלי בכנסת ישראל, ודורשים ממנהיגיו שאירוע כזה לא יחזור, הן למען ההגינות האנושית, הן למען שמירת כבוד המדינה בעינינו ובעיני העולם הנאור. בכבוד רב,
. . .
בעקבות המכתב שלנו לעיל, התקבלו במערכת "חופש" תשובות ממספר חברות כנסת (מארבע בלבד), וברצוננו לשתף אתכם בתוכנם. המכתבים שמורים במערכת. נשמח לעדכן אתכם בהתפתחויות נוספות בנושא חשוב זה. כתב לנו העוזר הפרלמנטרי לח"כ אורית נוקד:
כתבה לנו העוזרת הפרלמנטרית לח"כ קולט אביטל:
כתבה לנו ח"כ זהבה גלאון:
כתב לנו דובר הלשכה של ח"כ אסתרינה טרטמן:
יולי 2008 |