הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

אלוהים לא היה בגטו

מאת חנוך יצחקי בן אליעזר

ניצול שואה

הערות המערכת: (א) אנו מעלים שתי גירסאות של שירו של חנוך, האחת עם ניקוד והאחרת ללא - עבור מי שקיימת אצלו בעייה טכנית בנושא הניקוד; (ב) ששת הבתים הראשונים של השיר עלו באתר ביום השואה 2006, והמשורר ניצול השואה הרחיבו ביום השואה 2007 בשני בתים נוספים.

אֱלֹהִים לֹא הָיָה בַּגֶטוֹ

בְּסִמְטְאוֹת הַגֶטוֹ יְהַלְכוּ הַצְלָלִים,
מְזֵי רָעָב, מְבֹעָתִים מִפַחַד מָוֶת וְאֵימָה,
שָׂם, בֵּינֵיהֶם, לֹא שָׂכַן אֱלֹהִים,
לֹא חֶמְלָה, לֹא רַחֲמִים, רַק חַרוֹן וְחֵמָה...

הַטְרַנְסְפּוֹרְטִים בַּרַכָּבוֹת, דָּהֲרוּ אֶל הַיַעַד,
בִּקְרוֹנוֹת סְגוּרִים וַחַתוּמִים, עַמְךָ יִשְׂרָאֵל,
וּכְשֶׂהִגִיעַ הַמִטְעָן, אֶת זֹאת יֵשׁ לָדַעַת:
בֵּין מְקַבְּלֵי הַפָּנִים, לֹא הָיָה שָׁם הָאֵל...

בְּתָאֵי הַגַזִים, במִשְׂרְפוֹת אָדָם הָעֲשֵׁנוֹת,
מְלֶאכֶת הָקֶּטֶל נֶעֱשׂתָה בְּאֵין מַפְרִיעַ,
לְפִי תָּכְנִית וְלוּחַ זְמַנִים, לְלֹא פְּשָׁרֹות,
כִּי אֵל מָלֵא רַחַמִים, גַם שָׁם לֹא הוֹפִיעַ...

...וְתִינוֹקוֹת בֵּית רַבָּן, זַכִּים וּטְהוֹרִים,
אֲשׁר מַחְשֶׁבֶת חֵטְא, טֶרֶם יָדְעוּ יָדֹעַ,
עֻנּוּ וְהוּמְתוּ בּידֵי מִפְלְצוֹת רֶשַׁע הַצּוֹרְרִים,
גּם לְשָׁם לֹא הגִּעַ וְלֹא הָיָה שׁם אֱלֹהַּ...

עֵת גִּבּוֹרֵי הַגֶטָאוֹת שִׁלְחוּ אֵשׁ הַמֶּרֶד לְהַצִּת,
אֱלֹהֵי צְבָאוֹת לֹא הָיָה לְחוֹלֵל אֶת הַנֵּס,
לֹא דֶּבֶר, לֹא שְׁחִין, לֹא מַכַּת בְּכוֹרוֹת להָמִית,
לֹא הִכָּה בַסַּנְוֵרִים אֶת גְּדוּדֵי הָאֶס-אֶס...

בְּמִצְעֲדֵי נִצּחוֹן וּמִסְדְרֵי פְּאֵר בְּרֹב עַם,
שֶׁל הָרַייךְ הַשְׁלִישִׁי, שֶׁל מַמְלֶכֶת הָרֶשַׁע,
הַסִסְמָה "אֱלֹהִים עִמַּנוּ" בָּקַע מִגְּרוֹנָם,
הַאמְנָם שָׁם הָיָה יְהֹוָה, וְשֻׁתָּף לַפֶּשַׁע ?...

לֹא, גַם מִשָם הוּא נִפְקַד כְּמוֹ בּכָל אֲתַר בַּחֶלֶד
שָׁם זַעָקוּ לְהַצַלָה נִדְכְּאֵי מַאֲמִינָיו הַתְמִימִים
מִכִילְיוֹן אַכְזָר שֶׁל אַלְפֵי רִיבוֹא אִישׁ אִישָׁה וַיֶלֶד
בַּחַרֶב, בְּאֵשׁ, בִַּרָעָב, בְּחוֹלִי, אֵיכָה רַחֲמִים?

אַל תֹּאמַר אֱלוֹהִים רַב חֶסֶד חַי וְקַיָם, כִּי לֹא!
תֹּאמַר: שָׁמַים וַאָרֶץ וְאוֹתְךָ מִי בַּרָא בִּלְעָדָיו?
וַאוֹמַר אַיֵה אֱלוֹהֶיךָ, מַה טַעַם יֵשׁ לִסְגוֹד לוֹ?
לֹא נִשְמַע, לֹא נִרְאֶה, כַּבָה אוֹרוֹ, כָּלוּ מַעֲשָיו?...

 

אלוהים לא היה בגטו

בסימטאות הגטו יהלכו הצללים,
מזי רעב, מבועתים מפחד מוות ואימה,
שם, ביניהם, לא שכן אלוהים,
לא חמלה, לא רחמים, רק חרון וחימה...

הטרנספורטים ברכבות, דהרו אל היעד,
בקרונות סגורים וחתומים, עמך ישראל,
וכשהגיע המטען, את זאת יש לדעת:
בין מקבלי הפנים, לא היה שם האל...

בתאי הגזים, במשרפות אדם העשנות,
מלאכת הקטל נעשתה באין מפריע,
לפי תוכנית ולוח זמנים, ללא פשרות,
כי אל מלא רחמים, גם שם לא הופיע...

...ותינוקות בית רבן, זכים וטהורים,
אשר מחשבת חטא, טרם ידעו ידוע,
עונו והומתו בידי מפלצות רשע הצוררים,
גם לשם לא הגיע ולא היה שם אלוה...

עת גיבורי הגטאות שילחו אש המרד להצית,
אלוהי צבאות לא היה, לחולל את הנס,
לא דבר לא שחין, לא מכת בכורות להמית,
לא היכה בסנוורים את גדודי האס-אס...

במצעדי ניצחון ומסדרי פאר ברוב עם,
של הרייך השלישי, של ממלכת הרשע,
הסיסמה "אלוהים עימנו" בקע מגרונם,
האמנם שם היה יהוה, ושותף לפשע?...

לא, גם משם הוא נפקד כמו בכל אתר בחלד
שם זעקו להצלה נדכאי מאמיניו התמימים
מכיליון אכזר של אלפי ריבוא איש אישה וילד
בחרב, באש, ברעב, בחולי, איכה רחמים?

אל תאמר אלוהים רב חסד חי וקים, כי לא!
תאמר: שמים וארץ ואותך מי ברא בלעדיו?
ואומר איה אלוהיך, מה טעם יש לסגוד לו?
לא נשמע, לא נראה, כבה אורו, כלו מעשיו?...


אפריל 2006 - אפריל 2007