שרשרת המסירה של נתניהו ויוסףמאת: ניצן
את עיננו צדה היום המודעה הבאה שהופיעה בעיתונות (ההדגשה באדום היא שלנו):
נשאלת השאלה: מה באמת אמר מר נתניהו למר יוסף?
את מה הדבר מזכיר? רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי" מביא, בין היתר, "הוכחה" לנכונות התורה. הוא מבסס לכאורה מבחינה לוגית את מה שמכונה ביהדות "שרשרת המסירה" - העברת התורה (כולל התורה שבעל-פה) מדור לדור ומאב לבן במשך השנים. טענתו של מר הלוי הינה כי לא יכול היה להיות שמישהו המציא את סיפור מתן תורה ומסירתה, כי אם פתאום מישהו היה ממציא סיפור חדש ואומר "כל העם היה נוכח במעמד הר סיני", הרי שמיד היו השכנים קמים ואומרים "אני לא שמעתי דבר כזה מאבא שלי." סתירה. מה שהיה להוכיח. מה קרה באמת בין נתניהו ליוסף? את זאת נוכל רק להניח. כפי הנראה, כמו במקרים רבים דומים אחרים, האמת נופלת באמצע. נתניהו שנזקק מן הסתם לטיעון אהוד על בן שיחו, מצא לנכון לרמוז למצע החילוני של שינוי, ומר יוסף שנזקק באופן דומה לאהדת קהל שומעיו, בחר אולי לתבל את דבריו בז'רגון המקומם שכה חביב עליו. שני האישים שהיסטורית פליטות הפה המוקלטות שלהם אינה נקיה מהשמצות של מי שאינו דתי, תרמו יחדיו לשרשרת המסירה הספציפית הזו. וכמו בשרשראות מסירה רבות, מה שאנו רואים זה התוצר הסופי, שאינו ממש מעורר התפעלות. ונשאר רק לתמוה כיצד נשברה כאילו מגבוה המילה "קואלי-ציוני" באופן שהקורא הפזיז יכול, רחמנא ליצלן, להישאר עם הרושם כאילו עשו לפיד וחבריו הסכם ציוני... יולי 2004 |