תגובות 'עירוניות'מאת עירון
[מלשון נקודה בחלל]
וראה זה פלא: עדיין יש שוטים, משטים ומשתטים, הסבורים שנקודת אור חלשה זו היא-היא מרכז היקום כולו, והיא-היא כביכול מרכז עולמו הפנימי (=עצמיותו, בלשון החסידות) של האֵל (בורא-עולם, בלשון הדתית). [התמונה, כמובן, הפוכה: האל - הדמיוני - הוא מרכז עולמו הפנימי של המאמין הדתי.] מה עוד צריך להראות לבני-אדם, כדי שיבינו ויפנימו סוף-סוף את עובדות החיים ואת הוויית המציאות לאשורה? פיקחו עיניכם וראו, הביטו והתבוננו, פיתחו שכלכם והבינו, ראו היכן אתם חיים, על נקודית חללאית - והתפתחו בחשיבתכם והתפכחו מהזיותיכם המוחיות. ראו-נא, בני-אדם: כל כדורנו זה - שאמנם הומה חיים - אינו אלא נקודית אור זעירה, חלשה, עמומה, קהויה, שקועה וטבועה בגלקסייה אחת במרחב אין-סופי של כמה מאות מיליארדי גלקסיות נוספות ביקום. והעיקר: אין סביבנו - סביב אותה נקודת-אור זעירה, שום אלוהים - לא מעלינו, לא מתחתינו, לא מצדדינו, אלא אם כן אתם מפנטזים שהוא שקוף הרבה יותר מששקוף יכול להיות שקוף. סביבנו יש רק רִיק חללי, גדוש גרמי שמים לרוב: יקום מרחבי אין-סופי. אלה הן העובדות - כל השאר אגדות.
תגובה על במת חופש הרי גם מפץ לא מתחיל מעצמו גם ניצן וגם יאיר משיבים כמעט בסגנון - טבעי - אחד. זה אומר: "איננו יודעים 'כל דבר'", וזה אומר: ניתן רק לומר "אני לא יודע". אלה תשובות לא-מושלמות של מי שיש בו ענווה פנימית ויושר אינטלקטואלי ומדעי. התשובות אינן מושלמות (כדברי ניצן: "מן הסתם ישנם דברים שלעולם גם לא נדע עד לפרט האחרון") - אך מוחלטוֹת: יש בהן מוחלטוּת האומרת: אמנם אין בידנו כל הידע (ובעתיד יהיה בידנו ידע נוסף) - אולם ברשותנו (גם כיום) הרבה מאוד ידע. אלא מה? הידע מורכב מאוד, ולא קל ללמוד אפילו מקצתו (כדברי ניצן: "...נמשיך בכך שרק כדי להתחיל ולהסביר את התיאוריות המדעיות הדנות בהיווצרות היקום יש צורך בידע מוקדם עצום...", ואני מוסיף - שאפשר להשיגו בלימוד אינטנסיבי במסגרות מדעיות לאורך שנים).
המטבע הדתי מציג [כמעט] אפס ידע מדעי מוסמך, מאושר ועדכני, ומנגד - יומרה רהבתנית לדעת הכול על ה'בורא' ועל העולם ודרך התנהלותו ב'הנהגתו ושליטתו' של ה'בורא'. שוב אנו נוכָחים בַהנגדה המהותית והתהומית בין מדע לדת, ושום מטיף מסוגו של זמיר כהן לא יוכל - במניפולציות עלובות וילדותיות - לעולם 'להתאים' את המדע לצורכי האמונה הדתית, באופן מלאכותי, מנותק מכל מציאות וראיות מדעיות מוכחות, שלא לומר מגושם ומגוחך.
נכון - קשה ולעתים גם מעצבן ללמוד, אבל ידע ותשובות - יש ויש! ומי שרוצה באמת ללמוד, להבין ולדעת - ימצא שתשובות המדע (למרות חלקיותן) מספקות מַעֲנים מרתקים [ומוסמכים!] גם לשאלות-יסוד על הטבע ואופן היווצרותו. רק מי שאין לו היכולת והסבלנות והרצון ללמוד ולדעת באמת [וזה המניע הנפשי של הפונים שוב ושוב אל אתר חופש ומתריסים בנרגנות קובלת: אל תשלחו אותי לקרוא ספרים, תנו לי תשובה קלה, קצרה ופשוטה! (כתשובת הדת...)] - יעדיף את תשובת האינסטנט האגדית: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ וגו'". וזאת בלי לייחד טיפת מחשבה לשאלות הקשות הנובעות והנדרשות מאותה תשובה: מהי אותה ראשית? מה קדם לה? כיצד היא נוצרה? ואותו אלוהים - מניין הוא צץ ומתי? ומדוע דווקא אז? וכיצד נתהווה ומדוע? ובאילו כלים ודרכים 'ברא' 'אלוהים' את השמים ואת הארץ? מאילו חומרים בראם? היכן היו קיימים אותם חומרי-גלם שבהם השתמש 'אלוהים' לבריאת השמים והארץ? ועוד עשרות שאלות, שהמאמין הדתי מפנה תמיד אל בן-הפלוגתה החילוני-המדעי שלו, אך לעולם אינו מפנה אל עצמו או אל 'מאור הדור' שלו. "בראשית ברא אלוהים" תמיד נימוח בקלות במוח - ולמה ובשביל מה להתאמץ? בואו פשוט נניח תפילין, ונחזור מיליארד פעם ועוד מיליארד על המנטרה הכוזבת והמכזיבה שהנה-הנה המשיח כבר בפתח ואחר כותלנו, ולעזאזל כל המדע עם התשובות המסובכות והלא-מושלמות שלו! העיקר האמונה שבלב, לא כן? לא! העיקר הוא התבונה שבמוח! הטבע יצק לקופסת גולגולתנו רקמת מוח כדי שתשמש אותנו כמוח, ולא כמכונת העתקה של תגרני-דת בשוק המכירות הדתי! האמונה, עם כל ערכה, אינה אלא רגיעוֹן לנפש, טבליית ואליום להרגעת ספקות ותמיהות, פעמים אף מסטוּלוֹן טשטשני למכאובי החיים וסבלם, אבל ידיעה ולמידה [הן ורק הן] לבדן הן צורי לנפש ומזור לנשמה, כי הן שוות אמת. והאמת - בפרט האמת הגנוזה בפלאי הטבע - רבת-פנים ורבת-פרטים, ולכן גם רבת- מדעים. הוקוס-פוקוס אלוהי ("ויאמר אלוהים: יהי... ויהי...") יש רק בעולם האגדה והדמיון. ומעתה אין לו לאדם - לכל אדם ואדם - אלא לבחור בין ידיעון [=ידיעת-אמת] לרגיעון [=מרגוע סרק חסר אמתוּת לנפש]. נובמבר 2013 |