|
הבסיס מן הכתובים לקוסמולוגיה גאוצנטרית(הארץ - דיסק שטוח, השמיים - קערה הפוכה...)מאת גלן אלרט
תורגם מאנגלית ע"י שלומי טל
(באדום - הערות של המתרגם).
הקדמה אלה שמאמינים באמיתות המילולית של התנ"ך עומדים להזדעזע. התנ"ך מתאר יקום שמעטים מאיתנו היינו מכירים כיום.
הייתם חושבים שראלף ריד וג'רי פולוול שני מטיפים פרוטסטנטים (="אמנוניצחקים") בארה"ב יהיו נסערים מהעובדות הללו. בירוקרטיות ממשלתיות עצומות שולחות חלליות לפלנטות מרוחקות. התקשורת הליברלית שטופה בתמונות של עולם כדורי (הלוגו של "יוניברסל סטודיוס" הוא גלובוס!). ילדים בבתי ספר ציבוריים לומדים מן הגן שהארץ סובבת את השמש. פרט לשימוש העקבי במונחים "זריחה" ו"שקיעה", עולמנו המודרני מוצף בתמונות של קוסמולוגים כפרניים ששומטות את הארץ מהמקום אשר נתן לה האל, במרכז כל הדברים. רק אתאיסט יקבל את הרעיון שאנחנו חיים על סלע זעיר הסובב סביב כוכב לא חשוב בתוך גלקסיה של מיליארדי כוכבים בתוך יקום של מיליארדי גלקסיות. למה שאלוהים ימקם את יצירתו הקדושה ביותר במקום כזה? ודאי, שום מאמין אמיתי בכתובים - המילה האלוהית והחסינה מפני טעות של האל - לא יקבל את הרעיון המדעי שאנו חיים במקום שאינו מיוחד בעיני בוראנו. אני חושב שדי הגיוני לדרוש תיקון לחוקה שיחייב את כל שופטי בית המשפט העליון להישבע אמונים לגאוצנטריות ולארץ שטוחה. נשמותינו ונשמות ילדינו מונחות בידיהם. בסדר, אתם יכולים להפסיק להתנשף עכשיו. הפסקאות הקודמות הן דוגמא לאמצעי רטורי הידוע בשם "היפרבולה". היפרבולה היא טענה מוגזמת שאין אמורים להבינה באופן מילולי, אלא היא משמשת להדגיש עיקרון. מטרת המאמר הזה היא לנפץ את הרעיון שיש לתנ"ך איזושהי רלבנטיות מדעית. במיוחד, מטרתי להראות שאותה המחשבה המביאה פונדמנטליסטים אדוקים להכחיש את האבולוציה כאתאיזם צריכה להביאם גם לאמץ את הגאוצנטריות ואת הארץ השטוחה כאמיתות שניתנו מהאל. אז למה אני עושה זאת? מה קידם אותי בדרך לטיעונים שאין להם סוף? אני עובד כמורה בבית ספר ציבורי בעיר ניו יורק. מדי פעם שואלים אותי שאלות חריפות וחודרות:
אז הנה אני באחד הימים מנסה להיזכר בכל הפרטים שמאחורי ההתקדמות מהגאוצנטריזם של אריסטו ושל תלמי אל ההליוצנטריזם של קופרניקוס ושל גלילאו, כאשר סטודנט שאל אותי את ה-שאלה של היום: דגש על הא הידיעה.
באמת איפה? אני זוכר שלמדתי שהארץ נבראה בשישה ימים, בבית ספר של יום ראשון, אבל אני לא זוכר שמישהו לימד גאוצנטריות. ובכל זאת, לפני חמש מאות שנה, כך היו פני הדברים. אם לא בשיעורי דת, אז בשיעורים חילוניים שהעבירו אותם מורים מטעם הכנסייה, אירופאים "למדו" שהארץ היא מרכז כל הדברים ושהשמש, הירח והכוכבים סבבו סביבה. לפני כן הם אולי למדו אפילו כי הארץ שטוחה וכי השמיים הם כיסוי מוצק המגן על הארץ מפני המים שמעבר להם. כמובן, הם למדו גם דברים שימושיים למדי כמו קרוא וכתוב, ספירה, גאוגרפיה והיסטוריה. אין לנו בעיה לקבל שהנושאים הללו מלאים במה שאנו מכירים עתה כשגיאות והגבלות, אך כאשר דנים בביולוגיה, האמונות של לפני שניים עד ארבעת אלפים שנה מקובלות בקרב כמה אנשים כעובדות. הארץ וכל אשר בה, כולל כל הדברים החיים, נבראו בטווח ממשי של שישה ימים ארציים (כיום בערך 24 שעות). בסדר, אם אתם רוצים לשחק במשחק הזה, הבה נתחיל. אני מחשיב את עצמי כאדם די אינטליגנטי בנוסף למחונך. אם אתם רוצים להשתמש בכתובים בני אלפי שנים כדי לתמוך ברעיונות המדעיים הלא מבושלים שלכם, אז אני יכול לעשות אותו הדבר עם שלי. מה באמת אומר התנ"ך על טבע הקוסמולוגיה? בואו נפתח את ספר הספרים ונקרא אותו באותה עין חסרת ביקורת כמו האנטי-אבולוציונים. ידברו הכתובים בעד עצמם. כלומר: הבה יוכיחו הכתובים את הדברים.
קוסמולוגיה מן הכתובים (כאשר יותר מציטטה אחת מוצגת מתחת לפסקה מתארת, הסדר שלהן בעמוד הוא כסדרן בתנ"ך.) תנועת השמש את הציטוט התנ"כי החשוב ביותר התומך ביקום גאוצנטרי אפשר למצוא בספר יהושע. זה ישמש כנקודת ההתחלה לקוסמולוגיה שלנו מן הכתובים.
יהושע י' י"ב-י"ג נס יהושע מופיע שוב כהפניה בספר חבקוק:
חבקוק ג' י"א הראיות התומכות כאן בדגם גאוצנטרי הן מכריעות. יהושע ציווה על השמש לידום. הוא לא פקד על הארץ שתפסיק להסתובב וגם לא השלים את המשפט עם ידע אלוהי שהשמש רק נראית קבועה במקומה. על השמש נפקד לעמוד מכיוון שהשמש היא הנעה. תיאורים של תנועתה יכולים להיות די שיריים:
תהילים י"ט ה'-ז'
קהלת א' ה'
יציבות הארץ בצד השני של המטבע הגאוצנטרי, אם השמש נעה אז מן הנמנע שהארץ תנוע. יש כמה פסוקים האוסרים, פחות או יותר, על תנועת הארץ.
דברי הימים א' ט"ז ל'
תהילים צ"ג א'
תהילים צ"ו י' בנוסף, נפוץ הרעיון של הארץ עם "יסוד". זה גורם להסיק שהארץ יציבה בהחלט.
שמואל ב' כב' טז'
ישעיה מ"ח י"ג
תהילים ק"ב כ"ו
משלי ח' כ"ז-כ"ט ואולם, יציבותה של הארץ פתוחה לדיון. רעידות אדמה יכולות או שלא יכולות להתרחש.
ישעיה כ"ד י"ח
תהילים ק"ד ה'
איוב ט' ו' המבנה הארכיטקטוני של הארץ גם הוא אינו נהיר. השוו את הפסוקים הבאים:
שמואל א' ב' ח'
איוב ט' ו'
איוב ל"ח ד'-ו'
צורת הארץ בכל מקרה, הארץ אינה כדורית. לפי הכתובים, מנקודה גבוהה מאוד (השמיים, למשל) אפשר לראות את הארץ כולה כך ששום דבר אינו נסתר. דבר כזה אינו אפשרי בארץ כדורית מאחר שאי אפשר לראות את הצד השני ישירות. זה רומז על ארץ שטוחה.
ישעיה מ' כ"ב
תהילים י"ט ה'-ז'
איוב כ"ח כ"ד
דניאל ד' ז'-ח' ממרחק רב ייראה כדור כעיגול. אולי מתייחס הביטוי "חוג הארץ" למעטפת הארץ? ייתכן. אבל איך, אם כן, אפשר לראות לקצה כל הארץ? אלה שבחצי הכדור האחורי יישארו חבויים. הפסוקים הבאים מסירים את הבלבול.
ישעיה מ"ד כ"ד
תהילים קל"ו ו' אילו הייתה הארץ כדור, היו משתמשים בפועל אחר מאשר "רקע" כדי להסביר את יצירתה. אפשר לומר "רקעתי בצק להכנת חביתה" אך לא "רקעתי בשר להכנת כדורי בשר". הארץ "נרקעה" משום שהיא שטוחה.
טווח הארץ לא זו בלבד שהארץ שטוחה, אלא היא גם בעלת סוף.
תהילים ק"ג י"ב בארץ כדורית אפשר לטייל מזרחה או מערבה ללא קץ. נראה כי הפסוק הזה אומר שיש גבול לכיוונים מזרח ומערב. כלומר, אחרי מסע ארוך נגמר המזרח או המערב כשמגיעים לסוף הארץ. הרמיזה הזו מומחשת בפסוקים רבים.
דברים כח' סד'
ישעיה מ"א ט'
ירמיה נ"א ט"ז
תהילים י"ט ה'-ז'
תהילים מ"ו י'
תהילים מ"ח י"א
תהילים ס"א ג'
תהילים ס"ה ו'
איוב כ"ח כ"ד
איוב ל"ח י"ג
דניאל ד' ז'-ח'
קצה הארץ הביטוי "בגוא ארעא" בספר דניאל רומז כי לארץ יש לא רק גבול אלא גם מרכז. מאחר שעצים גדלים רק על פני הארץ, הרי שמרכז הארץ צריך להיות על פני הארץ. מרכזו של כדור נמצא מתחת לפני הארץ, זאת אומרת שהארץ אינה כדור כי אם צורה הנדסית שטוחה. דבר זה מעלה עוד שאלה: מה צורת גבול הארץ? התשובה קצת מבלבלת.
ישעיה י"א י"ב
ישעיה מ' כ"ב
ישעיה מ"א ט'
יחזקאל ז' ב'
איוב כ"ו י'
איוב ל"ז ג'
משלי ח' כ"ז-כ"ט
טבעם של השמיים יש הרבה פחות בלבול לגבי השמיים. השמיים מכסים את הארץ כאוהל ואנו חיים תחתיהם. לא מוזכרת האטמוספירה בתנ"ך, וגם לא התפזרות האור הכחול על ידי מולקולות חנקן (וגם אין אזכור לא למולקולות ולא לחנקן). מה אתם רוצים? זה ספר מדעי! השמיים מגינים עלינו לא בכך שהם מסננים קרינה מסרטנת אלא בעצם חוזקם. שמי התנ"ך מוצקים - רקיע.
ישעיה מ' כ"ב
ישעיה מ"ד כ"ד
ישעיה מ"ח י"ג
איוב כ"ב י"ד
איוב ל"ז י"ח
משלי ח' כ"ז-כ"ט לא רק האל מהלך סביב לשמיים, כך גם השמש, או יותר נכון היא רצה סביב השמיים. ראו קונטרס 4 של דעת אמת.
תהילים י"ט ה'-ז'
טבעם של הכוכבים הכוכבים ממש כפי שהם נראים - סתם נקודות אור שמחוברות לשמיים ושעלולות ליפול אם יוסטו. שמשות רחוקות, גדולות בהרבה מן הארץ, אינן יכולות ליפול על הארץ, אך נקודות אור קטנות יכולות.
ישעיה י"ד י"ב-י"ג
דניאל ח' י'
המים המקיפים את הארץ יש כמה אזכורים משונים באמת בתנ"ך (החל בעמוד הראשון, לא פחות) לכך שיש מים מעל לשמיים ומתחת לארץ. לא נראה כי האזכורים הללו מתארים גשם או מי תהום כפי שהגיוני לחשוב. במקום זאת הם מעלים את הרעיון שהרקיע עוצר בעד מאגר גדול מאוד של מים ושהארץ המוצקה צפה על האוקיינוס כמו כופתה על מרק.
בראשית א' ו'-ז'
תהילים קל"ו ו'
משלי ח' כ"ז-כ"ט המים אשר מעבר לשמיים מוחזקים במקומם על ידי חוזקו של הרקיע. פתחים (ארובות) ברקיע יכולים להיות מקור המבול שמחק את האנושות בזמנו של נוח.
בראשית ז' יא'
בראשית ח' ב'
ישעיה כ"ד י"ח המים אשר מתחת לארץ מוזרים הרבה יותר. אינני יכול לומר שראיתי אותם, אך בני ישראל ודאי ראו. נאסר עליהם לעבוד תמונות של יצורים החיים בים התת ארצי הזה. לא יהיה הגיוני לאסור על עבודת יצורים שאינם קיימים, מכאן שהם ודאי קיימים.
שמות כ' ג'
דברים ד' ט"ז-י"ח
דברים ה' ח'
הארצי והשמיימי נצחונו הגדול של ניוטון היה איחוד כוח הכבידה כפי שהסבירו גלילאו עם כוח הכבידה השמיימי כפי שהסבירו קפלר. כשם שתפוח נופל מאיץ למטה בנפילה חופשית, כך גם הירח מאיץ במעגל בסיבובו. כל גוף מציית לאותו חוק של כבידה אוניברסלית. אילו קרא ניוטון את ספר התנ"ך באופן מילולי הוא היה רואה כי פעולותיו חצופות ובלתי אפשריות.
בראשית י"א ד'-ז'
תהילים קט"ו ט"ז
מסקנות התנ"ך אינו מסוגל לעזור לנו להבין אסטרונומיה. הוא נוגד מאות שנים של מחקר בצורה כה דרמטית עד כי הוא נכשל אף ברמה היסודית ביותר. התצפית הטלסקופית היא בת חמש מאות שנים וחלקים מהתנ"ך מקדימים אותה בכאלפיים שנה. הקוסמולוגיה של התנ"ך היא הקוסמולוגיה של הנביאים. בשל כך, בזמננו היא חסרת תועלת. אני בטוח שאפשר לחזור על התרגיל הזה בנושאים אחרים. מה אומר התנ"ך על הגאולוגיה? על הכימיה? על אטומים? בקטריות? איברים פנימיים? מחלות? ההנחה שלי היא כי הוא ייכשל שוב ושוב; שינגוד באופן כה מודגש את הבנתנו הנוכחית, כך שיהיה זה מתחת לכל ביקורת ללמד ממנו. ממש כך. ראה ארנבת המעלה גירה, חרקים בעלי ארבע רגליים, טומאת נידה וכו'. והנה אנחנו, בעידן משכיל כביכול, דנים ביישום הכתובים לגבי לימוד הביולוגיה. מדוע לא ניסו האנשים האלו לפעול באותה קנאות לתיקון לימודי האסטרונומיה? כמה פסוקים ציטטתי לעיל? האם אינם ביחד ארוכים יותר מהפרק הראשון של ספר בראשית? כמה ממילות האל צריכות להיקבץ יחדיו עד שמסתן עולה על הסכום הכולל של הידע המדעי בנושא מסוים? איזו עוד "הוכחה" צריכים? הארץ שטוחה! האמת המזעזעת של כל זאת היא שהכוחות הפסודו-מדעיים, האנטי-אבולוציוניים, עשו הפרדה באשר להבנה המילולית של הכתובים. יש שתיקה רועמת בקרבם כאשר דנים בתאוריות מדעיות אחרות מהמקור והאבולוציה של החיים על הארץ. הספר 'אסטרונומיה והתנ"ך: שאלות ותשובות' (הוצאת בייקר בוק האוס) הוא כנראה היצירה היחידה המתייחסת לבעיית ההטיה הגאוצנטרית, הארץ השטוחה של התנ"ך. הספר נראה כמו שאלון אינטרנט והוא ערבוביה של אסטרונומיה התחלתית, כתובים וספקולציות פרועות. אני חושב שהוא מדגים יפה את המחשבה הכפולה הדרושה לקבלת התנ"ך כאמת מילולית.
המסר כאן, אני חושב, ברור. התנ"ך הוא אמת מילולית רק כשזה נוח ולא מתנגש בראיות חותכות. לפי ראות עיניי, זה מפריך את גרעין התנועה האנטי-אבולוציונית לגמרי. אם התנ"ך פתוח לפרשנות מפעם לפעם, הרי שהוא פתוח לפרשנות בכל פעם. אם התנ"ך פיוטי לעתים, הרי שאפשר שהוא פיוטי בכל הזמנים - אפילו בעמוד הראשון, אפילו בעמוד האחרון, אפילו בכל עמוד. חובה לקרוא את הקונטרסים של דעת אמת:
פברואר 2001 |
