הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

תוחבים את האף

אלון מנדל! כל הכבוד לך על האומץ שהיה לך ולאמך בקבלת החלטתכם האישית והפרטית

באתר ynet התפרסמה הודעתו המבישה של אחד, רב בשם ישראל רוזן, שבחוסר טקט תחב את אפו לעניין לא לו, וכדוברה של ההלכה היהודית תחב גם את אפה לחייהם האישיים-פרטיים של השחיין הישראלי אלון מנדל ואימו:

אלון, לא היית צריך לשחות

האם הישגים בתחום הספורט דוחים קבורה? האם משחה בבייג'ינג הוא שליחות לאומית הגוברת על כבוד הנפטר ומהו כבוד אב, על פי ההלכה? הרב ישראל רוזן מצר על האסון שאירע למשפחת מנדל, אבל כותב ל-ynet כי השחיין האולימפי היה צריך לנהוג אחרת.

האב והבעל, מר קוסטה מנדל ז"ל נפטר במפתיע, עת בנו, אלון מנדל - שחיין נבחרת ישראל לאולימפיאדה, הגיע לבייגי'ן. האם והבן כיבדו את שאיפתו של האב, שפעל לקידום הצלחת בנו בשחייה, ורצה בכל מאודו שבנו ישתתף באולימפיאדה. שניהם - הבן והאם - העדיפו יעד זה על-פני נטישת האולימפיאדה ושיבתו הביתה של אלון להלוויה ולטקס האבל המשפחתי.

זכות זו הינה זכותם לגיטימית המלאה של אלון ואימו. לאיש, כולל רבנים למיניהם, אין שום זכות להתערב בחייהם, בשיקוליהם ובצורת אבלם. אם לרב רוזן יש געגועים לערך "כיבוד אב ואם", ילך ויטריח עצמו לבתיהם של עשרות המיסיונרים היהודיים, שליחי-האל מטעם עצמם, ואל עשרות מוסדות-הדת המיסיונריים, הגוזלים נערים ונערות מחיק משפחותיהם ומהוריהם, בניגוד לדעתם ולרצונם של ההורים, ובשם הדת והאלוהים רומסים ומבזים כעפרה דארעא את כבוד אב ואם, עליו מקונן הרב ביללות תנין.

אלון מנדל ואימו - אתר "חופש" שותף לצערכם על מות האב והבעל, ומכבד במלוא הכבוד האנושי את החלטתכם. השאלה האם החלטתכם הייתה נכונה או שגויה היא עניינכם האישי בלבד. אנחנו סומכים עליכם, שכבני אדם נבונים וריבוניים, קבלתם את החלטתכם לאחר מחשבה עמוקה, ובוודאי תוך כדי לבטים קשים. מרגע שקבלתם את ההחלטה - היא מבחינתו נכונה, ואנא - התעלמו מעצות אחיתופל של כאלה המטיפים לכם מוסר.

צוות אתר "חופש"

חופש

ואת הקטע הבא שלח לנו תומר:

אין זה פלא שדווקא רב הוא זה שתוחב את אפו לאבלו של הזולת.

בקהילות דתיות רבות מתחנכים מגיל צעיר על הרעיון שיהודי דתי שווה יותר וחשוב יותר מאשר מי שאינו יהודי או שאינו דתי. כאשר מדברים עם אדם חילוני עוטפים זאת בהרבה מילים יפות ומתעתעות, אבל "בשורה התחתונה" העם היהודי הוא העם הנבחר מכל העמים, והמאמינים ומקיימי המצוות הם אלה שאלוהים מעדיף על פני "הכופרים" או אלה שאינם מקיימים את המצוות.

לתפיסה הזו, על פיה קבוצה אחת ערכה רב יותר משאר הקבוצות יש שם: פשיזם. האדם המרגיש כי הוא עליון על פני זולתו לא יהסס להתערב לזולתו בחיים, מאחר שהוא יודע טוב יותר. ובהתאם לחינוך הדתי, הרבנים יודעים טוב מכולם מה אלוהים חושב ורוצה.

מה שמפתיע היא התגייסותו של אתר האינטרנט לשמש פה ואף לתוחב, ו"על הדרך" גם להיות חלק נכבד בכניסה הברוטאלית, ובפרהסיה, לחייו של אדם בשעת אבלו. זה נראה בעיני כאיבוד כיוון טוטאלי, ומאפיין התנהגות כנועה ורופסת של חילונים לא מעטים, שבמקרים רבים מבטלים עצמם מפני אלה הטוענים לעליונות עצמם.

אלון מנדל יקר - חזק ואמץ! אנא אל תניח לצרי עין להשפיע על החלטותיך!


אוגוסט 2008