בחר את הישו החביב עליךמאת: Ira Chernus (*)תורגם ברשות על-ידי ניצן
מי זה הבחור הזה ישו, אשר נולד, כך הם אומרים, ב- 25 בדצמבר? הנוצרים מתווכחים אודותיו כבר קרוב לאלפיים שנה ולא הגיעו להסכמה. הנה רק כמה מהטוענים לכתר המובילים במירוץ:
הנוצרים אפילו אינם מסכימים על צבע עורו של ישו. הם תיארו אותו בכל צבע אפשרי (למרות שדי בטוח להמר על כך שהיה שחום כפלסטינאי ממוצע או יהודי ממוצא מזרחי). ישו מהווה בגדול את "מבחן כתמי הדיו של רורשאך" עבור התרבות המערבית. הסתכל בו ואמור לי מה אתה רואה. תשובתך לא תספק לי שום אמת אובייקטיבית ביחס לשאלה מי היה ישו באמת. היא תספר לי הרבה אודותיך עצמך. אין בכך שום הבדל מאשר בכל דת אחרת. כל דת היא למעשה חוג דיונים גדול, מאבק בלתי פוסק לשלוט במובנם של סמלים מכריעים. אך לדיון הנוצרי לגבי ישו יש חשיבות מיוחדת לכולנו כאן בארצות הברית, גם אם איננו נוצרים. לנוצרים יש השפעה עצומה בחיינו הפוליטיים. לרוחב הקשת הפוליטית, הם מתייעצים בישו הפרטי שלהם כאשר הם מגבשים את השקפותיהם הפוליטיות. איך לא? הרי הישו של כל נוצרי הוא התגלמות ערכיו העמוקים ביותר. העסק נהיה מסובך יותר כאשר הם מגייסים באופן פומבי את הישוים השונים שלהם כדי להצדיק את עמדותיהם הפוליטיות. כאשר הם טוענים שממשלתנו צריכה לנהוג כך או אחרת בגלל שישו היה כזה או אחר, הם פורצים את החומה המפרידה בין דת למדינה. כדי לשמור על חומה זו גבוהה וחזקה, אנו חייבים לבסס את טיעונינו הפוליטיים על לוגיקה בלבד, ולא על הדמויות הדתיות המועדפות עלינו. כאשר ישו נכנס לזירה הפוליטית, התוצאה יכולה להיות לא רעה אם אתה נוצרי "פרוגרסיבי". חלק ניכר מהפוליטיקה הנוצרית היא ליברלית או אפילו שמאלנית. לפני מלחמת עירק, רוב הקבוצות הנוצריות התבטאו די בפומביות על כך שישו לא היה שולח כוחות לתקוף את עירק. כמה מהן אמרו שישו שלהן לימד אותן שמלחמה לעולם אינה התשובה, ללא קשר לרמת הסיכון הכרוכה בבעיה. כמובן, ישנם נוצרים החושבים שישו מחייך מטה כלפי החיילים האמריקאיים המשתמשים ברובים להביא חופש לעירק. ללא קשר מהן העמדות בהן נוקטים נוצרים שונים, להבאתו של ישו לזירה הפומבית יש אותה ההשפעה: היא הופכת אותו לדמות ציבורית חשובה עבור כולנו. בין אם אנו נוצרים או לא, חיינו מושפעים ישירות על-ידי הדמות של ישו שתנצח בדיון. לכולנו יש עניין בשאלה מיהו ישו כיום. לכן לכולנו יש זכות להתערב בדיון. אולי אפילו חובה עלינו לעשות כך. זהו חלק מלהיות אזרח טוב. אזרחים טובים מעורבים בכל דיון ציבורי המשפיע על חיי הקהילה. הדיון על ישו הוא אחד כזה, ובגדול. אם טרם נכנסת לזירה זו עדיין, הגיע בהחלט הזמן שתבחר את הישו החביב עליך. ואז צא החוצה והתחל לעסוק בשתדלנות עבורו. כפי שיודע כל שתדלן טוב, הצעד הראשון הוא לארגן את העובדות שלך באופן מסודר. כל אחד יכול להמציא את הישו הפרטי שלו, כיון שאין בידינו עובדות מוצקות אודות חייו. אפילו היסטוריונים מומחים לנושאי דת, מעצבים בסופו של דבר את הנתונים כך שיתאמו להעדפותיהם. אך כמה גירסאות של ישו עושות רושם טוב יותר מאחרות. לכן למד היטב את העובדות התומכות בישו החביב עליך. ואז צא ונהל מסע תעמולה עבורו. אתה יכול לעשות אותו הדבר בדיוק עבור המכבים, גיבורי המלחמה המונצחת בחג היהודי של חנוכה. ליהודים יש דיון נרחב אודותם גם כן. יש הטוענים שהיו החיילים הציוניים הראשונים, שנלחמו להגן על המולדת היהודית כנגד אויבים אנטישמיים. יהודי מסוים שאני מכיר שיבח אותם לאחרונה בגלל שהם היו במחנה הימין הקיצוני, אנשי מלחמה שתמכו בלאומניות אלימה ובלתי מתפשרת. אבל אחר שיבח אותם כקבוצה מקומית של לוחמי חופש אידיאליסטים ומחויבים למטרתם, אשר הביסו אימפרית דיכוי רבת עוצמה. האם היו המכבים לאומנים מתונים, קנאים דתיים ימניים-קיצוניים, או לוחמי חופש רדיקליים המזכירים את הפלסטינאים של ימינו? אתה יכול לבחור את התשובה החביבה עליך. למעשה אתה חייב לעשות זאת. סיפורו של חג החנוכה נקשר תמיד בהשקפותיהם של אנשים על ישראל והסכסוך במזרח התיכון, אשר עולה למשלם המיסים האמריקאי במיליארדי דולרים מדי שנה, ובדאגות אודות היעד הבא אליו יטלו אולי חיילינו את רוביהם. לכן גם אם אינך יהודי, יש לך את הזכות - אולי אפילו את החובה - לעסוק בשתדלנות גם עבור המכבים החביבים עליך. אני מוכן להמר שהישו הפרטי שלך והמכבים הפרטיים שלך יסתדרו ביחד מעולה. מסתבר שכך עובדת הדת. (*) Ira Chernus הוא פרופסור ללימודי דת באוניברסיטה של קולורדו בבולדר, ארה"ב. ינואר 2004 |