הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

מכתבים לנעמי

אבולוציה

שלום נעמי

אינני יודעת אם את ערה לויכוח המתנהל עתה בעולם המערבי ועיקרו שאלת היווצרות היקום. לכאורה מדובר בויכוח מדעי: האם נכונה תיאורית האבולוציה של דרווין, לפיה התפתחו מיני החי זה מזה באמצעות תהליכים שתיאר והגדיר, או שמא הכול התרחש כפי שמתואר בכתבי הקודש של הדתות המערביות, ואלוהים ברא את היקום כפי שאנו מכירים אותו, על כל תופעות הטבע והאדם בכלל זה.

ולמה אני אומרת שהויכוח הוא לכאורה מדעי, משום שלמעשה עומדות כאן זו מול זו שתי תפישות עולם, זו המאמינה בקיום אל (כל-יכול ובורא) וזו המבקשת להישען על ראיות שניתן להשיג בשכלנו.

אני רוצה לספר לך אירוע קטן ולא מדעי מחייו של דרווין, המעניק למחלוקת מימד רגשי והומאני: כאשר הפליג על סיפונה של ה'ביגל' המפורסמת, פגש שם שלושה ילדים, ילידי 'ארץ האש'. היו אלה ילדים שנלקחו בעודם רכים בשנים לאנגליה ושם חונכו בבית ספר כפרי בפאתי לונדון. הם היטיבו כל-כך ללמוד ולהתערות בסביבתם החדשה, עד כי הוצגו בפני המלך. השלושה הפליגו יחד איתו דרך ארוכה, ודרווין חש כי תודעתם דומה לשלו. הוא תאר את הילדה הקטנה כ"צעירה נחמדה, צנועה ומאופקת, שארשת פניה נעימה למדי אך לעיתים אפופת קדרות, ואשר מצליחה ללמוד כל דבר בזריזות רבה."

ואז הגיעו אל ארץ האש. מספר אנשים צצו על הצוק ממול לספינה. ערומים, מקפצים, מנתרים, מנפנפים ומשמיעים צרחות מבעיתות. דרווין הזדעזע. הוא הבין כי יצורים פראים אלו הם אבותיהם של שלושת הילדים המחונכים והמשכילים שחברו אליו למסע. וזהו רגע ההתגלות: גם אבותינו היו כאלו! הרעיון נולד על בסיס הידע הביולוגי והזואולוגי הרב שצבר במסע, אבל גם היבט של שוויון האדם היה כאן: אם אפשר להפוך ילדי פראים גמורים לילדים בריטים מחונכים היטב, הרי הילדים האלו שווים לנו, וגם התהליך שאנו עברנו הוא כזה. לא תמיד היה האדם בדמותו המודרנית, נדרשו שנים של שינוי וחינוך כדי להגיע לכך.

המחשבה הזו גם מנחמת, כי עומדת מאחוריה התפיסה שעתידנו בידנו. יש לאל ידנו לשפר את רמתם ומצבם של בני המין האנושי.

    בחיבה
    אורה לב-רון

 


מרץ 2007