כפיה דתיתמאת חרות מעוז
מהי כפיה דתית?
מהי כפיה דתיתהאם יש כפיה דתית בישראל? כמה פעמים שמעתי את "לא נכנסים לכם לצלחת"? ובכן, אני מגדירה ככפיה דתית כל חוק או תקנה המשנים את הפעולה וההתנהגות שלי מסיבה פולחנית. נגדיר לכך אבן בוחן בת שני תנאים:
דוגמא לחוקים אפשריים שאינם חוקי כפיה דתית: האיסור האזרחי לרצוח איננו נובע מן הצו "לא תרצח", אלא מן המוסר החברתי הכללי. גם אם הדת היהודית היתה נעלמת מן העולם, העיקרון המוסרי היה נשאר, ולפיכך חוק זה אינו כפיה דתית, לפי תנאי א'. חוק (דמיוני) שהיה עובר את המבחן שלנו עפ"י תנאי ב': לו היתה נאסרת מכירת אלכוהול בישראל, היה הדבר פוגע בחופש הפולחן של היהודים (סדר פסח בלי יין?). אם, לעומת זאת, היה החוק אומר "אסורה מכירת אלכוהול למעט לצרכי פולחן", היה החוק מגן על חופש הפולחן, ולא היה מהווה כפיה דתית על אף שהוא עוסק בדת. כעת, לכמה דוגמאות, שנבחן באבן הבוחן הנ"ל:
יש, בהחלט יש, כפיה דתית, ועוד בנושאים האישיים ביותר.
האם יש לכך הצדקה?מן הדוגמא של חוק "שעות עבודה ומנוחה" אנו רואים שלעתים הכפיה מוחבאת. כמו כן, החרדים מביאים נימוקים שונים המנסים להצדיק חוקים כפויים. למשל, דיברנו על נישואין. החרדים טוענים בעניין זה כך: אם הסמכות לענייני נישואין לא תהיה נתונה ביד הרבנים, הרי שאדם חרדי המבקש להשיא את בנו או בתו ייאלץ לחפש במאגר המידע של משרד הפנים ולראות אם החתן או הכלה עומדים בקריטריונים הדתיים. יהיה פילוג של העם היהודי לשניים, ובני לא יוכל להתחתן עם בתך. אכן, טיעון חזק. כששמעתי אותו, תהיתי איך יכול להיות שעדיין משתמשים בו... ראשית, למה שלא יחפשו במחשב? אם הם רוצים לקיים את הפולחן שלהם, והוא דורש הבדלה בין עצי יוחסין ובין דם לדם, נעמיד לרשותם את אמצעי הטכנולוגיה הנדרשים לכך. זו בחירה שלהם. אין הלכה נגד שימוש במאגרי מידע. שנית, בטענה זו הם שוכחים שכבר עכשיו הם לא מתחתנים עם חילונים. חרדי לעולם לא ישיא את בתו לאדם שאינו מניח תפילין, מבלה את השבת בצורה שונה, וכו'. יתר על כן, הם אינם מחשיבים את הרפורמים והקונסרבטיבים ליהודים בכלל. אם ממילא הם מתחתנים בינם לבין עצמם ואנו בינינו לבין עצמנו, מה הם רוצים מחיינו? ושלישית, כבר עכשיו אנו יכולים לחיות ביחד ב"חטא" או להתחתן בקפריסין. כוהן וגרושה שלא יכולים להנשא יכולים לחיות ביחד ולקבל מעמד של ידועים בציבור. ילדים של זוגות מסוימים, עפ"י ההלכה, יהיו ממזרים, כיוון שההורים היו פסולי חיתון. ייתכן שמי מהחרדים שיבקש להינשא לחילונית כזו, אפילו לא ידע על המכשול, שהרי אמה אינה חייבת לרשום את אביה בתעודת הלידה שלה, ויימצא מתחתן עם ממזרה רחמנא ליצלן. הטענה הזו, כמו טענות הצדקה רבות אחרות, סובלת מכשל לוגי בסיסי, בכך שהיא מחליפה בין משמעויות שונות של ביטויים, כמו "העם היהודי" באמצע הטיעון. פעם החילונים שייכים לעם היהודי, ופעם אינם שייכים לו, והכל בתוך טענה אחת. אני ממליצה, למי שרוצה ללמוד קצת לוגיקה, על הספר "לוגיקה לחושבים ולמחשבים" של אברון פולקוב, בהוצאת אקדמון. פרקים א' וב' שלו מלמדים להבחין בכשלים לוגיים נפוצים, והלוגיקה הטהורה מוצגת בו בצורה המיועדת גם לאנשים שאינם מתמטיקאים מבטן ומלידה. אם אתם סטודנטים, תוכלו מן הסתם לשאול את הספר או לעיין בו בספריית האוניברסיטה הקרובה.
אז במה המדינה הזאת יהודית?יטענו מי שיטענו לגבי הנוסח המוצע שלי לחוק שעות עבודה ומנוחה, שהמדינה תחדול מלהיות יהודית. זה נכון שמרביתנו עדיין איננו לחלוטין קוסמופוליטיים, ורצוננו לשמור על מידה מסויימת של זהות יהודית. ובכן? צריך פשוט להיזהר מכפיה. אני למשל גאה בלוח העברי - על אף הסתירות במקורו שהביאו אנשי "דעת אמת" - ממש כשם שאני גאה בשפה העברית. ניתן לנסח את חוק שעות עבודה ומנוחה כך: "כל אדם זכאי למנוחה של יום אחד בשבוע, שתהיה בשבת, אלא אם יבחר אחרת". בכל הארצות יש יום מנוחה בסיסי. אצלנו, בגלל שאנו יהודים, ברירת המחדל תהיה שבת. העיקר שמותר יהיה גם לחרוג ממנה. גם לא מפריע לי שיש לי חופשה בפסח ולא בפסחא, כל עוד מי שחוגג את הפסחא יוכל לעשות זאת, וכל עוד יובטח שאינני חייבת לעשות "סדר".
ועוד שתי הערות קצרותאכן, אינני חייבת להשתתף בסדר פסח (למעשה, כבר 14 שנה אני נמנעת מן התענוג המפוקפק הזה). הכפיה הדתית אינה אבסולוטית עדיין, ואני מקווה שאתר "חופש", בין היתר, ימנע ממנה להיות כזו. ישנם גם מנהגים דתיים שמתבצעים ללא כפיה, כמו סדר פסח, ברית מילה (אוי), ואי נסיעה ביום הכיפורים. באמת? נסו לחרוג מן הקונסנזוס ביום כיפור ולנסוע. במיוחד אם בא לכם לעשות פחחות חדשה למכונית. כפיה דתית איננה חייבת להיות כתובה בספר החוקים של המדינה - אבל זה מקום טוב להתחיל בו. ולגבי מאגר המידע לנישואין, ומי מכם שהדבר הקפיץ אותו בענייני שמירת הפרטיות: ניתן ליישם זאת בצורה פשוטה. תהיה מערכת מחשב ברבנות או בין הרבנים, אם יקרה פעם הנס והרבנות כמוסד ממשלתי תיעלם. הרישום במערכת זו יעיד שנישואיך היו כשרים למהדרין שבמהדרין, ללא חשש טבל ושביעית, אופס, ללא חשש נידה וממזרות. אולם החילוני הרושם את נישואיו בעיריה לא יצטרך להירשם במערכת זו, אלא רק במערכת הרגילה של משרד הפנים (שינוי סטטוס). מי שיבוא להינשא (גם) אצל רב, תינתן לו הבחירה להירשם שם על מנת להבטיח לילדיו את הזכות הנעלה להינשא לחרדים, ובא לציון גועל (השגיאה מכוונת). מי שרוצה בפרטיות לא יירשם, וזהו. אוגוסט 1999 |