מנהיגים חרדיים אמרו אינספור פעמים:
"בחורי הישיבות נהרגים באוהלה של תורה"
עמותת עם חופשי פשוט החליטה לבדוק את העובדות
מנהיגים חרדיים חוזרים ומשמיצים את הציבור החילוני השכם והערב.
עיתונים חרדיים מכנים את הציבור החילוני בשמות גנאי נוראים, ביניהם הטיות שונות של
שם החיבה "נאצים" (ראו בעיתונות החרדית, כאן, באתר).
על כך איש מהם לא הלך לכלא, גם לא נתן את הדין.
האלימים שביניהם (הנקראים, בין השאר, "משמרות הצניעות") מתעללים בזקנים, נשים
וצעירים, מכים, חובלים, שורפים, מחבלים ברכוש. להם הכל מותר.
על כך איש מהם לא הלך לכלא, גם לא נתן את הדין.
את משתמטיהם מגדירים המנהיגים החרדיים - הם ולא אנחנו - "נהרגים באוהלה של תורה".
חילוניים וחובשי כיפות סרוגות משרתים את המדינה ומעלים מס למדינה, לעתים משלמים גם
בגופם. משתמטיהם לא. אלו "נהרגים באוהלה של תורה".
זוהי ההגדרה שלהם. לא אנחנו הגדרנו אותם כך.
וכאשר מישהו מבינינו מבקש להתריע על העוול, כמו עמותת "עם חופשי", שיצאה השבוע
במסע פרסומת נגד האפלייה החברתית האיומה, ובכך היא מבקשת למחות כנגד הפער, לזעוק
לנוכח האפלייה הנוראה, לדרוש תיקון העוול, הוא מוצא עצמו מותקף, אשם, מושמץ,
מועמד, לכאורה, לדין. וכך כותב "ידיעות אחרונות" (27.12.98): ח"כים מהמפלגות
החרדיות יגישו היום תלונות למשטרה וליועץ המשפטי למשלה נגד עמותת "עם חופשי" שיצאה
בקמפיין פרסום במחאה על האפלייה בגיוס צעירים לצבא. ח"כ יצחק כהן מש"ס אמר: "זוהי
אנטישמיות לשמה, הסתה לרצח והתרת דמם של רבים".
על כך נכתב בתורה: "עושה מעשה כזמרי ודורש שכר כפנחס"
המודעה של "עם חופשי":
זו הזדמנות, דרך אגב, לעיין במה חושבים לא מעטים בין החרדים על העונש המגיע לאלה
שמתגייסים, למשל לגולני.
ינואר 1999