הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

למה אין טעם להתווכח עם אדם דתי
או
קצת על לוגיקה

צוות "חופש"

ויכוח או דיון בין אנשים צריך להיות מבוסס על כללי הלוגיקה בכדי שתתקיים שפה משותפת, אשר תאפשר הסקה של מסקנות ששני הצדדים מסכימים עליהן. דיון שאינו מבוסס על כללי הלוגיקה הוא עקר וחסר תועלת לשני הצדדים.

על פי כללי הלוגיקה, ישנן הנחות מוצא, אשר מוסכם על כל הצדדים שהן נכונות (אמת) או שגויות (שקר). למשל - "כדור הארץ הוא עגול" את ההנחות האלה מסמנים באותיות לועזיות, כדי שיהיה קל לנסח חוקים באופן כללי. למשל אם נסמן את "כדור הארץ הוא עגול" באות a אז "לא a" זה "כדור הארץ הוא לא עגול".

במהלך הדיון משתמשים בחוקים הלוגיים השונים כדי לקבל מסקנות ביניים או מסקנות סופיות. כל מסקנה יכולה להיות רק נכונה (אמת) או שגויה (שקר). כלומר, מרגע שהגדרנו את הנחות המוצא, אין מקום לעירפול או חוסר-וודאות.

דוגמאות לחוקים לוגיים:

  • אם "a" אמת אז "לא a" שקר.
  • אם "a גורר b" אז "לא b גורר לא a".

מתי אנשים אינם פועלים על-פי כללי הלוגיקה?
למשל, כאשר הם מסרבים לקבל מסקנה, אשר התקבלה מתוך הנחות שהם מסכימים עליהן ותוך שימוש בכללי הלוגיקה.

דוגמא:
עובדה: בדיקות רדיומטריות מספקות אומדן לגילם של סלעים.
עובדה: בדיקות רדיומטריות מצביעות על כך שישנם על כדור-הארץ סלעים בני מיליוני שנים, בוודאות מוחלטת.
מסקנה לוגית: העולם קיים כבר מליוני שנים.
מסקנה לא-לוגית: העולם נברא לפני 5,000 שנים... (זאת למרות שדתיים רבים מסכימים עם שתי העובדות הנ"ל!)

הערה:
נכון, יכול להיות שהעולם נברא לפני 5,000 שנים כאשר בתוכו סלעים "כאילו" בני מיליוני שנים, אבל גם אם זה ככה - מה זה משנה? אם אלוהים ברא את כדור הארץ ככובב בגיל מתקדם עם מערכות "זקנות", אז אין שום משמעות לשאלה אם לפני כן הוא היה קיים או לא! אם אלוהים פועל בדיוק לפי חוקי המדע - אז מה זה משנה אם תפוח נופל מהעץ בגלל חוקי הפיסיקה או בגלל שאלוהים גרם לו?!

אי אפשר להוכיח שאין אלוהים.
אבל אפשר להראות שאין לשאלת קיומו כל משמעות!

אז איך הדתיים מסתדרים עם מסקנות לא-לוגיות, שהן בבירור לא נכונות?
ישנן מספר דרכים (אשר לרוב משמשות ביחד):

  1. התעלמות או הדחקה (מה שמעודד על-ידי הציווי לא לחקור במופלא ממך).
  2. פסילת האפשרות הלוגית. כמה פשוט! "הלוגיקה הדתית" אומרת: נתחיל מהתשובה (הדתית) ואם משהו לא מסתדר איתה אז הוא שגוי.
  3. עיוות המחשבה כך ששתי טענות סותרות יוכלו לשכון בראש ביחד. המסוכן בגישות הללו הוא שצורת מחשבה זו פועלת אחר-כך גם בסוגיות אחרות ועלולה להביא למסקנות שגויות.

הסתייגות:
יש טעם לקיים דיון עם אדם דתי המראה סימנים של שיתוף פעולה עם כללי הלוגיקה. במקרה כזה, יש סיכוי שהוא יגיע למסקנות שיערערו במשהו את אמונתו.


מאי 1998 - אפריל 1999