הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

אני ישראלי

28.12.03 (הארץ): 38 עותרים, ביניהם אנשי רוח ופוליטיקאים, עתרו לבג"ץ בבקשה להכיר בזכות הרישום של הלאום הישראלי. ב-1970 קבע בית המשפט העליון שאין אומה ישראלית. העותרים מבקשים מבג"ץ לשנות אותה החלטה, ולחייב את משרד הפנים לרשום אותם בתעודת הזהות כישראלים, ולהפריד בין הדת שלהם ללאום. כתבה מאת משה גורלי. ראה גם כתבה בוואלה! מיום 26.12.03.


פניה אל הקוראים מאת עמותת "אני ישראלי"

ב-25.12.03 הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, ובה 38 עותרים, כולם אזרחי ישראל, מבקשים להכיר בקיומו של לאום ישראלי ולחייב את משרד הפנים לרשום בתעודותיהם, כולל תעודות זהות וכל רישום רשמי אחר, את הלאום שלהם בתור "לאום ישראלי". העתירה הוגשה על ידי עורכת הדין יואלה הר-שפי מתל אביב. העותרים אינם מבקשים, כמובן, לחייב רישום גורף כזה אצל כל הישראלים, אלא רק לאפשר זאת למי שרוצה בכך. העתירה עצמה (15 עמודים) נמצאת באתר "חופש" וכל המעוניינים יכולים לעיין בה. אמנם היא מנוסחת בלשון נוחה לקריאה, אך מפאת אורכה אנו נותנים כאן את תמציתה.

תחילה נציין שהעתירה הוגשה לאחר שכאלפיים ישראלים הצהירו הצהרה בזו הלשון:

"אני מצהיר/מצהירה שאני שייך/שייכת ללאום הישראלי"

38 מן המצהירים הגישו את העתירה. לאחר שיחויב משרד הפנים להיענות לעתירה, ולאחר שיחויב להוסיף את המילה "ישראלי" ל"רשימת הלאומים", המכילה כיום כ-135 שמות, יוכלו גם מצהירים אחרים לבקש שינוי זה ברישומיהם במשרד הפנים.

אלפיים ההצהרות "אני ישראלי" מוסיפות תמיכה חשובה לעתירה. שמות כל המצהירים הודפסו בחוברת מיוחדת. החוברת נכרכה והיא תוגש לבית המשפט בעת הדיון. הצהרות נוספות שייאספו עד לקיום הדיון בעתירה יועילו מאוד לחיזוקה.

אנו מבקשים מן המעוניינים לתמוך בבקשתנו לשלוח אלינו בדואר את ההצהרה בנוסח שלהלן, הכולל פרטים מזהים וחתימה:

"אני מצהיר/מצהירה שאני שייך/שייכת ללאום הישראלי"

השם המשפחה מספר הזהות רחוב ומספר שם היישוב המיקוד טלפון חתימה
               
               

שלחו נא את הטופס החתום ל "אני ישראלי" ת.ד. 1337 קרית טבעון 36000

תמצית העתירה:

העותרים, כמו ישראלים רבים אחרים, משתייכים על פי תרבותם, שפתם, מציאות חייהם ותחושותיהם, רגשותיהם, התנהגותם וכל הווייתם ללאום הישראלי. העותרים מבקשים לממש את זכותם הבסיסית להשתייך ללאום הישראלי, לא רק דה-פקטו אלא גם דה יורה. בסקרים מדעיים - שהופנו ליהודים ישראלים בלבד - הגדירו עצמם בין 39% לבין 51% כישראלים בראש ובראשונה. גם בסקרים מדעיים שבדקו את עמדת התושבים הלא יהודיים בישראל כלפי זהותם הלאומית, הגדירו עצמם בין 32.8% לבין 63.2% מבין הנשאלים כישראלים.

העותרים טוענים, כי הרישום הנוכחי בסעיף "לאום" במרשם האוכלוסין ובתעודות הזהות שלהם אינו משקף את המציאות. על פי הרישום, יש בין העותרים "יהודי", "ערבי", "דרוזי","גרוזיני", "רוסי", "בורמני" ויש אפילו "עברי" אחד. אף לא אחד מן העותרים אינו מוכר כ"ישראלי".

העותרים טוענים, כי מאז 1970 (עת ביקש ג'ורג' טמרין להירשם כבן הלאום הישראלי) השתנתה המציאות שינוי יסודי. קיומו של לאום ישראלי, בשנת 55 לעצמאות ישראל, הוא מן המפורסמות שאינו צריך ראיה. וכן הם טוענים כי הכחשת קיומו של לאום ישראלי וההתייחסות אליו ברמה ארגונית טכנית של "אזרחות", היא בבחינת סטירת לחי למגילת העצמאות.

זכות העותרים להיות רשומים כבני הלאום הישראלי הינה הזכות להגדרה עצמית והיא מחויבת גם מעקרון השוויון. הערך "ישראלי" מגלם קריטריונים השייכים לרוב הלאומים הכלולים ברשימת משרד הפנים (כגון "לאום הונג-קונגי", "לאום אשורי", "לאום שומרוני", "לאום ליכטנשייני", או "לאום סינגפורי") ואין מקום להפלות את הישראלים לרעה.


ינואר 2004