אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > יוצאים בשאלה  לגירסת הדפסה     

שעון שבת

מאת שלמה בוקלין

שעון השבת התקלקל, האור דלק כל השבת בכל החדרים. רציתי לכבות אותו אבל אבא אמר שזה נחשב חילול שבת.

לפעמים כשהחזקתי את רפאל, אח שלי התינוק על הידיים, והייתי מתקרב לכניסה לחדרים, הוא אהב לשחק עם מתגי האור - לראות שהוא מצליח. אולי זה היה סוג של קסם עבורו, בנגיעה קלה לעשות אור או חושך. כשהתעוררנו בבוקר והבנו ששעון השבת התקלקל, לקחתי אותו על הידיים וסחבתי אותו כך מחדר לחדר - שיכבה - כמו במשחק כמובן, את האורות.

התפלאתי מדוע פעולה מטופשת וקלה כזו - כמו לחיצה על מתג - שאפילו באצבע הקטנה מצליחים לעשות - מדוע זה נחשב חילול שבת ומלאכה אסורה, אבל לסחוב את האח הכבד שלי מחדר לחדר זה לא חילול שבת?

כי אם לעשות את מה שכתוב בחומש, שזה מצווה לנוח ביום הזה, לסחוב אח זה ממש לא נחשב "לשבות מכל מלאכה" במיוחד בהשוואה למאמץ הדרוש בלכבות את האור דרך המתג.

חופש

לי היה אסור לכבות, כי כבר יש לי שכל ואני כבר מבין, ולכן, אם אני מכבה את האור זה נחשב עבירה. אבל בגלל שרפי קטן והוא לא מבין את ההבדל, אז זה לא נחשב עבירה. בשבילו.

אבל לסחוב את אחי - שהוא יכבה את האור, זה בטח נחשב בשבילי עבירה - זה מה שההיגיון שלי אמר, אפילו שאבא אמר לי שכך נכון יותר לכבות את האור.

כששאלתי אם זה לא עבודה יותר קשה לסחוב את רפאל מחדר לחדר, אבא גלגל עיניים לתקרה, וכמו שכבר נמאס לו שאני מנדנד בשאלות קשות - הוא אמר: "שלויימה מיט דער קויישעס", כאילו שאלו היו קושיות...

אבל זה גם היה הסימן שעוד מעט הוא יתחיל להתרגז אז כבר לא חיכיתי לתשובה. ואז הוא אמר חצי לעצמו וחצי לאוויר, 'תשב"י יפתור קושיות ובעיות.' בכל פעם שהיינו מגיעים בשיעור הגמרא למחלוקת ללא הסכמה היו אומרים, "ותשבי..."

מה זה שייך לאליהו הנביא?

גם את הכוס החמישית שמשאירים לאליהו הנביא בשולחן הפסח - היו אומרים שזה לתשב"י. את כוס היין אבא היה שופך חזרה לתוך הבקבוק - כי זה היה יין מיוחד, כשר לפסח. אז כשאליהו הנביא יבוא בפסח, ביחד עם כל הדברים האחרים שיש לו לענות, יהיה לו גם את רשימת הקושיות שלי.

זה העליב אותי כשאבא אמר את זה, לא חשבתי שהיו לי קושיות אבל לא הראיתי לאף אחד.

חופש

ביום ראשון, אבא צילצל לאבריימל'ה - החבר שלו - שהוא חשמלאי. שיבוא לתקן לנו את החשמל. אבריימל'ה לא בא, במקומו הגיע בחור אחר - הוא אמר שקוראים לו אשר. מייד חשבתי מאיזה אזור בישראל היה שבט אשר ואם מישהו בשם 'אשר' - הוא שייך לשבט אשר?

תוך שאני מהרהר, הוא כבר בא עם הסולמות ותיק גדול מלא חוטים ופליירים וצבתות וכל מיני כלים וחוטי חשמל. על החגורה שלו היה לו כיס עם כל מיני כלים ומברגים. מברג אחד - הוא אמר שקוראים לזה 'טסטר' - כי זה בודק אם יש חשמל בשקע. זה היה מברג מיוחד עם מנורה קטנה בתוך ידית הפלסטיק, וכששמים את המברג הזה בחשמל - אם המנורה נדלקת זה סימן שיש חשמל בחוט.

חשבתי שזו המצאה ממש מצויינת. הסקרנות הדביקה אותי לארגז הכלים שלו. בחיים לא ראיתי כל כך הרבה כלי עבודה משונים. הכרתי את הכלים הרגילים: פטיש, מברג, צבת ומסור. 'טסטר' ומכשירים שבודקים כל מיני דברים כאלה, בחיים לא ראיתי.

היה לו גליל של סרט פלסטיק שחור שהשתלשל מהחגורה - הוא אמר שזה סרט בידוד. הוא הסביר לי שהוא גם מרכיב לנו מכשיר נגד התחשמלות.

כל הזמן שהוא עבד, הסתכלתי עליו בהערצה. הוא טיפס על הסולם במהירות ובלי להחזיק בידיים, וביקש ממני להגיש לו פלייר - עם הידית האדומה מארגז הכלים. שאלתי אותו המון שאלות והוא בכלל לא התבלבל. הוא המשיך לדבר איתי והידיים שלו המשיכו להתעסק עם כל החוטים. עם הפלייר שהגשתי לו קודם הוא קילף את ציפוי הפלסטיק מאחד החוטים והציפוי עף לרצפה, זה היה נראה כמו קשית קטנה.

ואז הוא הסביר לי על המכשיר נגד ההתחשמלות שהוא שם. הוא הוציא את החלק הזה מקופסת קרטון קטנה ואמר שקוראים לזה 'ממסר פחת'. לא הבנתי בכלל מה הקשר לפחת ומסירות - מי מוסר? אבל התביישתי לשאול את אשר. יש דברים אחרים שאני יודע והוא לא. למשל, לקט פאה ושיכחה - בטח שבבית הספר שלהם לא לימדו את הדינים החשובים האלו.

חופש

בתוך הקופסה הקטנה של הממסר היתה פתקית קטנה ומקופלת. חשבתי שאולי שם יסבירו איך זה פועל, אבל זה היה כתוב באותיות באנגלית.

שאלתי את אשר אם הוא צריך את הפתק - והוא אמר לי שלא הוא יודע איך להרכיב את זה בלי הפתק. ואז שאלתי אותו אם הוא יודע אנגלית. הוא אמר שבטח - מבית הספר...

אפילו שלא היתה לו כיפה - הערצתי אותו. את הפתקית הקטנה קיפלתי לתוך הכיס שלי. אם יום אחד אדע אנגלית, אוכל לקרוא את הפתק הזה ואבין מה זה ממסר פחת - ולמה קוראים לזה אצלנו - מכשיר נגד התחשמלות. איך הדבר הקטן הזה יודע מתי אני שם למשל את המיקסר בחשמל, וזה כמובן לא מסוכן, אבל אם אני אשים אצבע בתוך השקע - המכשיר הזה ידע ויפסיק את החשמל.

זה היה מאד מעניין ושמרתי את הפתקית חלקה ובלי קפלים בין עמודי האנציקלופדיה - עד שאבין אנגלית.

אני לא אוהב "שוויצרים", ואשר - אפילו שידע אנגלית וידע להרכיב מכשירים נגד התחשמלות בלי להסתכל בפתק - בכלל לא היה שוויצר, ולכן אהבתי את אשר. עד כדי כך - שרציתי להיות חשמלאי כשאגדל. אבל קודם אני צריך ללמוד אנגלית. אבל אם בתלמוד תורה שלנו לא לומדים אנגלית, איך אצליח להרכיב מכשירים נגד התחשמלויות?

חופש

"חשמלאי אתה רוצה להיות?" רעם עלי הרב קליין.

שוב הרב גלבשטיין היה חולה, והרב קליין היה ממלא מקום. הוא היה מתעצבן בקלות וכל פעם היה לו קצף בזווית הפה, וכבר חטפתי ממנו כהוגן.

"אנגלית אתה רוצה שנלמד? את הדינים גמרת? הספקת לשנן את כל הפרקים בחומש? בשביל חשמלאי אתה לא צריך אנגלית. מספיק שתהיה טמבל לא יוצלח," הוא אמר וכל הכיתה צחקה.

נעלבתי בשביל אשר אבל לא אמרתי כלום. הרב קליין תמיד מרביץ כשאומרים לו דברים.

"אנחנו עושים מכם עילויים," הוא אמר והצביע על כל התלמידים בכיתה, "ואתה רוצה להיות חשמלאי? תלמידי חכמים אתם תהיו, לא חשמלאים! עילויים!"

ואני, לעצמי חשבתי שאשר הוא עילוי בחשמל. אם אהיה כמו אשר, אוכל להסתובב עם האוטו וארגז כלים מלא דברים מסובכים.

ואדע אנגלית - בלי להשוויץ.


יוני 2013



חברים ב- עוצב על ידי