אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
הספר: ויברא האדם את אלוהים בצלמו
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

ה ת ש ו ב ו ת   ה מ ד ע י ו ת

צוות "חופש"

   מה זה מדע

המדע הוא מסגרת בה בני האדם פועלים כדי להרחיב את הידע שלהם על הטבע. הרחבת הידע יכולה להיות על ידי הגדלת מאגר נתונים כלשהו (למשל, מיפוי מיני בעלי החיים השונים), או על ידי מציאת הסברים להתנהגות הטבע, אשר תואמים את הידע שיש לנו עליו.

הסברים כאלו נקראים "טענה" או "תאוריה" (למשל: תאורית "המפץ הגדול" אשר מסבירה את דרך יצירת היקום).

טענה/תאוריה היא מדעית רק אם ניתן לבצע על פיה תחזיות אשר יעמידו אותה במבחן.

לכן, אם העלה אדם סברה מדעית לדרך פעולת הטבע, כל אחד יוכל לבדוק אותה ולאשש או להפריך אותה. תאוריה אשר סיפקה תחזיות, אשר נבדקו והוכחו נכונות, ולא הצליחו להפריכה, זוכה בקרב האנשים להערכה כתאוריה אמינה ו"מוכחת". אולם, לעולם לא תהיה זו הוכחה של ממש לאמיתותה, ותמיד פתוחה הדרך להפרכתה ו/או למציאת תאוריה טובה יותר.

בדיקה של תאוריה מתבצעת במהלך ניסוי מדעי. ניסוי מדעי חייב להיות אובייקטיבי לחלוטין, ולכן יכולים לחזור עליו אנשים שונים, ולבצעו במדויק שוב ושוב, תוך קבלת אותן התוצאות.

עקרון מוביל במדע הוא הפשטות: התאוריות הטובות ביותר הן פשוטות וברורות, וכאשר ישנם מספר הסברים מדעיים אפשריים לתופעה מסויימת, ההסבר הפשוט הוא המועדף.

שימו לב: דתות שונות מציעות הסברים שרירותיים ומצוצים מהאצבע אשר מתיימרים לתאר באופן מושלם את העולם. לא רק שאלו אינם עומדים בשום קריטריון מדעי ושאין להם תימוכין, הם אף ניתנים להפרכה בקלות.

ומה לגבי טענות אשר אינן מקיימות את התנאים הנדרשים מטענה מדעית?

לגבי טענות אלו לא ניתן להשתמש בכלים המדעיים, מכיוון שהן חורגות מהמסגרת המדעית. אך אין משמעות הדבר בהכרח כי הן אינן נכונות. למשל, ישנן תאוריות שלמות לגבי רוחניות האדם, הנדונות בפילוסופיה, אשר לא ניתן להוכיח, לסתור או לאשש אותן בכל דרך.

מה כן ניתן לומר על טענות כאלה? ניתן להשתמש בהיגיון (זה הנמצא באיזור התאים האפורים שלנו במוח...) ולהתאים להן מידת סבירות. ההסתברות לכך שטענה שרירותית, ללא שום בסיס עובדתי, היא נכונה - אך במקרה - היא בערך אפס (למשל: גלגול נשמות).

בכל מקרה, כל עוד טענה כזו אינה מתיימרת לומר דבר על הטבע (העולם המוחשי, הפיזי) אזי אין בה דבר מעבר לשעשוע מחשבתי. אולם ברגע שטענה שאינה מדעית חורגת אל העולם המוחשי, ומתיימרת להתערב ולשנות ממהלכו הרגיל - או אז ניתן להשתמש בכלים המדעיים ולהפריך אותה.

דוגמה: נניח כי יש טענה, שהעולם נברא על ידי אל.

כל עוד הדבר מסתדר עם הידוע לנו על העולם, אין בכך שום סתירה, ולכן זוהי טענה לגיטימית (אף כי לא מדעית). מצד שני, אין בכך כל חידוש מכיוון שאותו אל למעשה מציית לחוקי הטבע המוכרים לנו, ולכן אין לקיומו משמעות מלבד שעשוע מחשבתי.

אולם, נניח כי הטענה גורסת כי אותו אל ברא איש ואישה, לפני כ-6,000 שנה, אשר מהם נולדו כל בני האדם. או אז נקל להביא הוכחות מדעיות לכך, שגם זמן רב לפני כן (מאות אלפי שנים) היו קיימים על פני כדור הארץ בני אדם לרוב.

כדי להיות צמודים לעקרונות המדעיים, ולא להיסחף אחר רעיונות שרירותיים וחסרי בסיס, עלינו לשמור על "חשיבה מדעית":
להיות פתוחים לכל רעיון
להיות ספקנים ולהעביר ביקורת על הכול
להקפיד על אובייקטיביות ושימוש קפדני בכללי הלוגיקה

לראש הדף

   האם יש אלוהים

אנשים שונים מתייחסים בשם "אלוהים" לדברים שונים:

אם הכוונה ליישות על-טבעית אשר יש לה השפעה על העולם הפיזי שלנו, אז התשובה היא שלילית. אם הכוונה היא ליישות רוחנית, אשר קיימת במחשבותיו של האדם המאמין בלבד, אזי היא ודאי קיימת אצל כל מי שרוצה לחשוב כך. אם הכוונה היא לכוחות הטבע השולטים ומעצבים את היקום, אזי - כן, אפשר לקרוא להם גם "אלוהים".

לראש הדף

   מה קורה כשמתים

כאשר מתים המערכות הביולוגיות בגוף מפסיקות לתפקד. הלב אינו פועם יותר, הדם אינו זורם יותר, העצבים לא מעבירים יותר מסרים למוח. הדבר דומה למכונה שעצרה מלפעול.

   מה קורה לנשמה/לרוח/למודעות כשמתים

ככל שעובר הזמן מצטברות עוד ועוד עדויות מדעיות לקשר הישיר בין תחושות "מופשטות" לבין מאורעות פיזיים בגופנו. הרגשות, המחשבות והזיכרונות שלנו נובעים כולם ממסרים חשמליים וכימיים אשר עוברים בגוף. זו עובדה קצת קשה ולא נוחה "לעיכול", אבל זה פשוט כך.

המוח שלנו מכיל מיליארדי תאים הנקראים נוירונים, אשר מתקשרים זה עם זה בקשרים כימיים, ויחד יוצרים את ה"זיכרון" ואת יכולת ה"מחשבה". תחושות שונות שלנו נובעות ממסרים אשר מעבירים חיישנים למיניהם (כגון העצבים שעל פני העור) אל המוח. הרגשות שונות שאנו מרגישים הן תולדה של ריכוזים משמעותיים של חומרים כימיים שונים בגוף (כך, למשל, עובדים חלק מהסמים).

   איך ניתן להגיד שה"רוח" היא בסך הכול "חומר"? במילים אחרות, האם גם ערמת מסמרים היא בעלת תבונה ורגשות?!

לא, ערמת מסמרים אינה מעבירה מסרים מתוחכמים בינה לבין עצמה. במוח, לעומת זאת, עוסקים ללא הפסק מיליארדי הנוירונים בהעברת מסרים ביניהם. יתר על כן, הם משנים ללא הרף את טיב הקשרים ביניהם - קשרים אשר קובעים את הזיכרון ואת דרך החשיבה. בכך יש להם יתרון, למשל, על מערכת מחשב קונבנציונלית, מתוחכמת ככל שתהיה, אשר אין לה שום סיכוי לפתח מודעות.

יש לציין כי אין - וכנראה גם לא תהיה - הכרעה בשאלה, האם המאורעות הפיזיים הם רק הגורמים למאורעות ה"נפשיים", או שהם הם המאורעות ה"נפשיים" בעצמם. שאלה זו נקראת "הבעיה הפסיכופיזית" (למתעניינים, מומלץ להרחיב בנושא ה"גוף ונפש" דרך ספרון בשם זה אשר כתב ישעיהו ליבוביץ', ויצא לאור בסדרת "האוניברסיטה המשודרת" של גלי צה"ל).

   האם יש גלגול נשמות או עולם הבא

לא. אמונות אלו צצו בשל הקושי ואי הרצון של חלק מבני האדם להכיר בעובדת הפסקת החיים.

לראש הדף

   כיצד נוצר העולם

לשאלה זו נותן המדע מספר תשובות, והסיבה לריבוי התשובות היא שכולן עולות בקנה אחד עם הידוע לנו, ולכן כולן לגיטימיות.

מביניהן, ההסבר המקובל כיום הוא תאוריית "המפץ הגדול" (ראה להלן - למותר לציין, שהבריאה התנ"כית אינה נמנית עם ההסברים האפשריים, מכיוון שניתן לסתור אותה, בקלות).

   מה זה "המפץ הגדול" (Big Bang Theory)

זוהי תאוריה מדעית לגבי יצירת היקום, מתוך נקודה מרוכזת אחת, לפני זמן רב. על פי תאוריה זו החל היקום להתפשט מנקודה זו ובהדרגה נוצרו בו הכוכבים והוא התעצב עד למצבו הנוכחי. עד כה הצטברו עדויות משמעותיות התומכות בתאוריה זו.

   כיצד נוצרו בני האדם ושאר היצורים

גופנו בנוי מתרכובות של יסודות כימיים (מולקולות) - רכיבים אשר לקוחים מפני כדור הארץ. רכיבים אלה היו קיימים בשפע על פני הכדור מאז היווצרותו, או שהופיעו במהלך מיליוני השנים הראשונות בצורה אקראית על ידי תופעות טבע כגון סערות ברקים, התפרצויות לבה וכד'.

ניתן לייחס את תחילת החיים להיווצרותם של חלבונים, חומצות אמינו ועוד, בדרכים שתוארו לעיל. מרכיבים אלה הם אבני הבניין של כל האורגניזמים החיים. מהם נוצרו היצורים החיים הראשונים - אורגניזמים חד תאיים מיקרוסקופיים אשר המבנה שלהם פשוט ביותר.

משלב זה עולם החי התעצב והתפתח על ידי שני תהליכים עיקריים (למעשה, תהליכים אלו עדיין משפיעים על הטבע וגם עלינו בני האדם כיום):

מנגנוני הברירה הטבעית, אשר בוררים מבין היצורים את אלו המותאמים יותר לקיום בסביבתם. המותאמים יותר יזכו להעביר את הגנים (המטען הגנטי) שלהם לדור הבא, בעוד המותאמים פחות "יצאו מהמשחק".

למשל, במצב של כמות מזון מוגבלת, יזכו בה רק החזקים יותר, והחלשים לא ישרדו. או למשל, כאשר יש תחרות בין הזכרים על הפריית הנקבות, יזכו להפרות רק הזכרים החזקים או האטרקטיביים יותר, ובכך יקבעו את תכונות הדור הבא.

מנגנוני הגיוון, אשר דואגים לכך שיהיה תמיד עושר וגיוון בין יצורים מאותו מין (ובכך מאפשרים למנגנוני הברירה הטבעית לפעול). דרך אחת היא על ידי יצירה של פרטים מתוך זיווג של שני פרטים (הורים) כך שהצאצא מקבל מיזוג של התכונות הגנטיות שלהם. דרך אחרת היא על ידי התרחשותם של שינויים אקראיים קלים מפעם בפעם (מוטציות).

שני המנגנונים הנ"ל פועלים במקביל, וביחד מהווים את תהליך האבולוציה. גיוון וריבוי במשולב עם קיום תחרות ודילול מאפשרים לטבע לשפר את עצמו באופן מתמיד ולהסתגל לשינויים המתרחשים בעולם.

אין ספק כי עוד יש הרבה מה לשפר, ואין בעל חיים או צמח מושלם. גם אצל בני האדם ניתן למנות פגמים רבים ללא קושי:
- איננו מותאמים להליכה על שתיים (ובשל כך ריבוי בעיות הגב)
- פגיעות לקרינה אולטרה-סגולה (מה שדורש קרם הגנה)
- אי התאמה לתנאי האקלים (חם לנו בקיץ וקר לנו בחורף!)
- איברים מיותרים (כגון עצם הזנב, ה"שקדים")
- שיער מיותר (הייתה בו תועלת בעבר, כאשר בני האדם הלכו ערומים)


תודה לגיל שהסתייג מטענה שהופיעה בדף, כאילו רוב תאי המוח אינם עושים דבר. גיל הפנה את תשומת ליבנו למאמר בארכיון הביולוגיה של משרד האנרגיה האמריקאי, הטוען כי חלק מתאי המוח מיועדים למטרות הגנה ואינם קשורים לשאר פעולות מערכת העצבים, כך שבעוד שאנו לא משתמשים בכל תאי המוח כל הזמן, אנו כן משתמשים בכל תאי המוח שנועדו לפעולות המוחיות (שמיעה, ראייה, מחשבה וכו').


נשמח לקבל הצעות לשאלות נוספות לדף, הערות ותיקונים.

 


ספטמבר 1998



חברים ב- עוצב על ידי