אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות איבחת סכין תרומה English
כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה או שהעדפתם לא לדעת
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > השתלטות חרדית  לגירסת הדפסה     

מים לשניים

מאת אורי מנירום

הקדמת המערכת:

אורי הוא תושב שכונת רוממה הישנה בחיפה, אשר עוברת מזה מספר חודשים זעזועים חברתיים קשים על רקע השתלטותה של קבוצה חרדית קיצונית על בית הכנסת השכונתי. "חופש", כעמותה ואתר אינטרנט, מנסה לסייע בידי התושבים, חילוניים ודתיים כאחד, הנאבקים להרחקת הפולשים משכונתם, להחזיר את החיים לתקנם, כולל החזרת בית הכנסת השכונתי לשימוש תושבי השכונה כולם. בעבר העלינו באתר מספר הודעות בנושא.

אני אדם דתי ... על אף הכבוד הרב שאני רוחש לדת היהודית, יש לי בעיה גדולה כשאנשים משתמשים בה כתירוץ או על מנת לתת לגיטימציה למעשים לא מוסריים, לא צודקים, לא הוגנים ולא חברתיים.

אין לי שום דבר נגד אמונה או דת. לפי דעתי כל אדם הוא אדם מאמין. אדם שאינו מאמין בדבר, סופו שיחוש ריקנות כל חייו, משום שאינו רואה התקדמות בהגשמת מטרתו, ואף לאחר שישיג את מטרתו יחוש ריקנות, כי יגלה שהמטרה היא חסרת משמעות בעיניו. הוא לא יחוש שהוא זוכה להגשמה עצמית, העצמה עצמית, או התפתחות רוחנית.

דת, או במילה מקבילה - תורה, היא תיאוריה.

אני אדם דתי. לא פחות דתי מכל קבוצת "מעמקים", אבל בעוד הם רואים את עצמם כמאמינים אדוקים בדת משה ואהרון, אני אדוק בדת של א.ד. גורדון, תורת העבודה. על אף הכבוד הרב שאני רוחש לדת היהודית, יש לי בעיה גדולה כשאנשים משתמשים בה כתירוץ או על מנת לתת לגיטימציה למעשים לא מוסריים, לא צודקים, לא הוגנים ולא חברתיים. הלל הזקן כבר אמר מזמן: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, ע"א).

עם זאת, חברי קבוצת "מעמקים" בטוחים שהם יותר דתיים ממני, ומבינים הרבה יותר ממני בדת משה ואהרון משום שהם הולכים עם כיפה, או מתפללים בבית הכנסת יותר פעמים ממני.

לצערי, הם לא מקיימים את אמרת חז"ל: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" (אבות ב' פסוק ד').

לצערי, עלי לנהוג כעת כמו רבי יוחנן שאמר לריש לקיש: "לסטי בליסטותו יודע" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא פרק ז'. פרשנות אקטואלית לימינו: המומחה הכי גדול לשמירה הוא הפורץ לשעבר), ולהזכיר את עברם של חברי קבוצת "מעמקים": בעיתון נכתב כבר במפורש, שאם חברי "מעמקים" לא היו לומדים תורה, הם היו עם הראש בעננים בגלל הסמים. קארל מרקס כבר כתב: "הדת היא אופיום להמונים".

לא הייתה פה חזרה בתשובה אמיתית. הם פשוט החליפו את האופוריה שאפפה אותם במהלך טיולים בהודו, באופוריה של הברסלבים, ובאקסטזה של להיות חלק מתוך משהו גדול יותר. בכך, הברסלבים חסכו מהם את הצורך לקחת את עצמם בידיים, ולהחזיר לעצמם את השליטה והאחריות האישית על חייהם.

איך יכולים חברי "מעמקים" לקחת את עצמם בידיים, אם הם פשוט עושים כמצוות הרב, ללא תהיות או מחשבות שניות?

חופש

את אותה התנהגות בריונית שחברי "מעמקים" סיגלו לעצמם כשחשו חוסר שליטה בחייהם, הם מפנים כעת אל תושבי השכונה שלא מוכנים להתיישר עם הקו שלהם, שנאבקים בהם בדרכים חוקיות ולגיטימיות לאחר השתלטותם על בית הכנסת בכוח. קבוצה זו הגישה תלונות שווא, או בעצם עדויות שקר, כנגד עורך דין שנוטל חלק במאבק נגדם רק לשם "פגיעה בשמו הטוב". זוהי גישה שאינה יהודית בעליל. היא נוגדת את אמרת חז"ל: "חיה ותן לחיות", את "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" ואף את עשרת הדיברות.

ביהדות קיימים שני סיפורים שמתאימים למאבק על בית הכנסת. הסיפור הראשון הוא הסיפור של אחאב מלך ישראל ואישתו איזבל, שרצו לקנות מנבות היזרעאלי את הכרם שלו ולהפוך אותו לגן ירק (מלכים א', כ"א). לאחר שהאחרון סירב למכור את הכרם שירש מאבותיו, איזבל דאגה למצוא שני עדי שקר, שהעידו כי נבות קילל את אלוהים ואת אחאב המלך. כתוצאה מעדות השקר, נבות הוצא להורג בסקילה, ואחאב תבע לעצמו את הכרם. בעקבות זאת הטיח אליהו הנביא באחאב: "הרצחת וגם ירשת?".

ההקבלה למאבק על בית הכנסת ברורה. הברסלבים רוצים להפוך את בית הכנסת לישיבה, לאחר שהשתלטו עליו בכוח. חורה לברסלבים העובדה, שתושבי השכונה לא מוכנים למסור להם את בית הכנסת שהקימו הם והוריהם, ולכן הם מפזרים עדויות שקר במשטרה ובתקשורת נגד תושבי השכונה. מטרתם של הברסלבים היא לגרש את התושבים מבית הכנסת ואז לרשת אותו. העוול כאן זועק לשמיים, משום שאין לברסלבים שום זכות חוקית או מוסרית על בית הכנסת.

הסיפור השני הוא הסיפור "מים לשניים" (בבא מציעא, דף ס"ב, א'): שני אנשים הולכים במדבר, כשברגע מסוים אוזל מלאי המים של אחד מהם. מלאי המים של השני לא יכול להספיק לשניהם כדי לחצות את המדבר. אם שניהם יחלקו במים, שניהם ימותו. מצד שני, כל פתרון אחר יציל אחד מהם ויגרום למותו של האחר. קיימת כאן דילמה מוסרית: מי יזכה לשתות מהמים?

במקרה זה, ההקבלה למאבק על בית הכנסת נראית לעין: ברור ששתי הקבוצות לא יכולות להישאר בבית הכנסת, ולו בגלל שאנשי קבוצת "מעמקים" משנים את סדר התפילה ומפריעים לקיום התפילה לפי הנוסח שמקובל על תושבי השכונה. לפי אחת הפרשנויות, על בעל המים לשתות ולחיות, משום שאין טעם ששניהם ימותו (כל אדם הוא עולם ומלואו). מאחר שהוא הבעלים של המים, עליו לחיות, ואפילו אם יחיה בייסורים רבים בגלל חברו שמת בצמא. לכן, בית הכנסת צריך להישאר בידי אלו שתרמו לבנייתו - תושבי השכונה, וקבוצת "מעמקים" תמצא לעצמה מקום אחר לקיים בו ישיבה.

זה נכון שלתורה יש 70 פנים, אבל אם צד אחד שלה מוציא את עצמו מהכלל, ומנסה לבטל את כל הצדדים האחרים, הרי הוא מוציא את עצמו מהיהדות. קבוצת "מעמקים" נוהגת כך, ועל כן אין היא יכולה להישאר ולפעול בבית הכנסת.


אוגוסט 2007



חברים ב- עוצב על ידי