אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויקרא את שמם אדם - פרשות השבוע בפעמת הזמן
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > החזרה בתשובה  לגירסת הדפסה     

הרצאה על פילוסופיה יהודית עם יוני אליצור

מאת: אביב כנעני

הייתי לפני זמן מה בהרצאה שסיווגה את עצמה תחת השם "פילוסופיה יהודית", עם בחור חרדי חוזר בתשובה בשם יוני אליצור (הוא לא הציג את עצמו בתור רב).

הוזמנתי להרצאה על ידי ידידה דתייה שלי והחלטתי להגיע כדי להיווכח מקרוב בשיטות השכנוע השונות בהן נוהגים החרדים כדי לשכנע ב"אמת" שלהם את החילוניים והמסורתיים שבאים להרצאותיהם. ככלל, רוב אלו שבאים להרצאות כאלה באים בשביל "להתחזק" ("להיחלש" היא המילה מבחינתי, אבל זה סיפור אחר). מעטים הם כמוני שבאים כדי לנסות לאתגר את אותם דוברים מיסיונרים ולהעמיד אותם על טעותם.

השיטה שבחר יוני הייתה שיטה מעניינת ושווה לנתח אותה בקצרה: הנושאים עליהם דיבר היו נושאים של פילוסופיה כללית אשר אינם ממש שנויים במחלוקת, ככל הנראה כדי לקרב את המשתתפים אליו ולהוכיח להם שהשקפת עולמם אינה כה שונה משלו. הוא השתמש לכל אורך ההרצאה בפסיכיאטר היהודי הנודע ויקטור פראנקל, מחבר "האדם מחפש משמעות", כדי לגולל את הרצאתו תוך שימוש, כביכול, במסקנות שונות שפראנקל הגיע אליהן תוך כדי חייו.  הוא התחיל בדיבור על משמעות החיים, עבר לדיון על "המיתוס של סיזיפוס", המשיך משם לאלברט קאמי וחייו, משם הוא עבר לדון בשאלה מהי "אמת", וסיים בדיון על מוות.

מה שהיה מעניין בכל ההרצאה הוא סירובו של יוני לדבר על אלוהים או דת. כאשר אני או המשתתפים האחרים ניסינו לקשר את הנושאים הפילוסופיים עליהם הוא דיבר לנושאים של דת ואמונה, הוא נמנע מכך בכל כוחו. לא סתם היה הדבר כך. נראה כי יוני הבין שעל ידי דיבור על נושאים פילוסופיים פשטניים הוא יוכל לקרב אליו יותר את המשתתפים ולגרום להם להסכים עם דבריו, ואפילו אני כאתאיסט מושבע - לא היה לי אלא להסכים עם רוב דבריו.

לא היה ספק שהוא יגיע בסופו של דבר לנושא הדתי, הרי לשם כך התכנסו כולם ולשם כך הוא בכלל הסכים להגיע (התנאי שלו היה שלפחות 15 משתתפים יהיו חילוניים). בסיום דבריו על המוות הוא החזיר את הנושא לשאלה של "משמעות החיים" והסביר שאם אכן יש משמעות לחיים, והוא משוכנע בכך, אז חובה על אנשים לחקור את העולם עד שהם מגיעים למשמעות האמיתית והנכונה (שהיא כמובן הדת היהודית האורתודוכסית) ולחיות את חייהם על פיה, זאת בכדי שחס וחלילה לא יגיע מצב בו אדם יחיה את כל חייו רק כדי להגיע לימיו האחרונים ואז להבין שהוא חי את חייו בלי משמעות.

חופש

מכאן נפתח דיון, כביכול ספונטני - אך כמובן שלא ממש - על הדת עצמה ועל אלוהים. חשוב לציין שבזכות הטכניקה המוצלחת שלו הוא הצליח בשלב זה לשבות את רוב המשתתפים "המתחזקים" לצדו. הרי אם הוא דיבר 99% מהזמן על משהו שהם מסכימים איתו, מדוע שדווקא ב-1% האחרון, שהוא בעצם המסקנה הסופית, הם פתאום יגלו התנגדות... הוא הרי ריכך אותם לכל אורך ההרצאה.

הדיון בנושא אלוהים ודת לא התעלה מן הסתם לרמה פילוסופית מאוד גבוהה. קשה לאנשים עם דוגמה דתית כל כך חזקה להביא את הרציונל וההיגיון כטיעון לצדם. יוני טען שהוא, מכל האנשים בעולם, הצליח להוכיח, בלי שום צל של ספק, שאלוהים קיים ושהדת היהודית צודקת. מנגד, טענתי בפניו שזה מה שגם אומרים אימאמים מוסלמים, כמרים נוצריים וכו'. למרבה ההפתעה יוני טען שזה פשוט לא נכון, ושאין אף דת שטוענת שהיא הוכיחה את צדקת דרכה פרט ליהדות, ושהוא מעולם לא פגש אדם שטען אחרת.

כמובן שעם טענה הזויה כזו (מילא לחשוב שאתה צודק והאחרים טועים, אבל לטעון שהם בעצמם לא מאמינים שהם צודקים... זה די הזוי) קשה להתווכח בצורה רציונאלית. הוא אתגר אותי ושאל אם אני יכול להוכיח שאין אלוהים וכתשובה עניתי לו שאני יכול להגיע למסקנה שאין אלוהים ושהדתות הן שקר, אך אין לי אפשרות להוכיח את זה במאת האחוזים ולזה הוספתי את הטיעון המנצח של "מפלצת הספגטי המעופפת" שאותה גם אי אפשר לפסול לחלוטין כמו את אלוהים. הסברתי לו שחובת ההוכחה היא עליו, שאמונתו צודקת, ולא עלי, כמו שכריסטופר היצ'נס פעם טען: "מה שאפשר לטעון ללא הוכחה אפשר לבטל ללא הוכחה".

כאן כבר הדיון הדרדר לרמה ילדותית. במקום לנסות לפרט את "ההוכחה" כביכול שיש לו, יוני אמר שהוא יכול להוכיח את זה רק אם אני יבוא לסדנה בת יומיים אצלו. מיותר לציין שהוא לא אהב את ההשוואה שעשיתי עם הטענה של אורן זריף, שהוא צריך לקחת את שי ודרור לשנה לזמביה כדי באמת לבדוק אם הם היו ההורים שלו בגלגול קודם. תחנוני לשמוע את ההוכחה הגאונית עלו בתוהו, וכנראה שהעובדה שהטרחתי את עצמי לבוא להרצאה בת כמה שעות שלו - אינה עילה מספקת כדי שהוא ישתף אותי בגאונותו (גם הוא גיחך כאשר שאלתי אותו אם לאחר הסדנה של היומיים יש עוד קורס של שבוע).

חופש

לצערי הרב, למרות שיוני לא הביא ולו טענה אחת בזכות קיום אלוהים (הוא אפילו לא ניסה), התרשמתי כי רבים מבין המשתתפים שבאו "להתחזק" אכן "התחזקו" בדרכם אל החושך, מפני שהטכניקה שלו עבדה והם חשו כי השקפת עולמם אינה שונה בהרבה מהשקפת עולמו.

המסקנה העיקרית שהתחדדה אצלי מההרצאה היא המסקנה שיוני הגיע אליה מזמן: לצערי, חילונים ומסורתיים רבים חיים את חייהם כלא-דתיים לא מפני שהם יודעים למה הם חיים כך, אלא מפני שככה הם חונכו. רבים מהם אינם מכירים את הטענות הבסיסיות לאי-קיומו של האלוהים ואינם מחזיקים בספקנות הטבעית שאמורה לקונן בהם כאנשים חושבים. אנשים כגון אלו הם בעלי פוטנציאל גבוה "לחזור בתשובה" אם גורלם יפגיש אותם עם אנשי דת בעלי כושר וטכניקות שכנוע כמו של יוני. חובה עלינו, כאתאיסטים וכאנשים חילוניים על סוגיהם המרובים (פנתיאיסטים, דאיסטים אגנוסטיקנים, וכו'), להביא לידיעת כלל הציבור את הטענות הבסיסיות לאי-צדקת דרכה של הדת, וזאת בכדי שיהיה להם כלים לגונן על עצמם מפני שטיפות מוח דתיות.


אוגוסט 2009



חברים ב- עוצב על ידי