אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויברא האדם את אלוהים בצלמו
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

להבדיל מרוזה פארקס

מאת צופיה מלר


החברה החרדית-קיצונית של טבריה התקנאה באחיותיה מירושלים ובני-ברק ושאר קהילות חרדיות ש"זכו" ב"אוטובוס מהדרין", המפריד בין נשים לגברים, וזכריה השוביניסטים החליטו לתבוע זכות כזו גם לעיה"ק טבריה, לבל תקופח חלילה במצעד הנסיגה לימיה"ב החשוכים. וכי למה זה ייגרע חלקה של העיר הנאורה הזו, שמאז פיליטון הקפטריה המפורסמת שלה לא זכו חלמאיה לשוב ולכבוש שוב את הכותרות? ומאחר שהכול בה תקין, מן הסתם, פשפשו חרדיה ומצאו עניין חדש לענות בו: התחבורה הציבורית, המקפחת את זכריה השוביניסטים, ומאלצת אותם לשבת בכפיפה אחת עם נשים (טפו, טפו, טפו) באוטובוס אחד, או, חלילה, במושבים האחוריים, רחמנא ליצלן....

נושא ההפרדה בין נשים לגברים - ודווקא באוטובוסים - עולה לאחרונה לשיח הציבורי במקומות שונים בתקשורת. ב"הארץ" מיום שלישי, 29.12.09 למשל, פורסם מאמר של קרני אלדד, הנושא את השם: ממש כמו רוזה פארקס. תגובתי הראשונה כאישה וכאדם הייתה גאווה! הנה אישה דתייה אמיצה, ממש כמו רוזה פארקס בשעתה, שיצאה ב- 1955 בשם הדמוקרטיה למחות כנגד האפליה הגזעית, והיא יוצאת עתה למחות כנגד האפליה המגדרית של קווי "מהדרין" המחייבת נשים לשבת באוטובוסים נפרדים, ובמקרה "הטוב" דוחקת אותן לאחורי האוטובוס, ממש כמו שנהגו באוכלוסייה "השחורה" בארה"ב בזמנה של רוזה פארקס. ואולם מה התאכזבתי כשגיליתי לאיזה צורך הועלתה רוזה פארקס באוב, ע"י הגב' קרני אלדד! ושאלתי את עצמי בקשר לזאת שאלות מספר, שיש טעם לשאלן את אלה הסבורים ובעיקר - הסבורות - כמותה:

האומנם האפליה של אדם על רקע גזעי שונה מבחינה דמוקרטית מאפליה של אדם על רקע מגדרי (אלא אם כן נאמר, שאישה איננה בחזקת אדם)? האם פגיעה ברגשותיו של שוביניסט אורתודוקסי חמורה יותר מפגיעה ברגשותיו של גזען לבן???? האם נשים יהודיות הן באמת קהות-חושים ואטומות רגש, יותר מבני הגזע השחור, עד כי אינן מסוגלות לחוש השפלה מהי? הדרה מה פירושה? עלבון וחוסר כבוד מהם? האם אחורי האוטובוסים בישראל של המאה העשרים ואחת נוחים וטובים (לנשים בהריון, או לאימהות עם תינוקות, או לנשים קשישות או עמוסות סלי-קניות מהשוק) יותר מאחורי האוטובוסים של ארה"ב באמצע המאה העשרים? האם נשים יהודיות - חילוניות כדתיות - אמורות להתחשב ב"רגשותיהם" הדתיים של גברים יהודים חרדים, יותר מן ההתחשבות של נשים וגברים שחורי עור ב"רגשותיהם" של גברים לבנים "טהורי-גזע" שנפגעים מקרבתם, ומעצם נוכחותם של שחורי-עור "נחותים?

מדוע זה מתפעלת כל כך הגב' אלדד מנחישותה של רוזה פארקס, שהעזה באקט של מחאה בוטה וצודקת (!!!) למרוד נגד האפליה של בני ובנות גזעה, אך אינה קוראת למרד ולמחאה של נשים יהודיות כנגד האפליה בכל תחומי החיים של בנות מינה (ולענייננו: היהודיות) המודרות בצו הפרשנות לחומרה של פוסקי ההלכה היהודית, לא רק ממקום ישיבה באוטובוסים ציבוריים, אלא גם מצעידה על אותן מדרכות בירושלים, שגברים פוסעים עליהן? מהרחקתן ממקום מכובד ליד הכותל המערבי, שהוא אתר לאומי לא פחות מאשר דתי?
מהדרתן של נשים מכל אירוע ומכל מוסד ציבורי-ממלכתי (כמו שירת נשים בכנסת, שלא לומר: מכל תפקיד בהנהגה הפוליטית לדרגותיה השונות)? מזכויותיה החברתיות כשופטת או דיינית, או אפילו כעדה במשפט? מזכויות הפרט שלה גם בחיק המשפחה, כגון, זכויותיה בירושה, בנישואין וגירושין? מדוע מתעורר קולה של הגברת אלדד הנכבדה רק כשהעוולה שהיא זועקת נגדה הולמת את השקפותיה הפוליטיות כמקפחות מיעוט בעם היושב בשטחים, אך לא כשהעוולה בכל תחומי החיים האישיים כמו החברתיים פוגעת, ולעיתים - אנושות - בלמעלה ממחצית (52%) העם היהודי, דהיינו, בנשים??? וכי לא זוהי ההקבלה הראויה יותר למצבן ומעמדן של המקופחות עם האקט הנועז של רוזה פארקס?

זעקת השבר של גב' קרני אלדד הייתה מתקבלת ביתר אמון אילו הייתה מפנה את קריאותיה הפומביות גם נגד האפליה הדמוקרטית, או האנושית, או האזרחית, כלפי מי שמחזיק ב"זכויות" שלו כאדון כלפי שפחתו, כנאמר במסכת סנהדרין ל"ט: "אדם הראשון נטלו ממנו צלע אחת, ונתנו לו שפחה לשמשו", ולא כלפי אלה שדעותיהם הפוליטיות שונות משלה? שאלמלא כן, יקוים בה הכתוב בסנהדרין כ"ב: אישה גולם היא, ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי".


ינואר 2010



חברים ב- עוצב על ידי