הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

כוהני העם הנבחר

א. קרסטין

יוצא בשאלה

כוהני העם הנבחר
רמסוני במגף אכזר
לא חמלה ולא רחמים
היו בלבם על ילד קטן ותמים
ילד מבולבל אשר סטה מהדרך
כי לא מצא בה כל טעם או ערך

הכיצד העז להטיל בנו ספק
ובמצוות תורתנו הקדושה לפקפק
לא עלבוננו זה אלא עלבון התורה
ולכן נעניש אותו בעונש נורא
נלמד נא אותו שיעור בדרך ארץ
ובחגורה על גבו נצליף במרץ

אך אבוי, קשה עורף זה הנער
להוריו ולמוריו מסב הוא רוב צער
לא נשמה יהודית ולא תורה
שוכנים בלבו של זה הרשע

על כן החליטו בעלי הזקנים
לחנך את הנער באותות ומופתים
למען יהפוך יהודי טוב וכשר
יסיים תיכון וירשם לישיבת הסדר

אך שום דבר כבר לא עזר
לא איום או הפחדה וגם לא עונש אכזר
חלפו השנים והנער היה לאיש
אוהב אדם חושב ומרגיש
אך אבוי! היה אביו כה רצוץ
בנו היהודי מתגורר בקיבוץ

לא שבת ולא שמיטה
לא תורה ולא שנאה
את כל אלו השאיר מאחור
כעוד חלק השייך לעברו השחור
ועתה, רחמנא לצלן,
זולל הוא בתיאבון דווקא מן הלבן!


יוני 2003