הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

כך הם מתבטאים:

"החמור הזה, בוש..."

18.6.2003 (ידיעות אחרונות): מנהיג ש"ס, מר עובדיה יוסף, על הנשיא האמריקני ג'ורג' וו. בוש: "מה הוא, עיוור, הבוש הזה? החמור הזה? מה הוא, בהמה? לא מבין? אבל אלה הגויים, אין בהם אמונה. אין בהם חסידי אומות העולם. כולם רשעים, אלא החושבים רק על האינטרסים שלהם"... "החמור הזה בוש, למה הוא לא נותן לנו כסף? שייתן כסף לישיבות במקום להפלת סדאם"...

רוכלים בשוק מתבטאים בלשון שוק. שם מקומה. מנהיגים בחברות אנושיות אינם חיים או פועלים בשוק, אלא במסגרות אחרות: בחברה מתוקנת יותר או מתוקנת פחות, במדינה נאורה או פחות נאורה, וכך בחברות אנושיות המצויות בתחתית סולם הערכים האנושי. דומה, שגם מנהיגים של חברות הממוקמות בתחתית הסולם לא יתבטאו בלשון כה גסה, בוטה ועלובה - גם אם בליבם הם חושבים כך על יריביהם - התבטאות שיותר משהיא משקפת את המותקף, מציגה באור בהיר ואמיתי את התוקף. התבטאות ברמה נמוכה זו של מנהיג בחברה בישראל, המצטרפת לאין-ספור התבטאויות גסות, מרושעות ואומללות שלו, אשר קדמו לה, מציבה את אומרה במקום נמוך יותר מתחתיתו של הסולם.

לנו, שלאושרנו איננו נמנים עם צאן מרעיתו, דעותיו, אמרותיו ומעשיו אינם נוגעים לנו. אלא שבשמו של מנהיג זה יושבים כנסת ישראל 11 מנציגיו, עושי דברו, ואז לדברי ההבל יש השלכות גם עלינו. מזעזע לחשוב, שלו היה אותו "חמור" נותן כסף לאותו משמיץ, היה הופך, פתע פתאום, ל"נשר הגדול", ונישוק-ידיים ושולי האדרת, כמנהגם, היה מוצג לעין-כל כסמל לאהבה בין המשמיץ לחמור.


יולי 2003