אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
עם אחד גיוס אחד
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

על רגשות אנושיים ועובדות יבשות

מאת: ניצן

הקדמה: בקיץ 2004 התכתבתי עם אופיר על-פני מספר שבועות - התכתבות שלקטע האחרון שלה יצא לי להפנות בהמשך גם אחרים, מספר פעמים. בסופו של דבר החלטתי לסכם ולערוך אותו קטע במאמר קצר נפרד משלו, והרי הוא לפניכם.

חופש

פעמים רבות מואשם החילוני הרציונלי בכך שהוא "ניתלה" כביכול בקנאות בדבריהם של מדענים. בפועל, את הקנאות ואת ההסתמכות הכמעט-עיוורת על הכתוב ועל הנאמר אני נוטה לייחס למאמינים דתיים, אם כי אני מקווה שאני טועה בייחוס כוללני זה. אף אדם, לא מדען ולא סמכות דתית זו או אחרת, יהיה מכובד ככל שיהיה על צאן מרעיתו, אינו מכוֹנה אובייקטיבית לחלוטין. מה שכן אובייקטיבי זו השיטה המדעית, המכתיבה דרכים מובנות למחקר, בדיקה והסקת מסקנות, על סמך מראה עיניים, מדידות ומימצאים.

לפיכך יש להדגיש מספר נקודות חשובות בקשר לאפקט שאני מכנה "ההתפעלות מהטבע", אשר טוענים דתיים מרבים לעשות בו שימוש.

חופש

אך טבעי הדבר שכבני אדם נעמוד מלאי התפעלות אל מול דברים שנראים לנו כה מופלאים ומורכבים, למשל: מבנה העין וכישוריה, תכונות מופלאות של בעלי חיים שונים, וכו'. יתרה מזאת, היה מקום לתהות על קנקנו של מי שתחושותיו אינן מכתיבות לו הרגשת סתירה בין מורכבות ותיחכום שכאלה, לבין חוקים פיזיקליים פשוטים שנלמדים על-ידנו בבית הספר.

תחושת אי השלמה זאת עם מה שנראה לתחושותינו כמורכב, וכאילו לא יכול להיווצר באופן טבעי, מקורה לא בעובדה כביכול שאותם דברים לא נוצרו באופן טבעי, אלא באופן בו בנוי מוחנו (או יותר נכון, באופן בו התפתח מוחנו במשך מיליוני שנים כחלק מאותו תהליך אבולוציוני). קשה לנו עד מאוד "לעכל" פרקי זמן ארוכים. קשה לנו "לקלוט" מאות מליוני שנים. איננו מסוגלים "לחוש" התפתחות כל כך איטית ולכן היא מתורגמת בתחושותינו למשהו מהיר ובלתי הגיוני - כאילו בשניים-שלושה דורות הפכו להם הדגים לזוחלים, והקופים הקדומים לבני אדם. ואת זה אנו דוחים מכל בכול. לצורך ההשוואה, אם ניקח את כל ההיסטוריה של כוכבנו הצעיר ונדחוס אותה לתוך יממה אחת, תידחס כל ההיסטוריה הידועה של המין האנושי לעשירית השניה האחרונה. אי-היכולת שלנו לחוש זמנים ארוכים ומרחקים גדולים (כיוון שמעולם בתולדות החי על פני האדמה לא נזקקנו לכך), מיתרגמת במוחנו לסוג של תחושה כאילו איזו חוכמה אדירה יצרה את הדברים בפרק זמן קצר.

מוחותיהם של אנשים כדארווין וכאינשטיין (ולצורך כך גם שלי ושלכם) אינם שונים מהותית בהקשר זה. אלא שיש כאלה שהשכילו להפריד בין תחושות סובייקטיביות לבין מספרים יבשים המביעים עובדות (ולא תחושות), ואיסוף מייגע של מימצאים בשטח. אכן, נראה למוחנו אבסורד שהעין נוצרה על-ידי תהליך של ברירה טבעית - מי שלא יאמר כך משקר. אבל המימצאים והעובדות שאנו מכירים מאשרים תהליך זה. אכן התמונות שאנו רואים בטבע הן מופלאות, חלקן מופלאות מאוד. אבל הפלא הוא בעיני המסתכל ולא במציאות העובדתית.

חופש

מבחינה אבולוציונית ניתן להסביר כמעט כל תופעה "מופלאת" שאנו חוזים בה. קיימים מספר הבדלים בין הסברים אלה לבין התירוצים ההילכתיים המשונים שנדונים בוויכוחים בנושאי דת:

א. במקרים רבים, מדובר רק בהסברים ואיש אינו טוען לנכונותם במאת האחוזים. הם פשוט "מתיישבים" עם שאר הידע. כך, למשל, מסבירים את התפתחות ציורי העיניים על-פני יצורים שונים כסוג של מנגנון הפחדה כלפי טורפים פוטנציאליים, מנגנון אשר צידוק התפתחותו מוסבר בהישרדות יתר של בעליו. האם זו באמת הסיבה? כנראה שכן. האם ניתן להוכיח זאת במאת האחוזים? בוודאי שלא. האם קל למוחנו "לחוש" זאת? לא ממש. מוחנו מתרגם זאת ליצירה מהירה כביכול של ציורי עיניים שאין לה הסבר טבעי. בפועל, למשל, מתקופת הדינוזאורים ועד ימינו עברו על ציורי עיניים אלה מאות מיליוני דורות של התפתחות, כפול מיליונים רבים של יצורים בכל דור. חשוב גם לזכור שהתהליך האבלוציוני אינו רק הדרגתי, אלא מכיל גם "קפיצות" שמקורן במוטציות גנטיות, תופעות מקריות, ועוד. עם קצת לוגיקה (ושליטה על תחושות טבעיות) נוכל למצוא גם הסבר נאות, למשל, לתכונותיה של "החיפושית המפציצה" המפורסמת.

ב. במקרים רבים אחרים אין הסברים. המדען אינו טוען שיש לו הסבר לכל דבר, וגם לא לכך שיהיה לו אי פעם הסבר לכול. לגיטימי וברור שישנן שאלות פתוחות. לגיטימי וברור שישנם הסברים סותרים. שלא כמו "דברי אלוהים חיים" כביכול, ההסברים המדעיים אינם מתיימרים להיות מושלמים, ובפועל, במקרים רבים גם אינם כאלה. הם גם נתונים לשינויים עם גילויים חדשים, ומותר להגיד שמישהו טעה - זה קרה רבות. מותר (ורצוי) להטיל ספק בכל דבר.

חופש

מה שדתיים מכנים לעתים "האבולוציונים" (המדענים) - אינם מנצלים את חוסר הידע של הקורא, אלא להיפך - נלחמים בתחושות הטבעיות של הקורא. הם משתדלים להיצמד לעובדות, גם אם הן לא תמיד "נוחות" לקורא או אפילו להם עצמם.

בניגוד לסיפורים השונים (זה מזה) של בריאת חיים בדתות ובאמונות השונות, ההסבר האבולוציוני הוא יותר מאשר רק "הסבר" הגיוני לתופעות. ההבחנה היא פשוטה: אתן לך מאה אלף דולר וחמש שנים, ואתה בעצמך תיצור זנים חדשים של בעלי חיים באופן אבולוציוני בסלון שבביתך. אותם עקרונות עליהם אנו מתווכחים - תחזה בהם בעיניך שלך. אתן לך כמה כסף שתרצה וכמה זמן שתרצה, ולא "תברא" באופן הסותר את העקרונות המדעיים, ולו קצה כנף של זבוב חולה.

שמא תבוא ותאמר: זה עדיין אינו סותר את התפיסה לפיה איזו "ישות עליונה" בראה את הכול, כולל העקרונות האבולוציוניים? כן - זה אינו סותר. זה גם אינו סותר את התפיסה ששתי ישויות עליונות בראו זאת, או שבע-עשרה ישויות. גם לא סותר את התפיסה שגמד מופלא קטן וסגול "ברא" הכול, כולל את הראיות שהמדענים מוצאים. תפיסות אלה פשוט אינן רלוונטיות לעניננו. אנו דנים כאן בראיות ובהיסטוריה שיש לנו יכולת אנושית לבדוק ולאושש, ולא בראיות ובהיסטוריה שאין לנו (ולא יכולה להיות לנו) יכולת בדיקה לגביהן. אם העולם כאילו "נברא" לפני ששת אלפים שנים עם ראיות ומימצאים על דינוזאורים בני מאה מיליון שנה, והתפתחות אבולוציונית, הרי שחקר ראיות ומימצאים אלה הוא לגבינו האמת היחידה והרלוונטית שאפשר (וצריך) לחקור, ואין בינינו לבין אותה "בריאה פילוסופית" ולא כלום. היא נטולת ערך מחקרי וחסרת חשיבות עניינית.

 


מאי 2019



חברים ב- עוצב על ידי