אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות איבחת סכין תרומה English
כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה או שהעדפתם לא לדעת
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

המבדיל בין חושך לאור

מאת עירון


רבות נכתב וייכתב על ההבדל והמרחק בין דת למדע.

והנה יש מערערים על חילוק זה. רבים טוענים (ובתוכם מי שעיסוקם במדע, שכן איש-מדע הוא בנשמתו איש-מדע, ולעולם לא יחצה את הקווים לעולם ההבל. עם זה, יש אנשים שעיסוקם מדע, אבל נשמתם בעולם ההבל) - ומבקשים לשכנע - כי אין זה אלא חילוק מלאכותי, ובעצם דת ומדע אינם מנוגדים אלא משלימים זה את זה, ואין סתירה ביניהם.

זה כמובן שקר גמור, שרבים - כאמור - מנסים לטפח ולפתח לכלל פילוסופיה מוסמכת ומוסכמת [לדעת מטפחי השקר]. "רק חילונים קנאים מסרבים בעיקשות מוזרה (=כביכול!) לראות את ההשלמה והשלמות התואמת להפליא בין מדע לדת".
כך גורסים סנגורי הדת.

*  *  *

להבדל בין המדע לדת פנים רבות. למשל: גיל העולם והחיים על פני כדור הארץ, כל סוגיות החיידקים והווירוסים כמחוללי מחלות, שלא היו מוכרים בתקופת המקרא, החידושים בידע בכל הנוגע לאנטומיה של גוף האדם ושאר בעלי-החיים, שלא היה מוכר אז; אלה ועוד הם מסוגיות-היסוד הידועות לבידול בין המדע לדת, בידול שמציג מוסכמות דתיות כמו 'טומאה' או 'כשרות' באור מגוחך העובר את הגבול שבין התבונה לאיוולת. אבל ההבדל יכול להתבטא לאו-דווקא בסוגיות האלה. יש בעולמנו גם סוגיות של מוסר ומוסריות. הנה "לפתע" נודע לנו בעיתון [ידיעות אחרונות 18.12.2011] על פסק-הלכה של הרב עובדיה יוסף, שלפיו "רופאים צריכים להתחמק מטיפול בגויים בשבת".

על-סמך פסק-הלכה זה ראיינה נציגת העיתון (נחמה דואק) רופא, איש-מדע, ותשובותיו בהקשר זה בריאיון הקצר (ההולם את שם המדור - 'חמש קטנות') נתפרסמו בעיתון ידיעות אחרונות מיום 18.12.2011, והן חושפות ניגוד ומלואו. הנה כמה דגימות:


על פסק ההלכה של הרב עובדיה - כותרת
ד"ר פרימרמן מביה"ח הלל יפה על פסק ההלכה של הרב עובדיה
חמש קטנות - מאת נחמה דואק, ידיעות אחרונות 18.12.2011



על פסק ההלכה של הרב עובדיה - ש.ת. 1
על פסק ההלכה של הרב עובדיה - ש.ת. מס' 1
חמש קטנות - מאת נחמה דואק, ידיעות אחרונות 18.12.2011



על פסק ההלכה של הרב עובדיה - ש.ת.2
על פסק ההלכה של הרב עובדיה - ש.ת. מס' 2
חמש קטנות - מאת נחמה דואק, ידיעות אחרונות 18.12.2011


*  *  *

אין צורך כאן בפירושים ובביאורים, בהבהרות ובהארות. כל מי שיקרא ריאיון קצרצר זה יעמוד מתוך כך על ההבדל המהותי, התהומי, המוסרי, האנושי, בין הדת למדע - בין איש- המדע (1) לפוסק-ההלכה.

אם תרצו - זה ההבדל בין חושך לאור, בין המוסר הנאור למוסר מהופך-האור.

*  *  *

הבאמת אין כל הבדל וניגוד בין מדע לדת? האומנם שניהם משלימים זה את זה ומתיישבים זה עם זה?

העולם מלא אִיוָולות חשיבתיות.

טענה זו - שאמנם מושמעת תדיר חזור וטעון מפי מי שעיסוקם מדע (או מפי מי שעיסוקם בדת) - היא מן הבולטות והכוזבות שבהן. שלא כדעתו של תועמלן מסוים, שקר אינו נהפך לאמת אם מרבים לחזור עליו.

[ייתכנו כמובן נקודות השקה ותואם בין עמדות הלכתיות מסוימות לתפיסות מדעיות (2), אך אלה, כשמן וכהגדרתן - נקודות; בוודאי לא מכלול כולל ושלם, כפי שמכווינים אותנו לחשוב חוגי הדת, בהטעיה אופיינית ברורה ומגמתית.]

------------------------

הערות שוליים:

(1) המדע אינו רק עיסוק מכני-טכני, אלא קודם כול מהות שיסודה השקפת-עולם. איש-מדע לעולם לא יחטא לתחום האין-סופי שבו הוא עוסק, ולא יגיע למצב אבסורדי, שמצד אחד הוא מאשש תזה מדעית (למשל - שהעולם נוצר בתהליך שראשיתו אינה ידועה, ללא מטרה וללא תכלית), ומצד שני יכיר בגורם חוץ-יקומי ש"ברא" את העולם בזמן מסוים ו"ידוע", מתוך כוונה לבוראו ולצורך תכלית ברורה מראש: עליונותו של האדם על כל שאר יצורי תבל, ועליונותו של האדם היהודי על כל שאר בני-האדם, הקרויים בלשונו הדתית 'גויים'.

אדם הנושא בתואר מדעי אינו בהכרח איש-מדע. רק הזדהות נפשית-רוחנית-תרבותית מלאה עם הנחות-היסוד המדעיות בכל תחומי המדע, ובכללן האבולוציה, תתיר לכנותו "איש- מדע". עוסק אחר במדע, גם אם תוארו האקדמי הוא "פרופסור", יישאר עוסק במדע, אם, במקביל לעיסוקו זה, יאחז באמונה הדתית בדבר קיומו של 'אלוהים' כבורא עולם מתוך מטרה וכוונה.

זאת ועוד: איש-מדע בנשמתו הוא חוקר, ששום שאלה לגביו אינה "בלתי-שאלתית". איש-מדע לעולם לא יחדל לחקור לפשר הדברים, ולחפש את סיבתם, שורשם, מוצאם וגורמיהם. איש-מדע לעולם לא יאמר על קושיה מדעית "על כך אסור לשאול", או "את הסוגיה העלומה הזאת אסור לחקור". פרופסור מוכר וידוע שחי בישראל ונפטר לפני שנים, שהיה רב-תחומי, מפילוסופיה ועד לכימיה ורפואה, דרש מתלמידיו באוניברסיטה שישאלו שאלות ולא יותירו סוגיה בלתי-פתורה, קלה כסבוכה. אולם משהגיעו הדברים לתחום אמונתו הדתית, והוא נשאל באחת מהרצאותיו הפומביות "מדוע אתה מחייב לקיים את מצוות הדת?" (היהודית) - ענה: "אסור לשאול! את המצוות חובה לקיים!".

רק מאמין דתי שעיסוקו המקצועי, אמנם, בתחום מדעי כלשהו, יוכל - עקרונית - להפריד בין עיסוקו הטכני לנפשו ולרוחו, ולמי שישאל אותו - "ואלוהים שלך, שלדבריך ברא את עולמנו והוא לכאורה כול-יכול - מי אותו ברא?" ישיב בשלווה וללא כל פקפוק-הרהור או היסוס: "זו שאלה שאין לשאול", או "אלוהים הוא מעבר לחקר ולספק האנושי - אסור לפקפק בקיומו ואסור לחקור את מהותו".

(2) נקודות השקה כאלה - בין מדע לדת - אינן צריכות להפליאנו, ואין הן מעידות כלל על מידע על-אנושי המצוי במקורותינו.
חז"ל - כחכמי עבר בשאר אומות-קדם - התבוננו רבות וארוכות בעולם ובתופעותיו, וביקשו לחקרן ולהבינן. הבנה זו הייתה אינטואיטיבית, או מעשית (על סמך מעקב-בפועל אחר תופעות טבע). פעמים מידע זה (שהושג בימי חז"ל והוצג בספרותם) נסתר והופרך על סמך ממצאים ומחקרים מדעיים בתקופות שלאחר מכן, בייחוד במדע המודרני, ופעמים להפך - אושר ואושש על-ידיו. התעמולה הדתית (בפרסומיה המגוונים) מבליטה כמובן רק היבטים ונתונים מתוך המקורות ההלכתיים ביהדות שהמדע אישר, אך 'שוכחת' (ולא במקרה) אין-ספור פרטים באותם מקורות הלכתיים שהמדע שולל ומפריך (למה לקלקל את חגיגת התעמולה, ולמה להציג תמונה מורכבת, ולסבך את העניינים?).

מכל-מקום, כל המידע המובא בספרות חז"ל (גם זה שהמדע עדיין לא בחן ובדק במדויק, שהרי לאנשי-המדע יש עוד ענייני עיסוק מלבד בחינתם המדוקדקת של כל הפרטים בספרות חז"ל הענפה ורבת הדורות, בייחוד אותם חלקים שעניינם הבל או דמיון בדיוני חסר כל בסיס במציאות) הוא מידע אנושי - ולא חוץ-אנושי (=אלוהי).

כשם שספרות (לרבות התנ"ך, לכל אותיותיו) נוצרת בידי בני-אדם בלבד, כך מידע (על העולם) מושג בידי בני-אדם בלבד, מכוח מחקר ולימוד ובינה וחשיבה, ובעיקר בזכות השחרור האנושי משיעבוד-מרצון לשליטתו המוחלטת של 'אלוהים' על החשיבה, העשייה והרצון האישי-פרטי בכל תחומי החיים.

אמנם נעים ומעודד למאמינים לחשוב שמידע המוצג בתלמוד ובשאר הספרות ההלכתית אינו אלא הזרמת ידע נסתר מפי האל לאותו חכם תלמודי שניחן בזכות המופלאה להאזין לדברי אותו אל ("אמר רבי... ..."), אך המציאות פשוטה ובנלית יותר ממה שגנוז בחשיבה הדתית המיסטית, העוברת ממציאות ארצית לפנטזיה חולמנית וחזור באלפית שנייה.

(בשיעורי-התורה בבתי-הכנסת הרבנים מוסרי-השיעורים - בהבל פיהם! - 'מקפיצים' נשמות [בשברירי-שניות] מעולמנו זה ל'עולמות העליונים' - וחזור. וכל הקהל 'שותה בצמא' את דבריהם-להטיהם. ובאוזניי שמעתי זאת, עשרות פעמים.)


יוני 2012



חברים ב- עוצב על ידי