|
בשיטת הסלאמי
אחד אחד, כמעט באין רואה, אבל בוודאי ב"יֵש שוכח" נחתכים, בפרוסות דקות, אחת לאחר השנייה, ערכים אזרחיים, אנושיים ומוסרים של החברה בישראל בידי מתנגדי החופש האישי וזכויות האדם, המבקשים לחסל את הישות הדמוקרטית, הפלורליסטית וההומאנית של ישראל, ולהשליט במקומה חוקי הלכה ארכאיים, ששום מדינה מודרנית אינה מכירה בהם, והנהוגים בימינו אך ורק במדינות פונדמנטליסטיות, הגוררות עימן חוקים מתקופות ארכאיות, אפלות וחשוכות. הרצון לבנות מדינה ברוח פלורליסטית הנחה את בן-גוריון להתפשר עם הזרמים הדתיים והחרדים, ולהפקיד בידיהם מערכות חיים הנוגדות את רוחם של רבים מאזרחיה. איש לא העלה אז על דעתו, שבדת אין "קצת" ואין פשרות. יש "תפוס ככל יכולתך", ו"מה שלא לקחת היום - תיקח מחר". לא רק זאת, אלא ככל שתוותר להם - כן ירבו ויתעצמו דרישותיהם.
לאחר מלחמת ששת הימים, עם כיבוש הגדה המערבית ובייחוד כיבוש ירושלים ו"הכותל בידינו", גברו המאמצים של דתיים רבים להשליט את חוקי ההלכה על כלל אזרחי המדינה. החל בשנות השמונים התגברו ההטפות לדת הקרויות "החזרה בתשובה", והתעצמו ניסיונות של השתלטות דתית על שכונות, ישובים וערים שאורח חיי תושביהם חילוני. לאחרונה חלה התגברות המאמצים להפרדה פיסית בין נשים וגברים, תוך הדרתה והשפלתה של האישה, ובשבועות האחרונים אנחנו עדים לתהליך מואץ של ביזוי האישה באמצעות השימוש בכינוי החרדי לאבר המין ="ערווה", והפרדה ברוטאלית ומפלה של האישה מן האיש בחיים החברתיים, כולל בצעירים וילדים. כל יום מביא עימו הנחתות חדשות של גחמות מוטרפות. לאחר ש"חווינו" את מעשי הבליעל של הדרת נשים והפרדתן מגברים בצבא, במוסדות אקדמיים, בבתי חולים, באוטובוסים וגם ברכבת, קראנו ב"הארץ" מיום 22.12.2011 על הפרדה בין ילדים לילדות באירועי חנוכה, עליה החליטה עירית... טעיתם! לא בני-ברק, לא בית-שמש, אלא עירית פתח-תקווה!
זו אמנם "רק" היחידה לחינוך חרדי ותרבות מורשת ישראל בעירייה, אבל יש מישהו מעליה בעיריה שאמור היה לומר: עד כאן! לא תהיה כנבלה הזאת בעירנו! אלא שהחרפה לא בוטלה. באותה כתבה גם הוצגה עמדת העירייה "מקורות בעירייה הסבירו כי כבר כמה שנים שמתקיימות בחג הצגות מול קהל מופרד בין בנים לבנות...". מאחר שהמחיר נמוך יותר משאר ההצגות - 25 ₪ להצגה "מוטי חלומותי" לעומת 85 ₪ מחיר מלא להצגת "עמי ותמי" אין פלא שהורים שאינם חרדים מעדיפים להפריד את ילדיהם ובלבד שיחזו בהצגה בזול. דומה שאיש מבין מנהיגי האומה אינו מתרגש ואינו לוקח בחשבון, שכל הישג דתי על חשבון הציבור החופשי, וכל ויתור של הציבור החופשי לטובת המערכת הדתית, הוא רק שלב זמני (אם לא ייעשה מעשה!) בתהליך הברור והצפוי של הפיכת ישראל למדינת הלכה.
יש דרך פשוטה לעצור את התהליך: לא לוותר, לא להיכנע לגחמות דתיות, ולא לשחק לידי הדתיים-החרדים את משחקם הגלוי או המוסווה. היינו מצפים ממנהיגינו במימשל שאינם דתיים, שיאזרו אומץ, שיחדלו למכור את העם במחיר כיסא בעירייה, בכנסת ובממשלה, ויביעו את דעתם בגלוי, בעוז וללא כל מורא. ללא קשר למעשיהם או למחדליהם של המנהיגים, על הציבור החופשי, דהיינו הדתי-המתון, המסורתי והחילוני למהדרין - וגם הציבור החרדי השפוי - ראה להלן אומץ לבה של האישה החרדית יוכבד הורביץ - לא לוותר! לא להיכנע לגחמות אבסורדיות ומרושעות של גברים חרדים, החרדים מיצר-מינם המופרע!
תמר רותם בכתבתה (הארץ 23.12.2011) מתארת כיצד עמדה יוכבד הורביץ - אישה חרדית - על זכותה לשבת באוטובוס במקום בו בחרה. כשאחד הגברים החרדים צעק עליה "מהדרין, מהדרין, נשים אחורה, אזור של גברים", לא היססה יוכבד הורביץ, האישה החרדית, לענות לו בקול רם וברור: "מה זאת אומרת אזור של גברים? אזור גיאוגרפי? מה זה מהדרין? אתה מדבר על אתרוג?בשום מקום בהלכה לא נאמר שלגבר אסור לשבת אחרי אישה"... כל הכבוד לך יוכבד הורביץ, אישה חרדית אמיצה, שאינה מוותרת לאיש על כבודה ועל זכויותיה! כך צריכות לנהוג כל הנשים - דתיות, חרדיות וחילוניות כאחד! אישה באוטובוס, ברכבת ובאולם אירועים תשב בכל מקום בו תבחר, על אפם וחמתם של דתיים שידרשו ממנה לעבור למקום אחר; תלמידים במכללות ובאוניברסיטאות לא ייענו לדרישה דתית להיפרד בישיבה זכרים לחוד ונקבות לחוד; מפקדים בצבא יתעלמו מ"הוראת" רב או משגיח כשרות, ויקיימו את אירועי החינוך והתרבות כשחיילות וחיילים ישבו יחדיו באולם! הנשים מהוות 52% מהאוכלוסייה בישראל, יש להן כוח להעמיד את הגברים החרדים במקומם, ואם לא ירצו - להשתמש בנשק הנשי הטבעי, כפי שעשתה ליסיסטרטה בשעתה. נראה אותם אז!
דצמבר 2011 |
