|
הויכוח הגדול על חד הקרןDr. Massimo Pigliucci
המאמר המקורי (באנגלית) נמצא
כאן "אני אתן מאה דולר למי שיוכל להוכיח שאין חד-קרן לא גשמי בחדר זה", כשאמרתי את המשפט הזה לתלמידי בקורס על מדע ופסודו-מדע, הם הסתכלו עליי בחוסר אמון מוחלט. חשדתי שהספקנות לא נבעה דווקא מהעובדה הברורה שהמשימה בלתי-אפשרית בעליל, אלא מעצם המחשבה שפרופסור יוציא מכיסו מאה ירוקים כדי לחדד נקודה. וכך התחיל ויכוח חד-הקרן הגדול שנמשך כמה שבועות, עד שהאנרגיות האינטלקטואליות של המשתתפים מוצו עד תום. 
הניסיונות הראשונים לפתרון הבעיה התבססו על פירוש שגוי של השאלה. אחד מהסטודנטים טען שנורא פשוט לבדוק זאת; נציף את החדר במים, וגוף החד-קרן ידחוק כמות מסוימת של מים שתחשוף את נוכחות החיה או שתוכיח את העדרה (מסתבר שדאגות מוסריות לגבי אפשרות טביעתו של החד-קרן לא נלקחו בחשבון). "אמרתי 'לא-גשמי', לא 'בלתי-נראה' ", הערתי. מים, כפי שכל ילד יודע, פשוט עוברים דרך גופים לא גשמיים באין מפריע."אהה" אמרו. ניסיונות נוספים נוסחו ביתר זהירות. הנה ניסיון ראוי לשבח שנגע בעצם העניין: "אין חדי-קרן לא גשמיים בכיתה שלנו מכיוון שקיים בכיתה שלנו מצב אטמוספרי מיוחד, שלא ניתן להבחנה בכלים מדעיים בני זמננו, הגורם לחדי-קרן להתממש, ובכך הם נעשים גלויים לעין הבלתי מזוינת." נסיון להביס אותי במגרש הביתי! אבל לא הייתי מוכן להיפרד ממאה הדולרים שלי כל כך בקלות. עניתי לאדם הנ"ל שלוּ הוא היה בקיא יותר בתורת חדי-הקרן, הוא היה כבר מבין את טיפשות הרעיון.
סטודנט אחר הגה פתרון פילוסופי יותר מאתגר לבעיה, כדלקמן: וואו! הלוואי שיותר תיאולגים היו מגלים כזו יכולת לוגית. עם זאת, זה לא טוב מספיק, אז ביקשתי מהכיתה לעבור על ההוכחה הנ"ל, לפרק אותה לגורמים ולמצוא היכן יש פגמים. כעבור חצי שעה של דיון חשפנו מספר בעיות.
קודם כל, פיסיקה מודרנית כבר לא גורסת שחומר לא יכול להיווצר או להישמד. למען האמת לפי מכניקת הקוואנטים, תהליכים כאלה מתרחשים ללא הרף. הסיבה היחידה שאין אנו מבחינים בכך היא ששינויים אלה קורים נורא מהר ומאזנים אחד את השני בצורה מושלמת, ולכן אין לצפות שכסא יעלם או יופיע בפתאומיות מן האוויר. (למרות שלפי תורת מיתרי-העל, פלוקטואציות קוואנטיות כאלו אחראיות להיווצרות היקום, שפשוטו כמשמעו הופיע לפתע משומקום. מפחיד, לא?) שנית, מי אמר שהמחשבה היא לא גשמית? כמה דואליסטים קרטיזיאנים מיושנים אולי עדיין טוענים כך, אבל במאה ה-21 נעשה מקובל להחשיב מחשבות כתוצר של תהליכים פיסיים מאוד מוחשיים במוח. ואכן, ניתן כעת לדעת איזה חלקים של המוח מעורבים בסוגי מחשבות ואפילו רגשות שונים. זה לא אומר, כמובן, שיש לנו הבנה מלאה של מהות המחשבה, אנו רחוקים מאוד מהבנה כזו. אך הסיכויים שיתברר בסופו של דבר שחשיבה היא אכן לא גשמית (במובן של אי תלות בחומר) הם די קלושים. שימו לב לכך שאני מסכים לגמרי אם המסקנה הסופית: אין חד-קרן לא גשמי אם אין מישהו שמאמין בו במוחו שלו. אבל ההצדקה היחידה שאני (או כל אחד, למיטב ידיעתי) יכול לתת מתבססת על האינטואיציה שלי. אותה תלמידה הציגה טיעון מתוחכם נוסף שהתבסס על חוקי הפיסיקה. היא גרסה שחד-קרן לא גשמי לא יכול לנצל את חוקי הפיסיקה שחלים על חומר, מהעצם ההגדרה של אי גשמיות. ולכן אנו צריכים להחשיב את החד קרן כנקודה לא גשמית בחלל (נקודה אוקלידית, במחילה מכבודו). נקודה לא גשמית כזו לא יכולה להישאר בתוך החדר, כיוון שהחדר עצמו, ביחד עם כדור הארץ ומערכת השמש, נע במהירת עצומה דרך החלל. מהות הטיעון הזה מבוסס באינטואיציה של דקארט לגבי הצרה שהוא הכניס את עצמו כשהציע תפיסה דואליסטית לגוף האנושי. אם הנשמה היא לא גשמית, איך היא משפיעה על הגוף? דקארט "פתר" את הבעיה בכך שמיקם את הנשמה בבלוטת האצטרובל. אבל, כמו שכל פילוסוף אחריו הבין מייד, רק בגלל שאתה מוצא את הקשר הכי קטן שאפשר בין החומרי ללא חומרי (בלוטת האצטרובל היא הבלוטה הכי קטנה במערכת האנדוקרינית), הפרדוקס של ישות אי חומרית שפועלת על חומר (או להיפך) אינו נעלם. ואכן, זה מה שכל כך לא יאומן לגבי רוחות וחוויות מחוץ לגוף, אם אתה מחוץ לגוף שלך, איך אתה מסוגל לראות את עצמך? עם איזה זוג עיניים? איזה מוח מעבד את האותות החזותיים? ואם נניח שצריך מוח פועל בשביל מודעות עצמית, מי אתה בעצם, כשאתה מחוץ לגופך? אבל כמובן, כדי לשמור את הכסף שלי לעצמי, כל מה שהייתי צריך לענות היה שלפי תורת חדי הקרן, חד הקרן אינו נקודה במרחב, הוא גם נשאר בחדר ללא בעיות כיוון שמדובר בזכר בגובה 1.5 מטר ובצבע לבן (הייתם מבינים איך אני יודע שהוא לבן למרות שהוא לא גשמי ובלתי נראה אילו הייתם בקיאים יותר בתורת חדי הקרן).
בסוף היום התלמידים שלי הסכימו שאין שום דרך להדגים את אי-קיומו של חד-קרן רוחני. אחרי שמאה הדולרים היו בטוחים בתוך כיסי, שאלתי אותם אם הם מאמינים בקיומו של חד הקרן. היה תשובה שלילית בפה אחד. "למה" שאלתי בנימה מופתעת. "בגלל שזה טיפשי להאמין במשהו ללא ראיות" הייתה התשובה. לאחר מספר שניות, מישהו שאל: "אז במה שונה האמונה באלוהים?" אך בדיוק נגמר השיעור, והשארתי אותם לדון בתיאולוגיה עם סיפוק של עבודה שנעשה היטב. נובמבר 2002 |
