אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויברא האדם את אלוהים בצלמו
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

תשובות מלבו של אתאיסט

מאת דן ל.

לאחרונה, חברי המאמין, הביא לי ספרון תעמולה מעניין שנקרא "שאלות לאתאיסט: 6 מכתבים ששלח דניאל - בחור דתי, לד"ר רונן - חילוני ואתאיסט מוצהר". מצאתי גרסת אונליין לספרון, ואני קורא את השאלות, בראש פתוח כמו תמיד, כי ככה אני - פתוח לרעיונות חדשים. זוהי חלק מאמונתי. ואני מוצא ששאלות אלו הן אינן ללא תשובה, ולמעשה מסעירות למדי... אז עניתי על השאלות.

6 תשובות ל-6 המכתבים ששלח דניאל - בחור דתי, לד"ר רונן - חילוני ואתאיסט מוצהר.

מכתב מס' 1:

אני מתפלא שבחרת לצטט דווקא את המשפט של מלקולם. אותו אדם בדיוני, שמסביר את הקושי היחיד בתיאורית האבולוציה, שאליו נקשרת ואותו תיארת. "סופת טורנדו שנושבת בשדה גרוטאות - לא תותיר אחריה בואינג 747". מלקולם אכן אומר שיש 2 בעיות עם תאוריית האבולוציה. בעיית הזמן: החיים, הבקטריות הראשונות שנוצרו, היו צריכים בין 40 ביליון ל-100 ביליון שנה כדי להיווצר באופן אקראי לחלוטין מ"מרק חלקיקים". אבל מחקרים מדעיים מעריכים שהחיים נוצרו על כדוה"א אחרי 400 מיליון שנה מאז תחילתו. החיים הופיעו על כדור הארץ מהר מאוד. שנית, יש את בעיית הקואורדינציה. כאשר אנו מביטים על בעלי חיים, אנחנו נותרים עם הרושם שהרבה אלמנטים נוצרו בו זמנית. למשל עטלף, בעל מערכת ניווט על ידי הד, צריך מערכת מיוחדת שיכולה להשמיע קולות, מערכת שמיעה מיוחדת שתשמע את ההד, מוחות מיוחדים שיוכלו לפרש את ההד עצמו, וגוף מיוחד שיוכל לצלול ולתפוס את החרקים בתעופה. אם הדברים האלו לא מתפתחים בו זמנית, אין יתרון לעטלף. להאמין שכל הדברים האלו קרו במקרה, זה כמו להאמין באותו טורנדו שירכיב בואינג 747. אז מהו ההסבר? יש משהו שעובד במקביל לברירה הטבעית. חוקים נוספים שמשפיעים על התוצאה. לא כוח חיצוני שמנווט את האבולוציה, אלא הנטייה הטבעית של החלקיקים והמערכות להסתדר.

ישנו חלבון שקוראים לו המוגלובין, ואנחנו יודעים איך לייצור אותו. אך אנחנו לא יודעים איך לגרום לו להתקפל וללכוד חמצן. אבל זה בסדר, כי אם יוצרים אותו הוא מתקפל בעצמו. דברים שהם חיים, יש להם יכולת ארגון-עצמית. חלבונים מתקפלים, אנזימים מגיבים עם עצמם, תאים מארגנים את עצמם לייצור איברים, ואיברים מארגנים את עצמם לייצור יישות שלמה. ויישויות מארגנות את עצמן לייצור אוכלוסיות. ולבסוף, אוכלוסיות מארגנות את עצמן לייצור ביוספרה אחת שלמה.

אותו ארגון עצמי שקיים אפילו במערכות דוממות, איך קריסטל מארגן את עצמו? איך הוא בונה את עצמו בדיוק בצורה הנכונה ובצורה כה מושלמת? במבט על קריסטל, מאורגן ומושלם, כולו ריבועים מדוייקים בנוי בצורה מבריקה. הכיצד? בגלל תהליכים של ארגון עצמי. אותו ארגון עצמי שבוודאי קיים גם במערכות וביצורים חיים.

ישנה תיאוריה שמסבירה זאת, תאוריית המורכבות (complexity theory).

אתה צודק, תאוריית האבולוציה אינה מושלמת. אך יש הסבר גם לדבר היחיד שלא מסתדר בתאוריה הזו.

ולגבי שאלתך "האם אני טועה?", אני נאלץ לענות פה, "כן."

מכתב מס' 2:

מהו המוסר? מהו קו הישר? הרי אלו הן קווים, הנחיות ונורמות שנוצרו בזמן תהליך ארגון עצמי של האוכלוסייה. נורמות חברתיות שנוצרו בשביל מטרה אחת בלבד. בשביל לשרוד, כאוכלוסייה. האם יש מוסר טוב יותר? אולי יש דרך אחרת לארגן את האוכלוסייה מבחינת התנהגות שגם כן תאפשר שרידה? אפשרי בהחלט. אך אנחנו בחרנו (במהלך שנים רבות, התפתחות רבה, וכו') להגיע לנורמות, כללים, ארגונים, ודרכי התארגנות שיאפשרו שרידה של בני אדם. אתה שואל "האם בעולם כזה יש איזושהיא משמעות למוסר, ליושר, לצדק או שהכל דמיונות שווא?" - אז התשובה היא בהחלט דימיונות שווא. אבל דמיונות שווא משמעותיים, כאלו שנמצאים שם על מנת לאפשר לך לשרוד כמין האנושות. "מצפון" הוא לא יותר מהינדוס חברתי, חלק מהלימוד שהיה נחוץ על מנת שבני אדם יוכלו להתארגן באוכלוסיות ולשרוד. הינדוס חברתי הוא לא פחות חזק מגנים ודחפים גנטיים, כי אותו הלימוד החברתי משלים את כל הדברים שלא הועברו ולא מועברים בגנים מדור לדור.

אתה מדבר על ההגיון הפשוט שמנוגד למצפון. מהו ההיגיון הפשוט? זוהי היכולת האנליטית של הנאו-קורטקס, החלק החיצוני של המוח, לנתח דברים, לנתח מצבים, להבין ולצפות מראש. אז אם מלמדים את האדם משהו, מילדותו, כללים להישרדות, זה משלים אותו, את החצי שמועבר לו דרך הגנים, ואז גם ההיגיון בנוי על זה, ולהיות אדם "טוב" זה משהו שאותו האדם שואף להיות. כמו שלאדם יש דחף גנטי להיות עם בחורה, בדרך מסויימת, ולא לעשות את אותו הדבר לאיזה גזע עץ, באותה מידה יש לו דחף להיות טוב בגלל כפיית נורמות וכללים, שמועברים מדור לדור, במטרה לשמור על המשכיות המין האנושי. ולגבי השאלה שלך "האם כל אלו לא מגיעים ממקור עליון יותר ועמוק יותר שקיים באדם?" אני נאלץ לומר "אתה שוב טועה."

מכתב מס' 3:

אל תעליב את האינטיליגנציה שלי. משה לא דיבר על מה שיהיה, הוא דיבר על מה שהיה. "הנשמע כמוהו" זה לשון עבר, לא לשון עתיד. זאת אומרת, לא "גם לא תשמעו על דבר כזה" אלא "לא נשמע כמוהו בעבר." מעמד הר סיני אינו אלא סיפור, חלק ממקבץ עצום שאתה קורא לו "ספר הספרים". גם אני קורא לו כך, כי הכבוד שאני רוכש לתנ"ך הוא ענק. זהו ספר שנכתב במשך דורות על גבי דורות. מלא חוכמות חיים שנוספו כל דור ודור, תוקנו כל פעם מחדש, לאור ניסיון ההיסטוריה ולאור החיים כחברה אנושית. אותם כללים שהיו מעוותים, קצת שונים, או לא מנוסחים אצל אומות אחרות, נוסחו ותוקנו, ושוב נוסחו, על ידי עשרות אלפי (לדעתי, ואולי אפילו יותר) אנשים שישבו וחשבו וניסו וראו ורק אז כתבו והוסיפו לכתב אחד, למאגר ידע אחד שהועבר, מעט בעל פה ומעט בכתב, בין דור לדור. דתות אחרות מצאו לנכון להוסיף סיפורים אחרים שגם יתארו נורמות ודרכי התנהגות. מדובר ב-2 דתות נוספות. זוהי יד המקרה שבהן לא היה סיפור של התגלות מאסיבית לכל העם. אולי כי העמים שמאמינים באמונות אחרות אף פעם לא היו מרוכזים במקום אחד, אז התגלות כזו לא הייתה מתקבלת על הדעת. לכן סיפור כזה לא הומצא. כך ניתן להסביר שאף דת לא ניסתה זאת אחרינו.

ולגבי העניין שאתה מציין כי אדם אחד כתב את התורה, אתה טועה. זהו תהליך, ארוך, מייגע. של דורות על גבי דורות. אף אחד לא יכול לחשוב על כל כך הרבה כללים ונורמות. אלו כללים מקובלים בחברה, שהחברה ארגנה על מנת לאפשר את הישרדות החברה, וחוקים אלו הועברו בצורת סיפורים המקובלים על כולם, שמעבירים מדור לדור, על מנת לשכנע אנשים לעמוד בדרישות האלו. דרישות אלו הן הן ההתארגנות העצמית של היישויות לאוכלוסייה. ספר הספרים הוא רק מקבץ כתוב של כל החוקים שהועברו מדור לדור ואיפשרו את ההישרדות של מין האדם. מן הסתם היו דרכים אחרות להגיע למטרה זו, "מוסר אחר", אצל הגויים לדוגמא. כנראה שהמוסר שלנו היה מוצלח יותר. כי הוא שלנו, ובסיס ל-2 הדתות הגדולות הקיימות כיום. יותר מזה, אותו מוסר גם קיים בלב כל אתאיסט שתפגוש, והוא מוגדר כ"דרך הישר".

חשבתי על השאלות הללו. מולך פרושות התשובות.

מכתב מס' 4:

ידידי היקר. אנחנו עם מיוחד. הוכחת את זה אז אני לא אחזור על ההוכחות. אבל ההסבר כל כך הגיוני, מתבקש, ופשוט. אנחנו התארגנו באופן טוב יותר. ההתארגנות שלנו הייתה טובה יותר, מה שאיפשר לנו התקדמות בתחומים רבים, ופיתוח פיזי והתארגנות פיזית של הגנים, שבאה בעקבות ובמקביל להתארגנות החברתית. לא סתם קיים הביטוי "מוח יהודי". אנחנו חכמים יותר, מתוחכמים יותר, בעלי יכולת ניתוח וחשיבה טובה יותר. זהו ההסבר המתבקש, הפשוט, והכי הגיוני שיש. ולמה הפכנו כאלו? בגלל כושר התארגנות, או אולי אפילו תחילת התארגנות טובה יותר שגררה התקדמות שגררה התקדמות. ככה שתמיד היינו צעד אחד קדימה. ולגבי איך נשארנו כאלו? פשוט. אלו שנישאו לגויים, "אבדו", וכבר לא היו יהודים, אבל אלו שנשארו בתוך העם, שמרו על טוהר הגנים (אנא אל תיקח זאת במובנים ואסוציאציות של הנאצים והיטלר), ולכן שמרו על מוחם החד יותר ממוח הגויים. "עם נבחר" אנחנו כן. אני גאה להיות חלק מהעם הזה, מחמם לי את הלב. ואני רואה "עם נבחר" כ"עם חכם", "עם עם יכולת התארגנות והתפתחות". העם שלי. הוכחת שאנחנו חכמים יותר, חיממת לי את הלב, אבל יש לזה הסבר ובסיס. התשובה מולך. תרגיש חופשי להמשיך לשאול.

מכתב מס' 5:

אתה צודק. אולי העולם מתדרדר. לא חיטטתי בספרי הסטטיסטיקה, לכן אתה הוא בעל ההוכחות. דיברת על מוסד הנישואין. יחסים בין גבר לאישה. זהו נושא רגיש ביותר בשבילי. בשביל המון אנשים גם כן, אבל בשבילי זוהי פנינה. הדבר האני מייחס לו חשיבות כה רבה, שאולי גובלת באובססיה. אבל אובססיה באישור ממני, כי אני רואה אותה כאחת חיובית. התפתחות המונוגמיה הייתה התפתחות שנוצרה כדי לארגן את האוכלוסיות טוב יותר. משפחות, זוגות, נישואין - כל אלו באו כדי לארגן את האנשים באוכלוסייה, ולאפשר את השרידה של המין האנושי. אתה יודע למה הדינוזאורים נכחדו? למה הייתה היכחדות כה מאסיבית? האומנם זהו היה אסטרואיד? היו פגיעות של אסטרואידים גדולים יותר בעבר, ואלו לא גרמו להיכחדות מאסיבית וכוללת, תמיד היו מינים ששרדו את המכה. האם זה היה עידן קרח? היו מעברי טמפרטורה גדולים יותר בעבר, ואלו לא גרמו להיכחדות מוחלטת גם כן. אז מה כן גרם למחיקת הדינוזאורים מעל פני האדמה? אולי התנהגות. דפוסי התנהגות וארגון עצמי. אותו ארגון עצמי שעליו דיברתי בתשובתי הראשונה. מה קורה אם הארגון העצמי נכשל? וכל המערכת קורסת, שינוי בארגון העצמי, שהוא בעצם דינמי - משתנה כל הזמן - יכול לגרום לכשלון המערכת. ארגון עצמי שיהיה כזה שלא יבטיח את הישרדות המין האנושי, אלא יביא את היכחדות אותו המין. רוב הגברים לא יודעים דבר על המין השני, וגם הנשים חסרות מושג לגבי מה שבינו לבינה, הדינמיקה של היחסים, ומשיכה בין גבר לאישה. זה הגורם לכישלון נישואין, בשילוב עם הזמנים הפתוחים והמודרניים של היום, שבהם כשלון כזה הוא מקובל ולגיטימי. אז אולי ההתארגנות שלנו ככה, תביא אותנו לסף הכחדה. אז אולי כדאי למצוא פתרונות? להבין דינמיקה של יחסים בין גבר לאישה, להבין דברים לעומקם, להחזיק סט אמונות שקרוב לאמת, וכך להביא לארגון טוב יותר, לקבוצות, משפחות ונישואין טובים יותר. על ידי הבנה עמוקה של מה שסובב אותנו, והבנה עמוקה של עצמינו, נוכל לפתור בעיות כאלו, אני אתאיסט, ואני לא אגיע למצב כזה. כי אני יודע מה גורם למשיכה, ואני יודע איך לשמור עליה. זה ידע שמאפשר ארגון מוצלח וחיים טובים. וזה "אפילו" שאני אתאיסט.

ולגבי האושר, מה שחלק סבורים הוא המהות של החיים על פני האדמה, הוא קל להשגה והוא קיים. וחוץ מהיותי מטריאליסט מוחלט, אתאיסט מוצהר, וריאליסט בנשמתי, אני אופטימיסט. אופטימיסט ברמות מדהימות. אני יכול להרגיש שמחה, כי אני מבין מהו הרגש, איך הוא נוצר, ומה מפעיל אותו. זה רק פונקציה של נקודת מבט. זה פשוט, ואני חי את המציאות שלי ככה, יום יום. אני לא צריך אשליות כדי לשמח אותי, אני מסוגל להביט על חיי ולשמוח, להנות מכל רגע ורגע, למצוא את התמצית החיובית בכל מצב ובכל סיטואציה ולהתענג עליה. זוהי סגולה שלוקחת זמן ללמוד ולהפנים, אבל פועלת בצורה מדהימה. וכבר נחתו עלי אסונות שבדקו את התפיסה שלי, וזו נשארה איתנה ואמיתית. אופטימיסם מוחלט. אז אל תמהר לומר שכולנו ריקים ומלאים חרדות, דיכאון, בדידות, וכאבים.

מכתב מס' 6:

"האם עדיין אין שום סדק בחומת הביטחון המוחלט שהקיפה אותך?" צר לי לצער אותך - אין זו חומה, זוהי יותר כמו קשת צבעונית שמשקפת את הדבר הקרוב ביותר לאמת. זהו סט אמונות. אני תמיד פתוח לאמונות חדשות, להסברים טובים יותר, לחדד את הפוקוס על הקשת, לחזק את הצבע הזה או את הצבע האחר. השאלות שלך גרמו לי לחשוב, לענות, ולחזק את הצבעים בקשת שלי, כי ראיתי עד כמה היא קרובה לאמת. שאלותיך לא ערערו את אמונתי, רק חיזקו אותה.

"האם אתה בטוח במלוא מאת האחוזים ששכלך חזק יותר, הגיונך מוצק יותר, וכישרונותיך לדעת את האמת מעולים יותר מכל אלו?" -אני לא יודע את האמת. אני מחזיק בקשת אמונות צבעונית ומלאה, שמסוגלת לתאר לי את המציאות, את האמת, בצורה מאוד קרובה ומדוייקת. כמובן שלפעמים אני מחדד חלקים מהקשת, מחליף חלקים, צובע מחדש... אבל הקשת קיימת והיא מדוייקת. לדעתי חדה וטובה יותר מקשת האמונות של אותם האנשים.

"אתה צריך לטעון בעצם שעם ישראל בכל הדורות... היו אנשים תמימים חסרי דעת שהתעסקו בדמיונות, ושאותה מסורת שלמה שעליה מסר את נפשרו היא כולה שטויות והבלים." לא נכון. אני מתגאה באבות שלי. הם חשבו על דרך לארגון, דרך כל כך טובה, שהביאה לארגון פיזי, והביאה ל"מוח היהודי" המבריק. הם כתבו ובנו את התורה הזו, את כל הסיפורים הללו, במשך כל כך הרבה שנים, והגיעו לדרכי ארגון מדהימות. אלו אינם שטויות והבלים. אבל דרכי הארגון השתלטו על אותם החושבים, אותם האנשים שהמציאו אותם. זה היה בסדר, כי הארגון נשמר, והמין האנושי בקבוצות אלו שרד. אבל מה קרה להבנה שהסיפורים האלו וההנחיות האלו, והחוקים האלו, זה כל מה שהם, ולא מסמך קדוש שבו שוכנת רוח בלתי נראית כל יכולה? היה פעם ספר, על מכונת זמן. אותו האיש שנסע לעתיד, ראה את כל ההתפתחות הטכנולוגית, את כל הדברים המדהימים, האדירים, הגדולים והמרשימים שחשב עליהם האדם. ישנה ספריה שבה יש מחשב שמופעל על חשמל שהוא יוצר לעצמו, מחשב זה הוא מספיק חכם כדי לחשוב, ומספיק מתוחכם כדי להכיל את כל ספרי האנושות. הפירות על העצים מהונדסים ככה שהם מרפאים כל פצע וכל מחלה, ומספקים את כל הויטמינים, מינרלים, פחמימות, חלבונים, וכל מה שהאדם צריך כדי להתקיים. אבל איפה אותם גאונים שעשו את כל זה? האדם שנסע לעתיד נפגש עם חבורה של אנשים שנראו כמו האדם הקדמון, יושבים בדשא הירוק-תמיד, בין בריכות וממטרות, ואוכלים את הפירות המהונדסים גנטית. אלו לא יודעים שפה, לא יודעים כלום. רק לאכול ולנוח. האם העם היהודי הפך לקורבן של המצאותיו? האם עם מבריק כל כך, בעל חוכמה, בעל כושר ארגון כה מדהים, הסופר הבלעדי של ספר הספרים הניצחי. האם העם הזה כעט מתכחש למורשתו? האם הוא תולה את כתיבת הספר בידי יישות עלומת-שם שמרחפת לה בשמיים? האם הוא באמת מוותר על כל המאמצים של הגדולים בעם, על כל חוכמתם, ואומר "זו ניתנה לנו, ולמדנו אותה. לא כתבנו." אולי. אולי באמת הפכנו לעדה נגררת ולעדת אנשים תמימים חסרי דעת שהתעסקו בדימיונות. רק חשוב לציין - דימיונות שנכתבו על ידי אבותיהם.

ולגבי בדיקה - אלך לשנייה עם ידידי הטוב לאון. הוא מגדיר אותי כ"מטריאליסט" - אדם ששם את המטאריה כראשונית, ואת הרוח כמשנית. זאת אומרת, כל הרוח נגזרת מן המאטריה. הוא מגדיר רוח ככל דבר שאינו מאטריה. אבל הייתי "מתלבט", להגדרתו, שזה אדם שתקוע באמצע, בין השורות, לא יודע למה להאמין. כאלו יש רבים. לא רבים בוחרים נקודת קיצון ושוהים בה. כי קשה למצוא את הביטחון בנקודה כזו. אבל הנה ראה, אני חקרתי הרבה. לא הסתפקתי בשום הוכחה, לא של רבנים שדיברתי איתם, לא של מאמרים שקראתי על הדת והאמונה, לא של אתאיסטים שדיברו על עולם ריאלי, לא של מאמרים שקראתי על אתאיסם. ואז, עדיין מתלבט כבר אמרתי "אף אחד לא יודע וכולם מעלים השערות. וגם אני לא יודע. אני ניטרלי. באמצע." זה כי אף אחד לא הצליח לשכנע אותי מספיק. להראות לי שהוא צודק בכל מאת האחוזים. תמיד היה ספק, תמיד היה משהו שלא הסתדר. ואז - פתאום - נפגשתי עם מאמר. אחד, קטן, פשוט, צנוע. הביט על דברים אחרת, הציג אותם מולי, והראה לי ללא שום צל של ספק, בכל מאת האחוזים, הוכיח לי. הפך אותי, למטריאליסט מוחלט. ומאז אני תמיד מוכן לבחון את אמונתי, להקשיב לאנשים ולבחון את סט האמונות שלי. אני משנה אותו מידי פעם, נתקל בתיאוריה מוצלחת יותר, מבריקה יותר, מדהימה. אני נדהם, ולפעמים צריך לשבת ולחשוב על כל חיי, להביט על ההשלכות של אותה ההבנה העמוקה שבאה מאותה שיחה, מאמר, או הרצאה. אבל עדיין לא נפגשתי עם משהו שיטה אותי מהיותי מטריאליסט (אתאיסט, כנגזר מהיותי כזה), למרות שאני תמיד פתוח לשיכנוע.

את שאלותיך לקחתי ברצינות, בחנתי, ועניתי עליהן באמונה מלאה ובלב שלם. היו לי התשובות. וזה מה שמוכיח לי ורק מחזק את סט האמונות שלי, כמטריאליסט.

אתה שואל "הדלת פתוחה - האם תיענה לאתגר?" - שאלותיך היו מסקרנות, אך זהו איננו אתגר. הייתי בדרך הזו, והקשבתי להרבה דברים. קראתי הרבה מאמרים, וביקרתי בחדרים מעבר לדלת הפתוחה. הציעו לי ממיטב הרעיונות והדעות, ואלו לא היו טובות מספיק בשבילי. אני לא יודע את האמת, אבל אני דואג שסט האמונות שלי, שהוא גם סט שמתפתח, תמיד יישאר כמה שיותר צמוד וקרוב, לאמת. לעולם האמיתי. לעולם שלי.

שלך,
-דן


התקבל: יולי 2004; פורסם: דצמבר 2013



חברים ב- עוצב על ידי