הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

הנה הכסף לתרופות, הנה הכסף לחינוך

מאת אינג' קדיד לפר
הופיע בעיתון "העיר" 13.12.97

באדיבות האתר הלא רשמי של "עם חופשי"

כמה פעמים אפשר לכתוב על גזילת כספי המדינה בידי עדות האורתודוקסים למינם? הכל הרי כבר נכתב. שטפון של כסף זורם ונשפך אל הארגונים והעמותות והמוסדות ומשם לכיסיהם של מאות אלפי פרזיטים ומשתמטים ועולם כמנהגו נוהג.

כאילו הכל כבר נאמר ואין להוסיף ולשעמם את הציבור בפרטים נוספים בעניין זה. ובכן, לא נכון. לא הכל נאמר. לא נאמר אפילו חלק קטן ממה שמתרחש כאן, לנגד עיננו ממש, בשנתיים האחרונות. כל מה שנאמר עד עכשיו הוא צל חיוור ועלוב של המציאות. מתוך פאסיביות וחוסר עניין של הציבור החפשי גדלה התופעה, לאחרונה, לממדים מפלצתיים. כל הגבולות נפרצים עכשיו וחבורות הדתיים החומסות את כספי הציבור כבר אינן יודעות גבול.

החבורות האלו גם עושות כמיטב יכולתן להסתיר ולטשטש את מעשיהן. קשה לאתר את הנתונים המספריים הדרושים. לכן אני אסיר תודה לכל אלה שעמלו כדי לחשוף את הנתונים ובמיוחד לשחר אילן מעיתון "הארץ". לפעמים נדמה לי שבמרתפי הישיבות בירושלים מופעלים טראסטים של מוחות אשר כל תכליתם למצוא טריקים וקומבינות כדי להסתיר נתוני אמת אלה ולהחביאם מעין הציבור.

דוגמאות? בבקשה. כמה פרזיטים יושבים כרגע בישיבות? מאז הצעתו של השר נאמן ל"גיוס" בחורי הישיבה כולנו יודעים את התשובה: כ-180,000. נכון? לא נכון. מספר הפרזיטים האמיתיים הוא כ-75,000. אלה היושבים בכוללים ובישיבות החרדיות. זה אמנם מספר לא קטן והמדינה גם שופכת עליהם למעלה מ-400 מיליון שקל בשנה אבל מה עם כל היתר?

20,000 איש הם תלמידי ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר המשמשות תחליף לבתי ספר תיכוניים. מה להן ולתקציב משרד הדתות? זה יתברר בהמשך. וכל יתר מקבלי הכספים, 80,000 נפש בערך, איפה הם? או! כאן הקומבינה: הם תלמידי ותלמידות תיכון דתיים! משרד הדתות הוא פשוט קופה נוספת לחינוך הממלכתי דתי והחרדי. הכסף הולך למוסדות החינוך הדתיים כדי לממן שם, ורק שם, יום לימודים ארוך. מה שמסביר מדוע מר המר ופקידיו טוענים כל הזמן שאין כסף ליום לימודים ארוך. הם מתכוונים לחינוך הממלכתי הכללי. החינוך הדתי והחרדי כבר מסודרים! זה גם מסביר מדוע אין הדתיים מעמידים את מספר הפרזיטים האמיתי על דיוקו. אין הברכה שורה אלא בסמוי מן העין...

בבדיקה שגרתית שקיים משרד החינוך, לצורך אחר לגמרי (בירור מספר התלמידים הנושרים מלימודים) התברר לתדהמת עורכי הבדיקה כי מתוך למעלה מ-80,000 תלמידים בחינוך הדתי, 83% מומנו מימון כפול, ממשרד החינוך וממשרד הדתות! מדובר בסכום של קרוב ל-350 מיליון שקל שכולו קודש לאפליה לטובת התלמידים חובשי הכיפה.

עוד דוגמה? אין בעיה. כשם שמשרד הדתות מממן, מתחת לשולחן את החינוך הדתי כך הוא מממן, מתחת לשולחן, את תנועות הנוער הדתיות. כל התנועות הדתיות מקבלות כספים (מדובר בכמה מיליונים ש"ח לשנה) גם ממשרד החינוך וגם ממשרד הדתות. זה אסור על פי החוק. החוק מחייב את משרד החינוך לקזז מתקציב תנועות הנוער את הכספים שהן מקבלות ממשרדי ממשלה אחרים. קיזזו? נו, באמת.

עוד? בבקשה: משרד הדתות מעודד לימוד תורה. הוא משלם לעמותות דתיות וחרדיות המדווחות על מתן שעורי תורה. בדיקת מבקרת המדינה של עמותות כאלה המקבלות כספים עבור לימוד תורה ממשרד החינוך (כמובן שגם שם יש תקציב לזה...) העלתה כמה פעמים שרק בערך 27% מהשעורים עליהן דווחו העמותות אמנם התקיימו כסדרם! שום עמותה לא נתבעה לדין ולא נדרשה להחזיר כספים שנתקבלו במרמה ובדווחי כזב. על כמה שעורים דווחו העמותות למשרד הדתות בשנת 1996? על 2.2 מיליון שעורים. כאשר הכסף נשפך עליהן ללא מפריע הבינו כל העמותות את כללי המשחק. על כמה דווחו העמותות בשנת 1997? על 4 מיליון שעורים. 40 מיליון ש"ח. אם אין שעורי תורה אין קמח.

עוד? למה לא. והפעם על אמנות ההסוואה. מי מממן את הפנימיות התיכוניות בארץ? משרד החינוך כמובן. סעיף תקציבי 202708 ו-202804 מיועדים לכך ("תלמידים בפנימיות ומרכזי נוער" ו"אחזקת תלמידים בפנימיות"). תקציב נכבד: כמעט 237 מיליון ב-1997 ו-256 מיליון ב-1998. רק חטטנים בלתי נלאים יגלו בתוככי הסעיפים התקציביים של משרד העבודה (!) את הסעיף הנחבא לעין: 231036.‏ 50 מיליון ב-97,‏ 56 מיליון מתוכננים ל-98. תאור: "סיוע לפנימיות תורניות"... ולמה משרד העבודה? נו, עבודה בעיניים היא לא עבודה?

עוד? יש כמה שתרצו. מה התקציב האמיתי של אחת ממסחטות הכסף הגדולות במדינה, המועצות הדתיות? מה שקורה שם גורם אפילו לישיבות להיראות מהוגנות. כמה כסף נשפך לבור ללא תחתית זה? מדובר באחד הסודות השמורים ביותר במדינה. הסוד היחיד הגדול ממנו היה דו"ח ועדת ישראלי על השתמטות החרדים משרות בצה"ל. משרד הבטחון סרב לפרסם את הדו"ח למרות פניות לבג"ץ עד שנחשף השבוע על ידי אמנון אברמוביץ'. הסכומים המוזכרים בהקשר זה נעים בין 150 מיליון (בתקציב משרד הדתות, המהווים רק כ-40% מחלק מתקציב המועצות הדתיות) לבין 270 מיליון ("הארץ" מאמר מערכת, 7.8.97). כל המספרים האלה נמוכים באופן מגוחך. אנחנו יודעים שמספר עובדי המועצות הוא כ-5000. אנחנו יודעים שעלותו השנתית של העובד הזוטר ביותר (עובד במקווה) היא כ-80,000 ש"ח. גם אילו היו כל עובדי המועצות הדתיות מרויחים כך היתה עלותם 400 מיליון ש"ח. אבל עלות שכרו השנתית של ראש מועצה דתית בעיר גדולה היא 380,000 ש"ח! עלות כל אחד מסגניו היא 350,000 ש"ח לשנה ולראשי מועצות דתיות יש ששה סגנים.

כמה זה עולה לנו בכל שנה? 750 מיליון? מיליארד? ים של כסף מבוזבז לריק. ובאותו הזמן מנהלים שר האוצר ושר הבריאות מלחמת עולם על 150 מיליון ש"ח לתרופות עבור חולי סרטן, סכרת ואיידס.

עוד? הנה דוגמה חביבה לסיום. בשנת 95 קיבל גוף בשם "ועד הישיבות" 2.5 מיליון ש"ח ממשרד הדתות. סכום לא גדול אבל מעניין. "ועד הישיבות" הוא הגוף "המתאם" את דחיות השרות של תלמידי הישיבות המשתמטים מהשרות בצה"ל. זה הארגון המחלק את ה"פתקים" של הדחייה שהיא ברוב המקרים ביטול מוחלט של השרות הצבאי. במילים אחרות, אנחנו שילמנו כסף טוב מכיסינו עבור גוף שעזר לבחורי הישיבה לעבוד עלינו באופן שגם נשרת במקומם בצבא וגם נפרנס אותם לאורך שנים. איך זה בתור קומבינה?

שר האוצר מר נאמן עשה רעש גדול, כדרכו, והבטיח לטפל בתקציב משרד הדתות. אומרים אפילו שהוציא מפיו את השם המפורש "טפילים". בשנת 1997 היה תקציב משרד הדתות 1.33 מיליארד ש"ח. בהצעת התקציב ל 1998 שהגיש מר נאמן לאישור הכנסת עומד תקציב זה על 1.55 מיליארד. יש עוד התחייבויות מעל ומתחת לשולחן ואין כמעט ספק שבשנה הבאה יגרד תקציב משרד הדתות את גבול 2 מיליארד ש"ח. רוב הכסף הזה יממן שחיתות, טפילות, השתמטות, עסקנות, ומיסיונריות.

ובאותו זמן ממש קובעת הממשלה שאין כסף לרופאים בבתי החולים, לדיור לזוגות צעירים, להסבה של אלפי המפוטרים בענף הטקסטיל , למוסדות גמילה מסמים, לבתי חולים סעודיים ולקרנות הפנסיה. אין כסף? יש טונות של כסף. אנחנו יודעים איפה הוא.

אם אנחנו שותקים, כל מה שקורה לנו מגיע לנו.


כל הזכויות שמורות לעיתון "העיר"


ינואר 1998