החלטת ממשלת ישראל הראשונה - מרץ 1949תקנות וחוקים במציאות ועיוותם עד לבלי היכר באותה מציאות במדינת ישראללכבוד כ"ט בנובמבר
"כ"ט בנובמבר הוא הכינוי ל-29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות
המאוחדות (האו"ם) על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, ועל הקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל - מדינה
יהודית ומדינה ערבית ..."
"כך נחתה על העולם גזירה כמעט חשוכת מרפא בדמות הדמוקרטיה. זוהי מחלה איומה המתפשטת ומכלה מנפש ועד בשר ..."
מקימי המדינה חוקקו במגילת העצמאות את העקרונות לפיהם תקום, תתקיים ותפעל מדינת ישראל, והטביעו בה תקנות יסוד הומאניות ושוויוניות לכל אזרחי המדינה. יש הטוענים שהצהרת העצמאות שבמגילה חסרה תוקף משפטי-חוקי, ואין לראותה אלא כהצהרה בלבד. זוהי גישה שגויה מעיקרה, המנוצלת לרעה בצורה צינית בידי שונאי הדמוקרטיה ובידי אלו המתנגדים לחופש האישי ולזכויות האדם. שכן, מגילת העצמאות על הצהרותיה היא שנתנה את התוקף החוקי-משפטי להקמת מוסדות המדינה, כולל הכנסת כרשות מחוקקת, ומעצם עובדה זו כל הצהרה המופיעה במגילה היא הצהרת-יסוד חוקתית, המחייבת את המדינה ואת כל מוסדותיה ומנהיגיה. בין השאר נכתב במגילה:
ובהמשך:
כלומר: מתוקף החלטת עצרת האומות המאוחדות התכנסה ב-14.5.1948 מועצת העם בארץ ישראל - נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, והכריזה על עצמאות המדינה החדשה ועל הקמת מוסדותיה המחוקקים. מועצת העם של מאי 1948 היא אפוא הגוף הרשמי העליון שנתן תוקף חוקי-מעשי לקיום ישראל כמדינה עצמאית, ומגילת העצמאות שנחתמה בידי חברי מועצת העם היא הבסיס החוקי לכינונה של האסיפה המכוננת (הכנסת), על כל החוקים והתקנות שאמורים היו להיחקק על ידה. בהמשך קבעה מועצת העם במגילת העצמאות את הבסיס הראשוני לחוקים ולחוקה שאמורים היו לבוא על-פי הוראתה:
ממשלת ישראל הראשונה, בה כיהנו "בחזית הדתית המאוחדת" כל המפלגות הדתיות של אותם ימים, אימצה את מלוא ההחלטות שנקבעו במגילת העצמאות. להלן הפרק השני של קווי-היסוד לתכנית הממשלה, שהוגשו לכנס ביום 8.3.1949, ואושרו בידי הכנסת ב-11.3.1949, המבטא את החלטות מועצת העם במגילת העצמאות כהחלטת ממשלה ואישרורה בכנסת ישראל:
וכך, בין שאר הדברים, נכתב בידי ממשלת ישראל בפרק השני - חירות, שוויון ודמוקרטיה, ואושר בכנסת ישראל:
חופש, כארגונים נוספים הפועלים למען שוויון זכויות האדם והאזרח במדינת ישראל, נאבקת בהחלטות של ממשלות ישראל לדורותיהן - הנגררות אחר דרישות גחמניות של דתיים וחרדיים, שהפכו וממשיכים להפוך את החלטות מגילת העצמאות לחוכא ואטלולא. מן הסתם נעלמה החלטה ברורה וחד-משמעית זו מעיני רבים מחברי כנסת ישראל וממשלותיה, שכיהנו לאחר שנת 1949. במאמר מוסגר יציון כי גם הדתיים השתתפו בהסכמה להפרדה בפועל בין המדינה לדת, למניעת אפלייתה של האישה, ולמלוא החובות והזכויות של כל אזרחי המדינה. כל אלו הן המטרות שאנחנו לוחמים להשגתן, ובתגובה אנו זוכים לעיתים לכינויי גנאי ולהצגתנו כ-"שונאי דתיים" כביכול, "שונאי היהדות", "אנטישמים", "מבקשים להרוס את מסורת ישראל" וכו'. חופש קוראת לכל מנהיגי ישראל לקרוא, לחזור ולאשרר, ללמוד וליישם את החלטות מגילת העצמאות והחלטות ממשלת ישראל הראשונה וכנסת ישראל הראשונה. בראש וראשונה - לבטל את הנוהג הפסול הקיים היום בנושא הגיור - בהתאם לתיקון לחוק השבות 1970, להנהיג נישואים אזרחיים, לאסור הטפות לדת לקטינים, לסגור את כל המוסדות המיסיונריים הדתיים (ארגוני ההחזרה בתשובה), להפסיק כל מימון ממשלתי-ציבורי להן, ולפעול למימוש כל שאר ההחלטות שהתקבלו בידי ממשלת ישראל הראשונה וכנסת ישראל הראשונה לאור מגילת העצמאות של מדינת ישראל:
ולסיום, עם או בלי קשר לאמור לעיל, מצאנו לנכון להביא לפניכם מכתב של בן-גוריון ברוח הדברים האלה, אשר נפוץ לאחרונה על-פני רשת האינטרנט:
נובמבר 2008 |