אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

החילוניות בישראל - תמונת מצב

מאת אורי בן צבי

אורי בן צבי הוא עורך משנה של "יהדות חופשית"

המאמר התפרסם בביטאון "יהדות חופשית" מס' 18, דצמבר 1999

על "יהדות חופשית" אפשר לקרוא כאן

גירסת zip/word של המאמר אפשר להוריד מכאן

(המשך המאמר)


 

 

 

 

השוואה בין המצב בשנות השבעים לסוף שנות התשעים

  תחום המצב בעבר המצב בהווה
1 חינוך ב-1970 למדו בבתי"ס ממלכתיים
65.6% ביסודי ו-74.4% בתיכון.
בחינוך הדתי והעצמאי למדו
34.1% ביסודי ו-25.6% בתיכון.
ב-1998 למדו בבתי"ס ממלכתיים
65.9% (יסודי) ו-72.1% (תיכון).
בחינוך הדתי והעצמאי למדו
34.4% ביסודי ו-25.9% בתיכון.
2 חוקי יסוד טרם נחקקו. נחקקו 2 חוקי יסוד: חופש האדם
וחירותו וחופש העיסוק.
3 ארכיאולוגיה אין כמעט הגבלות על חפירות
ועל המחקר המדעי.
הנחיה של היוה"מ של הממשלה
להעביר כל עצם שנמצאת
בחפירות לקבורה דתית. הגבלות
קשות על המחקר הארכיאולוגי.
4 שבת עפ"י תקנות איסור עבודה בשבת
כמעט אין פעילות מסחרית בשבת.
אסורה הקרנת סרטים בבתי קולנוע
ערוץ טלביזיה אחד פועל בשבתות.
פתיחת עשרות מרכזי קניות
ומאות עסקים וחנויות בכל הארץ.
הפעלת בתי קולנוע ומוקדי בידור
ללא הגבלה.
עשרות ערוצי טלביזיה פועלים
בכל שעות היממה.
5 תחבורה ציבורית אין תחבורה ציבורית בשבת,
למעט חיפה.
אין תחבורה ציבורית למעט חיפה.
נדחתה עתירה לביה"מ להפעלת
תחבורה ציבורית בשבת.
6 ירושלים נסגרו רחובות רבים
בשכונות בהן יש רוב חרדי.
אין מקומות בילוי בסופי שבוע.
ניצחון חילוני בכביש רמות.
פשרה בכביש בר-אילן.
אין הגבלות על פתיחת בתי קולנוע.
מאות מסעדות, בתי קפה,
ומועדונים פתוחים בסופי שבוע.
7 קבורה כל טכסי הקבורה בישראל,
למעט בסקטור ההתיישבותי,
נערכים ע"י חברות קדישא.
הוקם בית קברות חילוני ראשון
בבאר שבע. החלטת ממשלה (ב-96)
על הקמת בתי קברות אלטרנטיביים.
עמותות "מנוחה נבונה"
פועלות בעשרות ערים בישראל.
8 נישואים 21,000 זוגות נישאו ברבנות.
כל רישומי הנישואים,
למעט בודדים, נערכים ע"י הרבנות.
25,000 זוגות נישאו ברבנות.
למעלה מ-25% מהנישואים
אינם עוברים דרך הרבנות.
9 הפלות ב-1977 נחקק חוק ההפלות.
ב-1979 הוצא ממנו, בלחץ
המפלגות הדתיות, הסעיף הסוציאלי.
בפועל כמעט ואין הגבלות
על ביצוע הפלות בישראל.
10 חזרה בתשובה
יציאה לשאלה
בסוף שנות ה-70 - גל ראשון
של חזרה בתשובה.
שיבה לדת בנוסח ש"ס.
מחקרים מצביעים שעל כל חוזר
בתשובה ישנם 3 יוצאים לשאלה.

(לתוכן העניינים)   
(לתחילת המאמר)   

 

החברה החרדית היא חברה מסתגרת. פרנסיה עמלים מזה דורות להציב חומות של
סגירות, שימנעו את פלישת המודרנה פנימה, ובה בעת ירתיעו את חבריה מלהציץ
החוצה. איך הם רואים אותנו, איך נראית בעיניהם החברה החילונית?

פרופ' מנחם פרידמן מאוניברסיטת בר אילן אומר, כי החברה החילונית מפחידה
מאד את החרדים. היא מציגה בפניהם תמונת-מראה מפתה ומרתקת, דוחה
ומקרבת. החילוניות נתפסת בעיניהם כחופש, כחיים ללא עול, כמושא להשתחררות
מנטל כבד, לעיתים ללא נשוא, של חובות ומצוות ומנהגי עשה.
האלטרנטיבה נמצאת לכאורה ממש מעבר לדלת, מזמינה וקורצת.

פרופ' פרידמן מדגיש כי כשם שחילוניים רבים מתקנאים ב"יחד" החרדי,
במסגרת המשפחתית ותחושת השייכות, כך רואים חרדים רבים בעיניים כלות את
"הדשא החילוני", שהוא יפה יותר, ירוק יותר. רבים מהם, לו רק היו יכולים לתת
דרור לרצונותיהם, היו עוברים לצד השני, ולו רק כדי לטעום ולנסות.

פרופ' פרידמן גורס מזה שנים, כי מדינת הסעד הישראלית היא האחראית לגידולה
הבלתי סביר של החברה החרדית. התמיכות הרבות הניתנות מטעם הרשות ליחיד
ולמשפחה, המממנות לימודים לאורך שנים, המסבסדות ביטוחי בריאות ומעניקות
תגמולים שונים לחברת הלומדים ולמשפחה מרובת הילדים, מעניקה בטחון ליהודי
החרדי ומונעת ממנו את הצורך להתמודד עם קשיי הקיום.

הפרדוקס הוא, שדווקא המגע והקשר עם המדינה שבחוץ, הם שישנו את החברה
החרדית. המדינה החילונית עתידה לחבק בעוצמה הולכת וגוברת את האדם החרדי,
אומר פרופ' פרידמן. סוכני המדינה יכנסו פנימה אל תוככי החברה, יציעו לחבריה
הכשרה מקצועית, עבודה, כניסה וחיבור למודרנה, ואזי השינוי הוא בלתי נמנע.
יהודי שטעם מן התפוח החילוני לא יהיה עוד חרד בנוסח הישן.


(לתוכן העניינים)   
(לתחילת המאמר)   

 

נחזור לשאלות שהצגנו בפתיחת המאמר.
האמנם הורע מצבה של החילוניות בישראל?
האם יש שינוי לרעה במאזן הכוחות בין חילוניות לדתיות?
האם ישנה עליה בכוחם של הדתיים בישראל?
התשובות לכל השאלות הללו הן לאו, באלף רבתי.

שני שליש מאזרחי ישראל מעדיפים חינוך ממלכתי. קרוב לשליש מהזוגות הנישאים
אינם מוכנים לדרוך על מדרגות הרבנות. השבת פרצה כבר מזמן את המוסרות
שהטילו עליה חוקי הסטטוס-קוו, ותהליך היציאה לשאלה רחב ומקיף בהרבה ממה
שידוע בציבור.

יש זירות בהן נסוגה העוצמה החילונית מפני תקנות והסכמים שבאו לרצות את
החרדים. המאבק הציבורי לגיוס בחורי ישיבות טרם הושלם, אולם נדמה שרק
למעטים יש היום ספק כי תמצא דרך להשית עליהם נוסחה זו או אחרת של שירות
צבאי או לאומי. המודל של ש"ס, שקנה לו אחיזה בקרב שכבות רחבות והביא
למפלגה זו הצלחות מדהימות בקלפי, נראה היום רעוע מתמיד. השאלה איננה האם
יצליחו ראשי התנועה לגשר על הניגודים ולאחות את הקרעים שביניהם, אלא האם
תסכים המדינה להעניק לסקטור מסויים, שהוא בבסיסו אנטי ציוני ואנטי
דמוקרטי, תנאים מועדפים על פני כל השאר, והאם יסכימו רבבות הורים להעניק
לילדיהם חינוך חסר ומוגבל, שאינו נותן להם כלים להתמודד עם החיים במציאות
הישראלית המודרנית.

מבט מקיף על זירת העימות החברתי-תרבותי מלמד, אם כן, כי אין מי שיעצור את
החיוניות ואת האנרגיות המתפרצות של העולם היהודי-חילוני.
המטוטלת הנעה זה שנות דור בין קטבי העימות החילוני-דתי נוטה עתה באופן ברור
לצד החילוני. הפרהסיה הציבורית נהייתה כבר מזמן חילונית במובהק, ולא לחינם
מרבה ח"כ אברהם רביץ מדגל התורה, להתלונן בשנים האחרונות, כי הסטטוס קוו
מופר לרעת החרדים. יש בהחלט בסיס מוצק לטענה זו.


(לתוכן העניינים)   
(לתחילת המאמר)   

 

סקירה המבקשת לצייר תמונת מצב של החילוניות בישראל, תחטא אם תסתפק
בתיאור המציאות העכשווית. לא יהיה זה נבון להיתלות בנקודת זמן זו או אחרת,
כדי לקבוע מי הוא המרוויח בין הצדדים. למדנו בעבר כי חישוב פוליטי זמני יכול
להטות את הכף לצד זה או אחר. לקוניונקטורה הפוליטית ישנה השפעה, אולם זוהי
השפעה קצרת טווח, שאיננה יכולה לעמוד מול המהלך ההיסטורי הגדול. וכאן אולי
טמון המפתח להבנת השינוי העצום שחל בעם היהודי.

התבוננות בביוגרפיה הלאומית שלנו מראה כי זהו מהלך חד כיווני. החיים היהודים
נעים מן ההוויה הדתית, שאפיינה אותם בעבר, להוויה חופשית-חילונית המאפיינת
אותם בהווה. שום גזירה או תקנה, שהסקטור הדתי מצליח להעביר או לכפות,
אין בה כדי להתמודד עם עובדה זו. החברה היהודית מצויה בתהליך חד וברור של
חילון. שלושה מתוך ארבעה יהודים שחיו כאן בארץ לפני שלושה דורות היו אנשים
דתיים או שומרי מסורת. שלושה מתוך ארבעה יהודים החיים היום בישראל, הם על
פי הגדרתם, חילוניים או מסורתיים.

תוצאות הסקר בדבר אפיוני הזהות היהודית, המובאים בראשית המאמר, מצביעים
על כך שלמעלה מ-50% מהציבור מגדיר עצמו כחילוני. עוד 30% מגדירים עצמם
כמסורתיים. אם נלך שניים שלושה דורות לאחור נגלה, כי הסב והסבתא של אותו
ציבור עצום היו אנשים שומרי מצוות. אין ביטוי מוחץ מזה כדי לאשש את הקביעה
כי במאבק ההיסטורי על אופייה של היהדות - ניצח המודל הציוני-חילוני.


(לתוכן העניינים)   
(לתחילת המאמר)   

 


1947 מסמך הקובע את גבולות ה"סטטוס קוו" בין חילוניים לדתיים לדורות
נשלח ע"י דוד בן גוריון, הרב י.ל.פישמן ויצחק גרינבוים, בשם
הנהלת הסוכנות לאגודת ישראל, ובו פירוט ההסכמות וההבטחות שינתנו
לציבור הדתי מטעם המדינה, לכשתקום. המסמך כולל הבטחות
והתחייבויות בנושאי שבת (יום מנוחה חוקי), כשרות (בכל מטבח ממלכתי
תשמר הכשרות), אישות (מסירת הסמכות בכל דיני אישות לרבנות) וחינוך
(אוטונומיה מלאה של החינוך הדתי).
1948 פקודת מאכל כשר לחיילים. נקבעה ע"י מועצת המדינה הזמנית והנציחה
את סמכות הרבנות כגורם על, המכתיב לציבור בענייני מזון.
1953 חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין). הבלעדיות של הרבנות ובתי
הדין הרבניים בכל הקשור לדיני אישות קיבלה גושפנקא של המחוקק
החילוני.
חוק חינוך ממלכתי. בשם הממלכתיות פורק זרם העובדים. בשם אותה
"ממלכתיות" הוענקה הכרה לזרם החינוך העצמאי של החינוך החרדי
וניתנה אוטונומיה לחינוך הממלכתי-דתי.
1958 ישראל בר-יהודה מתמנה לשר הפנים. נקבע העיקרון ההומניסטי כי לצורך
חוק השבות, יהודי הוא "אדם המצהיר בתום לב שהוא יהודי ואינו בן לדת
אחרת".
1962 לאחר מאבק משפטי ממושך קובע בג"צ כי על המדינה להכיר בהליך
נישואין אזרחיים בחו"ל (נישואי קפריסין), ופותח צוהר קטן לכל המבקשים
לעקוף את המסלול הרבני.
1968 מהפכה בהרגלי הבילוי בישראל. בתל אביב נפתחים עשרות מוקדי בידור
ותרבות בסופי שבוע. בפסיקה סנסציונית מאשר בג"צ שידורי טלביזיה
בשבת.
1970 בג"צ מכיר בילדים שנולדו לאם נוצריה, כיהודים (בג"צ דניאל שליט).
החרדים פותחים במאבק ציבורי לקביעת "מיהו יהודי". הכנסת הנשלטת ע"י
רוב חילוני נכנעת. חוק השבות מתוקן ונקבע שיהודי הוא "מי שנולד לאם
יהודיה או שנתגייר ואינו בן לדת אחרת".
1977 מהפך 77 - עם ניצחון הימין בבחירות לכנסת עולה כוחם והשפעתם של
הכוחות הדתיים והחרדיים. משרד החינוך נמסר למפד"ל, ועדת הכספים
נופלת בידיה של אגודת ישראל. תקציבי ענק מוזרמים לעמותות חרדיות
ולישיבות. ניתנת לגיטימציה לשחרור המוני של בחורי ישיבות
משרות צבאי.
1977 חוק ההפלות.
1986 בג"צ מחייב לשלב נשים במועצות דתיות.
1990 שינוי דרמטי בהרגלי הצריכה בישראל. הכפייה הדתית, המונעת פתיחת בתי
עסק בערים, מביאה לפתיחת גל של בתי עסק וקניונים מחוץ לערים.
1991 עוד ניצחון חילוני. בית המשפט נותן אישור לפתיחת בתי קולנוע
בשבתות ומועדים.
1992 הכנסת מקבלת שני חוקי יסוד: חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו.
1994 לאחר שנים של מאבק והקמת עשרות עמותות של "מנוחה נכונה", מאשרת
הממשלה פתיחת בתי קברות חילוניים.
1997 מאבקים קשים בין חילוניים לדתיים על השפעה באזורי מחייה, בטבריה,
ביבניאל, ברחובות, בפרדס חנה, בצורן.
1998 עימות של הציבור החרדי עם מערכת המשפט בישראל.
1999 תיקון חוק עזר עירוני בתל אביב, והתרת פתיחת בתי עינוגים בשבת.

(לתחילת המאמר)   

החברה הישראלית: תעודת זהות
חינוך: שניים מתוך שלושה
שבת: עונג שבת חילוני
ירושלים: עימות נצחי
נישואים: רק לא ברבנות
קבורה: בדרך למנוחה נכונה
ארכיאולוגיה: בחזרה לעבר
חזרה בתשובה: אחד חוזר שלושה יוצאים
החילוניות בישראל: פעם ועכשיו
החרדים: כיצד הם רואים אותנו?
סיכום: החילוניות כבר ניצחה


מרץ 2000



חברים ב- עוצב על ידי