אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה או שהעדפתם לא לדעת
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

תושב"ע - גניבת הדעת הגדולה

מאת: לומד וחושב

"משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה..." (פרקי אבות, פרק א' משנה א')

גניבת דעת למה?

כי משה לא קיבל תורה מסיני ולא היה לו מה למסור, ואידך זיל גמור!

מה אמר משה? "אלהינו כרת עמנו ברית בחורב... לאמר: אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" - וכאן בא נוסח עשרת הדברות שקיבל משה (והוא שונה מזה שבשמות כ') - "את הדברים האלה דיבר יהוה... בהר מתוך האש... קול גדול ולא יסף"!!! (דברים ה', ו' ואילך).

משמע: משה לא קיבל תורה מסיני ולא יכול היה למסרה ליהושע וכו'!!!

ויהושע מה דברו? (ראה יהושע כ"ד) - כשהוא אוסף את כל שבטי ישראל שכמה, "ויאמר יהושע אל כל העם: כה אמר יהוה אלהי ישראל", וכאן בא סיפור תולדותיו של עמנו החל בתרח, אבי אברהם ועד לכיבוש הארץ, ואין הוא מזכיר, אפילו במילה אחת, את מתן תורה - לא בסיני ולא בכל מקום אחר!!! כלומר: לא ידע!...

יהושע שהיה אמור להיות עם משה במתן תורה בסיני, אינו יודע לומר לנו דבר על כך וגם אינו יודע שהוא קיבל תורה ממשה.

ואכן, כאשר הסתיימה בניית המקדש הראשון, הקהיל שלמה את זקני ישראל... להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דוד... ו"אין בארון רק שני לוחות האבנים אשר הניח שם משה בחורב" (מלכים א' ח', א'-ט').

הבנתם? בארון הקודש אשר באוהל מועד - לא היה כל ספר תורה! היו בו רק שני לוחות הברית שקבל משה מיהוה, בחורב!

וכשאין ספר תורה (עם כל המצוות) לא באהל מועד ולא במקדש שלמה, לא ידע איש בישראל את המצוות, עד אשר בשנה השמונה-עשרה למלך יאשיהו (כ-600 שנה לאחר "כיבוש הארץ") נמצא במקדש ספר תורה ("דברים"? בלבד), שנכתב כנראה ע"י שפן הסופר ובו מצוות חג הפסח (מלכים ב' כ"ב, ח' ואילך).

וכך גם כשעלה עזרא הסופר מבבל (כ-800 שנה לאחר כיבוש הארץ), הביא עמו משם ספר תורה, שממנו למד עם ישראל על מצוות הישיבה בסוכה.

מסתבר איפא ששפן הסופר לא ידע דבר על מצוות הישיבה בסוכה, ועזרא הסופר לא ידע דבר על הברית שכרת עמנו יהוה בחורב, כי כאמור לא נתנה תורה בסיני וכל ספר וספר שבתורה נכתב ע"י סופר או סופרים אחרים.

לדוגמה: מעמד הר "סיני" מתואר רק בספר שמות, בעוד שהברית בחורב נזכרת במספר ספרים אחרים, ואפילו בספר שמות עצמו - מישהו הוסיפו שם "למען הסדר הטוב", ראה:

  • שמות - י"ז ו'; ל"ג ו'.
  • דברים - א', ו'; ד', י'; ד', י'; ד' ט"ו; ה', ב'; י"ח, ט"ז; כ"ח, ס"ט.
  • מלכים א' - ח', ט'.
  • מלאכי - ג', כ"ב.
  • תהילים - ק"ו, י"ט.

ונשאלת השאלה: מנין לקח עזרא הסופר את סיפור יציאת מצרים?

ומשיב על כך פרופ' ישראל קנוהל בספרו "השם" (מומלץ לקרוא):

עזרא הכיר כנראה את מזמור ס"ח בתהלים, שהוא מזמור מימי בית ראשון ("למנצח לדוד מזמור שיר") ובו מסופר על "סיני אלהי ישראל" שהוביל את עמו בישימון (פסוק ח'). ומיהו סיני? - סין, אל הירח הבבלי, שהוא גם האל הראשי של אור כשדים וחרן. ואיזה אל נוסף היה עמו? "הרוכב בערבות", שזה כינויו של האל "בעל" בשירה הכנענית.

באיזה הר חמד סיני אלהי ישראל לשבתו נצח? בהר חרמון (פסוקים ט"ו-י"ז). הר זה נחשב למושבם של אלי בבל - האולימפוס שלהם.

ברור שבתהילים ס"ח מדובר במסע בישימון אחר ולא במדבר סיני, ופרופ' קנוהל, המתמצא גם בהיסטוריה של עמי המזרח התיכון, מלמדנו שמדובר במסע הפליטים שנמלטו (בשנת 1268 לפנה"ס) מחרבו של שלמנאסר הראשון מלך אשור, שעלה עם צבאו על אור כשדים, חרן וערים אחרות וטבח את יושביהן ככבשים. פליטי הערים נמלטו דרך המדבר הסורי, בדרך העולה לדמשק. חלקם התיישבו בגולן וחלקם - וביניהם אברהם אבינו - המשיכו בדרכם לכנען...

אגב, בבראשית י"א, ל"א מסופר שתרח לקח את אברם (ואחרים) מאור כשדים ללכת ארצה כנען... וישבו בחרן! ואלהים הוציא את אברם מחרן ולא מאור כשדים.

אני בטוח שתרח לא שמע מימיו על ארץ כנען. הם פשוט נמלטו מאור כשדים כאשר פתח שלמנאסר את מתקפתו מאשור, שהיא מדרום לאור כשדים. כשהתקרבה הלחימה לחרן, נמלטו ממנה תושבים ופליטים בדרך העולה לדמשק. כאן עברו את הישימון הסורי, כשסיני אלהי ישראל מוליכם...

חופש

מסקנה

ברור שתורה לא נתנה משמים, אלא הנה פרי מוחם ותוצר כפיהם של אנשים שונים!...

והיות שאנשים אלה - חלקם היו טובים, חלקם בורים וסכלים וחלקם סתם רעי לב - מותר לנו, ואפילו רצוי, שנבטל או נשנה ונתקן כמה חוקים שחוקקו על-ידם.

חוק שנת השמיטה. מזה דורות רבים אנו יודעים שהאדמה אינה זקוקה ל"מנוחה"! הקרקע, כמו הסלע, אינה מתעיפת. הצמחים הגדלים בה מנצלים את "חומרי המזון" המצויים בה ומדלדלים אותה. ומה קורה בשנת השמיטה? - מתרבים צמחי הבר ומנצלים את חומרי המזון, שלהם יזדקקו הצמחים בשנה שלאחר השמיטה.

לפיכך, שנת השמיטה אינה מועילה לקרקע, אך היא מרוששת את האיכרים המסכנים, שגם בשנים טובות אינם מלקקים דבש.

את הדבר הזה הבין הרב הרצוג זצ"ל והוא מצא דרך "חוקית" להציל את החלוצים הדלים מחרפת פשיטת יד. אגב, קדם לו בכך ר' יהודה נשיא, אך "חכמים" הכשילוהו (בבלי, תענית ג', א').

דוגמה שניה - החוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" (אך בחלב אחותו, או דודתו וכו' - מותר!) - זו דוגמה מצוינת איך הפך "חכם" קל-מעש את החוק המוסרי: "גדי בחלב אמו" לחוק אכילה. הרי לחוק זה יש אח ורע והוא חוק שילוח הקן. גם שם נאמר בפרוש "לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך..." (דברים כ"ב, ו'-ז').

הדגש, בשני המקרים, הנו "האם על הבנים", כפי שגם אמר יעקב על פגישתו הצפויה עם עשו אחיו: "כי ירא אנכי אותו, פן יבוא והכני אם על בנים" (בראשית ל"ב, י"ב).

והרי לכם היתר: מה הגיש אברהם (שלפי דברי חז"ל ידע את התורה - ואפילו ישב עם הקב"ה כשהתורה לפניהם, ותכננו את בריאת העולם) - ליהוה ולשני המלאכים שבאו לבקרו? "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם... ויאכלו" (בראשית י"ח, ח').

לא יתכן שנחיה היום על פי חוקים שחוקקו בני אדם, שחיו לפני כ-2,500 שנים, בעולם פרימיטיבי חסר כל ידע, שלא הבין דבר לא בחקלאות מודרנית, לא בתזונה נכונה ולא ברפואה.

להזכירכם: הלל הזקן העז והתקין "פרוזבול" שאפשר גם לעניי העם ליטול הלוואות. מסתבר שכבר חכמים שבקדמונינו - כמו ר' יהודה נשיא והלל הזקן, שנולדו לפני יותר מאלפיים שנים - הבינו שישנם בתורתנו חוקים העשויים להזיק למקיימיהם!

כל מדינה ש"תדרוך במקום" מאות שנים עשוייה להידרדר, במוקדם או במאוחר, לרמה של מדינת עולם שלישית ואף גרוע מכך.

 


פברואר 2018



חברים ב- עוצב על ידי