אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

חופש - מאמרים

בעיית הבחירה החופשית והידיעה האלוהית

Cyebrdin

בעיית הבחירה החופשית והידיעה האלוהית (או בשמה הידוע יותר "הכל צפוי והרשות נתונה") עולה, במוקדם או במאוחר, בכל דיון רציני בנושא האמונה. הבעיה נובעת משתי הנחות כבדות-משקל שהאדם הדתי מאמין בהן בלב שלם, אך הן סותרות זו את זו, והן: 1) לאדם יש בחירה חופשית בכל הנוגע למעשיו, ו- 2) אלוהים יודע הכל. משמעות הסתירה היא שלפחות אחת מההנחות האלה חייבת להיות שקרית. דתיים רבים אינם מודעים לבעייתיות הזו, ואחרים מכחישים אותה בצורות שונות. זו תגובה טבעית וצפויה, שכן הכרה בבעיה פירושה אובדן עצם הבסיס לאמונה.

ברוב הדיונים בבעיה זו, שני הצדדים מלכתחילה לא מסכימים ביניהם על ההגדרות של בחירה חופשית ושל ידיעה, אך לא מגלים שקיימת בכלל אי הסכמה עד לשלב מתקדם יחסית - ואז הדיון מתפצל ומסתעף והופך ללא-מובן במקרה הטוב, או לסדרה של השמצות והתחפרות לא רציונלית בעמדות במקרה הרע. במאמר זה אנסה לעשות קצת סדר בנושא, ולהתמודד עם תשובות נפוצות של אנשים דתיים לבעיה זו.

אורקל

הגדרות

1. אל יודע-כל (Omniscient): תחת ההנחה שיש אלוהים (ושהוא ישות תבונית עצמאית), ההגדרה טוענת שיש לו ידע לגבי כל היבט של כל חלק שהוא מהמציאות, בכל זמן. כלומר, אם אפשר היה לשאול את אלוהים שאלות וגם לקבל תשובות, כל שאלה הנוגעת לעובדה כלשהי הייתה מקבלת תשובה אחת ונכונה. לדוגמא, כמה שערות נשרו בימי שבת מאפו של רבי עקיבא זצוק"ל, היכן נקבר משה רבנו, כמה ילדים ממערכת החינוך של ש"ס יהפכו למדענים עד שנת 2040, מה היה נפחו הכולל של החמץ שנתגלה בניקוי הפסח האחרון בביתו של המקובל כדורי, ואת מי בדיוק זה מעניין. לכל השאלות האלה תהיה לאלוהים תשובה אחת ויחידה, שתהיה גם נכונה. אלמנט חשוב בהגדרה הזו הוא היכולת של אלוהים לספק תשובה עכשיו. אם הוא ידע פעם, בעבר, או שרק בעתיד הוא יידע ויוכל לתת תשובה, אי אפשר לקרוא לו יודע-כל. אלמנט חשוב אחר הוא ייחודיות התשובה. אם אשאל את אלוהים מה יהיה המספר הנוסף בלוטו עוד שבוע והוא יגיד "12 או 30", למרות שזה מצמצם מאד את האפשרויות אי אפשר לומר שהוא יודע כל. הרי כל אחת מהתוצאות האלה תוביל לשרשרת ארוכה ומתפצלת עד-אינסוף של אירועים שגם אותם לא יוכל אלוהים לחזות בדיוק אלא רק כאפשרויות.

2. בחירה חופשית: החלטה של יצור תבוני, מתוך מחשבה מודעת ובשליטתה, לנקוט באחת מתוך כמה אפשרויות, בצורה שאינה ניתנת אפילו תיאורטית לגזירה באופן מוחלט מתוך מצב העניינים שהתקיים לפני רגע הבחירה. במאמר מוסגר אעיר, שבחירה חופשית היא בלתי אפשרית מבחינה לוגית ולא משנה כמה מנסים להתחכם, אבל רק לצורך העניין נניח שהיא בכל זאת קיימת. הפן החשוב של הבחירה החופשית בדיון זה הוא האפשרות לבחור אחרת. כלומר, אם היו לי האופציות לבחירה א' ו-ב', ובחרתי ב-א', בחירתי תיחשב חופשית אם הייתי יכול באותה מידה וללא שום מגבלה לבחור ב-ב'.

אורקל
מקדש האורקל בדלפי, יוון
גם ביוון העתיקה, כמו ברוב התרבויות העתיקות,
האמינו האנשים שהאלים יודעים הכל, והאורקל היה המענה לצורך הזה.
"אורקל" הוא המקדש שבו היו האנשים מקבלים תשובה לכל שאלה,
וגם הכוהן או הכוהנת ש"האלוהות" היתה מדברת מפיהם.
יש האומרים שישנם אנשים שמאמינים בסוג של אורקל עד היום...

הבעיה

  1. כמו שאמרנו, לאלוהים יש תשובה אחת נכונה לכל שאלה עובדתית.
  2. תשובתו האחת הנכונה לשאלה "איזה יד ארים עוד דקה" תהיה, נניח, "שמאל" - שנאמר, "הכל צפוי".
  3. הגיעה השעה: אני מרים את יד שמאל (הרי לא יכול להיות שאלוהים טעה, נכון?)
  4. אם הייתי מרים את יד ימין, המסקנה הייתה שאלוהים טעה. זה בלתי אפשרי על פי ההגדרה הראשונה . לכן המסקנה היא שלא יכולתי בשום פנים להרים את יד ימין (הרשות לא נתונה!) - וזה סותר את ההגדרה השניה.

איך שלא מסתכלים על זה וכמה שלא מתפלפלים, אי אפשר לברוח מהפרדוקס. אחת מההנחות, או שתיהן, חייבת להיות מוטעית. גם אם אלוהים לא יספר לנו מה עומד לקרות, עצם הידיעה שלו מפריכה את קיום "האופציה האחרת" שהייתה כביכול לרצון החופשי. כדאי לקרוא שוב את המשפטים א' - ד' (ובעיקר את ד'), עד שזה יחלחל.

אורקל

תשובות

כעת, נעבור לבחינה ביקורתית של תשובות מקובלות, שנשמעות פעמים רבות מהצד הדתי בעת דיון על הבחירה חופשית.

1. אלוהים לא קיים באותו ממד זמן כמונו. אי אפשר לדבר על ידיעה מראש של משהו, כי בשביל אלוהים אין דבר כזה "מראש". עבר, הווה, עתיד - הכל אותו דבר. ה"בעיה" היא בסך הכל בלבול הנובע ממגבלותינו כבני אדם, וממגבלות השפה שלנו.

תשובה זו אינה פותרת את הבעיה אלא מערפלת אותה במשחקי מילים. אם אלוהים קיים, ואינו תלוי בזמן, ומסוגל למרות זאת להעביר לבני אדם ידיעות בנקודות שונות בזמן - הפרדוקס מתקיים. למעשה, הקיום ואי-התלות בזמן של אלוהים נכללים ממילא בהגדרה הראשונה, כך שמה שחשוב פה הוא העברת המידע. אם קיימת האפשרות שאלוהים יעביר לי בזמן X מידע וודאי לגבי בחירה של אדם אחר בזמן Y, לאותו האדם אין בחירה חופשית. נקודה. לא משנה באיזה ממד מתקיים אלוהים ולא משנה מה טיב הידע שלו. חיזרו על ארבעת המשפטים שמנסחים את הפרדוקס, ותראו. הבעיה נעוצה, מסתבר, דווקא בממד הזמן שלנו - לא של אלוהים.

2. המעשים שלנו אכן קבועים מראש ואין לנו בחירה חופשית בהם, אך הכוונות שלנו, העומדות מאחורי אותם מעשים, הן הנתונות לבחירה חופשית. אנו אחראים להן ועל פיהן ייקבעו השכר והעונש. למשל, אם נגזר מאלוהים שאדליק את הטלוויזיה ביום שבת, כך יקרה. השאלה היא אם אני מעוניין בכך או לא. אם לא, אלוהים יארגן איזו תאונה קטנה שבעקבותיה יילחץ הכפתור. כך שהמעשה, אותו יודע אלוהים מראש, יתקיים בכל מקרה - והשאלה היא רק מה אני רציתי, וזה היה נתון לבחירתי החופשית.

כמובן, תשובה זו מתעלמת מדבר בסיסי מאד - אלוהים אמור לדעת לא רק מה אנחנו עושים אלא גם מה אנחנו חושבים. ראו למשל ירמיהו י"ז ט'-י'. הדבר מתגלה בפשטות אם חושבים על זה: כדי שאלוהים יוכל לתת לי שכר או עונש, הוא צריך לדעת מה היו הכוונות שלי, נכון? ובקריצה לתשובה הקודמת נאמר, שאם הוא יודע משהו, הרי הוא יודע אותו בממד זמן מנותק משלנו, ואי אפשר לומר שהוא יודע רק מרגע שהחלטנו ולא לפני כן. מכאן נובע שאין מה לעשות - הפרדוקס מתקיים, למרות הכל, גם לגבי מחשבות ואי אפשר לתלות בהן את הבחירה החופשית.

אורקל

3. הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים. אני עדיין לא בטוח מה זה אומר, אך הרעיון הוא כנראה כזה: אלוהים יודע הכל, כולל מחשבות, אך לדבר אחד אינו אחראי ואותו אינו יודע: האם האדם יבחר להאמין בו או לא.

זהו פתרון דחוק. כביכול הוא אומר "אלוהים יודע הכל חוץ ממה שמוביל לפרדוקסים"... הפתרון הזה מעלה מספר שאלות קשות מאד, למשל - מאיפה בא ה"חור" הזה בידיעותיו של אלוהים, מאיפה באה ולאן הולכת הבחירה החופשית כשאיננה עסוקה בהחלטה אם להאמין, ואיך לכל הרוחות אפשר לנתק בין ההחלטה אם להאמין לבין כל ההחלטות האחרות שאנו מקבלים. פיתוח קצר של הרעיון יגלה, בנוסף, שאלוהים צריך לעשות עבודת כוריאוגרפיה מסובכת ומטורפת בקנה מידה אינסופי כדי לתאם את העולם, המעשים והמחשבות כך שלא יידע מה תהיה הבחירה ועדיין יוכל לדעת את כל הדברים האחרים. וכמובן, ישנה הבעיה שלפי תשובה זו האדם מקבל שכר ועונש על דברים שאינם מבחירתו החופשית - למשל קיום או אי קיום מצוות ספציפיות. בקיצור, תשובה זו גרועה עוד יותר מהשאלה עליה היא מבקשת לענות!

4. ידיעה ובחירה חופשית יכולות להתקיים זו עם זו בלי בעיה. לדוגמא, אם אני יודע שאתה אוהב גלידה ושונא דגים, ואתן לך לבחור בין גלידה לדגים, הבחירה שלך היא חופשית - ועדיין אני יודע מראש מה תבחר.

כאן מבצע העונה הסחה מחוכמת ומחליף בלי שנרגיש את הידיעה המוחלטת הכוללת של האל בהערכה מוגבלת של אדם. למה אני מתכוון? נגיד שאני והעונה מתערבים על מאה שקל שהוא לא יידע מה אני אבחר. האם גם אז הוא יגיד שהוא יודע מראש בוודאות מה אבחר? ואם לחילופין מישהו סיפר לי בסוד שעומדים לעשות עלי מבחן כזה של בחירה חופשית, ברור שאבחר בדגים רק כדי לבלבל את הבוחן, ואז כל ה"ידיעה" שלו היא טעות. בקיצור, הוא לא באמת יודע מה אבחר, אלא מעריך, בהינתן המידע שידוע לו, מה תהיה בחירתי. ההבדל הוא עצום ומבטל את משמעות השאלה המקורית. הערכה משאירה מקום לבחירה חופשית, ידיעה לא.

5. הרמב"ם (או מישהו אחר) כבר כתב על זה באריכות, זה נושא עמוק מאד, מעטים בכל העולם מבינים אותו, כדאי שתלך לסמינר ללמוד. [או לחילופין: נסתרות דרכי האל, יש דברים שאנו פשוט לא יכולים להבין].

"מוזר מאד," הייתי עונה על תשובה כזו, "לי זה דווקא מובן להפליא..."

אורקל

חלק שני

6. הניסיון הבא לפתרון הפרדוקס הגיע אלי באופן בלתי תלוי משני קוראי אתר חופש: נניח שאני צריך לבחור בין X ל-Y, ונניח שיש מכונת זמן. מישהו יכול לקחת את המכונה, לנסוע לעתיד, לבדוק מה בחרתי ולחזור לעבר. כעת, אותו המישהו יודע מה בחרתי עוד לפני שבחרתי, מבלי לשלול את חופש הבחירה שלי. קיימת תשובה אחרת על אותו עיקרון, לפיה כמו שאני יכול לצפות על בחירות שאנשים עושים בהווה מבלי להשפיע על חופש הבחירה שלהם, כך אלוהים יכול לצפות על בחירות שייעשו בעתיד.

שתי התשובות האלה הן בסך הכל עטיפה יפה יותר לאותה בעיה בסיסית. אם הנוסע לעתיד (או אלוהים) ראה שבחרתי ב-X, לא ייתכן שאבחר ב-Y, כי אז אסתור את עדותו - ומכאן נובע שאין לי בחירה חופשית אמיתית (ראו הגדרה). תומכי פתרון המסע בזמן עשויים להביא לחיזוק הטיעון דיבורים המתפרסמים מדי פעם בדבר אפשריותה (התיאורטית) של מכונת זמן. כמובן, מדובר בספקולציות בלבד ואף אחד עוד לא הצליח לפתור את כל הבעיות שמסע בזמן מעורר - כך שלא ניתן להסתמך על דברים כאלה. יתרה מזאת, אף אחד לא אומר שאם באמת תהיה מכונת זמן אז תהיה גם בחירה חופשית - וזה מביא אותי לעניין המשעשע ביותר בכל התשובה הזאת: אם תומצא מכונת זמן, אפשר יהיה להשתמש בה כדי להוכיח שאין בחירה חופשית, בדיוק על פי אותו היגיון של הטיעון המקורי! הרי כל עוד לא הוכח שיש ידיעה של העתיד, יש מקום לבחירה חופשית, אך ברגע שאחת מהן תתקיים, השניה תתבטל בהכרח.

7. הפתרון הבא מנסה להתבסס על לוגיקה. כיוון שהוא קצת מורכב, אביא קודם דוגמא ואחר כך את הטיעון עצמו. כמבוא לדוגמא, נטען שאדם אינו יכול להיות טיפש וחכם גם יחד.

  1. "חיים אינו טיפש" אינו משפט הכרחי לוגית. יכול להיות שכן, ויכול להיות שלא. במילים אחרות, המשפט "הכרחי לוגית שחיים אינו טיפש" הוא שקרי.
  2. הכרחי לוגית, שאם חיים הוא חכם אז חיים אינו טיפש. זה נובע מהמבוא שציינו.
  3. האם המשפט הבא מתקיים? "אם חיים חכם, אז הכרחי לוגית שאינו טיפש". שימו לב שחלק המשפט שמופיע אחרי ה"אז" זהה בדיוק למה שהופיע בסעיף א', שכבר קבענו שהוא שקרי. מכאן נובע שהמשפט כולו אינו מתקיים, והוא אינו זהה למה שכתוב בסעיף ב'.

כעת, נעבור לטיעון עצמו, המבוסס על אותו היגיון.

  1. "אבחר ב-X" אינו משפט הכרחי לוגית. אני יכול לבחור ב-X, ואני יכול לבחור ב-Y. במילים אחרות, המשפט "הכרחי לוגית שאבחר ב-X" הוא שקרי.
  2. הכרחי לוגית, שאם אלוהים יודע שאבחר ב-X, אז אבחר ב-X. הרי הידיעה האלוהית מושלמת.
  3. אבל, האם המשפט הבא מתקיים? "אם אלוהים יודע שאבחר ב-X, אז הכרחי לוגית שאבחר ב-X". כמו קודם, מה שמופיע אחרי ה"אז" זהה למה שהופיע בסעיף א', וראינו שהוא שקרי. לכן המשפט כולו שקרי. מה זה אומר? שלמרות שאלוהים יודע שאבחר ב-X, אין הכרח לוגי שאבחר ב-X, כלומר עדיין יש לי בחירה חופשית!

מרגישים מבולבלים? לא פלא. ככה גם אני הרגשתי כשראיתי אותו לראשונה. האינטואיציה אומרת שמדובר בקשקוש, אבל איפה פה המלכודת? מה לא בסדר?

בעדכון הקודם של המאמר נפלה טעות, והטיעון הנוסף שהצגתי כדוגמא לבעייתיות היה שגוי. לתדהמתי ולצערי, אף אחד מהקוראים לא טרח להודיע לי על כך. בכל מקרה, אני מתנצל על הטעות, ובמקום הטיעון השגוי אני מציע טיעון אחר, שיעשה את העבודה בצורה טובה לא פחות. אך לפני כן, פתרון הבעיה:

כמו שאולי שמתם לב, המלכודת הייתה טמונה בסעיף ג'. אסור היה לשלול את מה שהופיע אחרי המילה "אז" על סמך הדמיון בין זה לבין מה שהופיע בסעיף א', משום שלא מדובר באותה האמירה. ממש כמו בפוליטיקה, חלק מהמשפט בסעיף ג' הוצא מהקשרו, ודווקא ההקשר הוא קריטי לנכונות המשפט. בסעיף א' מדובר בהכרחיות לוגית ראשונית, ללא הנחות מוקדמות, ובסעיף ג' מדובר בהכרחיות לוגית מותנית, שמתקיימת רק בהינתן מצב מסוים. ההשוואה הלא-חוקית ביניהן היא שהובילה לתוצאה האבסורדית שראינו.

"הכרחי לוגית" הוא משפט האומר, בעצם, "נובע מתוך ההנחות הקודמות". בסעיף א' אין הנחות קודמות, ובסעיף ג' לעומת זאת יש הנחה קודמת ("אם כך-וכך"). מכיוון שההנחות הקודמות שונות בשני הסעיפים, זו טעות להשוות בין ההכרחיות הלוגית שלהם.

וכעת, נעבור לטיעון המפריך את הטיעון המקורי אפילו בלי להיכנס לדקדוקים הנ"ל. לשם כך, נצטרך להשתמש בהנחה נוספת, שבוודאי תהיה מקובלת על הרוב המוחלט של האנשים הדתיים: שאלוהים יודע הכל. נחזור על סעיף ב' של הטיעון המקורי:

ב. הכרחי לוגית, שאם אלוהים יודע שאבחר ב-X, אז אבחר ב-X. הרי הידיעה האלוהית מושלמת.

בהתאם להנחה החדשה, אין מקום לאמירה "אם אלוהים יודע". לא יכול להיות בכלל מצב בו אלוהים לא יידע שאבחר ב-X. נציג זאת קודם בצורה כללית:

ב. הכרחי לוגית, שאם {התנאי = אמת} אז אבחר ב-X.

ראינו שהתנאי, "אלוהים יודע שאבחר ב-X", הוא תמיד אמת. לכן אפשר לתרגם את המשפט כך:

ב. הכרחי לוגית שאם {אמת = אמת} אז אבחר ב-X.

כלומר: בכל מקרה אבחר ב-X, שכן לא יכול להיות מקרה אחר. הצמצום הסופי של המשפט ייתן את המשפט הבא:

ב. הכרחי לוגית שאבחר ב-X.

והנה לכם, הוכחנו מתוך הטיעון המקורי, בתוספת הנחה טריוויאלית, בדיוק ההפך ממה שהוא מנסה להראות. הכרחי לוגית שאבחר ב-X, ועל כן אין בחירה חופשית מ.ש.ל

אם יש לכם כאב ראש רציני עכשיו, אל תתביישו. אף אחד לא אמר שהפרכה היא תמיד עסק פשוט וקל. על אחת כמה וכמה כשהטיעון מוצג בצורה לוגית (לכאורה) שכזו. זו גם צריכה להיות נורת אזהרה לאלו שהולכים לסמינר "התעוררות" כלשהו. נגיד שהיו מציגים בפניכם טיעון כזה שם. האם הייתם יודעים מייד איך להתמודד עמו? האם הייתם מוצאים את הזמן לנתח אותו כמו שצריך? זוהי, כמובן, הסיבה שהמארגנים מתעקשים כל-כך שתבואו לסמינר, ומסרבים בכל תוקף לשלוח לי ולאחרים בכתב את ה"הוכחות" שמוצגות שם בסמינרים. הם יודעים, בדיוק כמונו, שאף טיעון שלהם לא יעמוד בפני ניתוח ביקורתי שנעשה ללא לחץ ועם מקורות מידע חופשיים.

(תודה לעודד!)

אורקל

8. עוד פתרון שהוצע לבעיית הבחירה החופשית מתמקד בחלק של העברת המידע מהאל לאדם בנקודת זמן מסוימת, כפי שציינתי. העברת מידע כזו נקראת, למעשה, נבואה. ברור שנבואה אלוהית אינה יכולה שלא להתגשם, ולכן סביר להניח שבנושא הנבואה לא יהיה לנפשות הפועלות חופש בחירה. אבל מה קורה לגבי דברים שאלוהים לא נותן נבואה בעניינם? חופש הבחירה שלנו נשמר במלואו כל עוד אין נבואה ספציפית. הואיל ונבואות הן נדירות יחסית וגם שהן כן קיימות הן בדרך כלל ממוקדות, רוב החיים שלנו אינם מנובאים וחופש הבחירה שלנו קיים.

כאן יש לשים לב למינוח המדויק. לא האמירה של אלוהים היא ששוללת את הבחירה החופשית, אלא עצם האפשרות של האמירה. פעולה שלי בניגוד לידיעתו של אלוהים (כלומר, הוא יודע שאבחר ב-X ואני בוחר דווקא ב-Y) היא בלתי אפשרית בין אם הוא אומר במפורש שאבחר ב-X ובין אם הוא רק יודע זאת ולא מגלה לאף אחד. הבחירה שלי ב-Y פירושה בהכרח שאלוהים טעה (בידיעתו), וזה כמובן לא יעלה על הדעת. ומכיוון שאלוהים אמור לדעת כל דבר ודבר שהתרחש, מתרחש ויתרחש ביקום, אין מקום לבחירה חופשית.

9. פתרון נוסף מסקרן במיוחד קורא תגר על הנחת ידיעת-הכל של האל. נניח שאלוהים לא יודע הכל בכל רגע נתון. לשם דוגמא, נדמה את אלוהים לאדם שאינו יודע את המשמעות של כל מילה בעברית, אך יש לו מילון שלם לידו והוא יכול לפותחו בכל עת ולבדוק. במצב כזה, אם אלוהים אינו יודע מה אני עומד לבחור, חופש הבחירה שלי נשמר - ורק אם שואלים את אלוהים או שהוא סתם מחליט להתעניין, תופיע אצלו הידיעה וחופש הבחירה ייעלם.

כמו שבוודאי הובן מדרך הצגת הפתרון, הבעיה העיקרית שלו היא בכך שהוא מבטל את כל רעיון ידיעת-הכל של האלוהים. בנוסף, יש בו עוד כמה בעיות - הוא הופך את אלוהים לתלוי בממד הזמן, ומרחיק את הבעיה במקום לפתור אותה (הידיעה המוקדמת של האלוהים תהיה תלויה במשהו לפי פתרון זה, והשאלה עכשיו היא מהו אותו הדבר, איך הוא יכול לתת מראש תשובה, האם זה לא סותר כשלעצמו את הבחירה החופשית וכו').

אורקל

סיכום

כמו שראיתם, התשובות שהובאו אינן עומדות בפני בחינה ביקורתית. אינני מצליח להיזכר בתשובות טובות אחרות, אך אני יכול רק לתאר לעצמי שהן שילוב זה או אחר של אלו שהבאתי. מי שימצא פתרון אחר מוזמן לשלוח לי אותו לבדיקה, אבל שלא יצפה ליותר מדי. בכל אופן, המסקנה היא ברורה: אין דרך ליישב את פרדוקס הבחירה החופשית והידיעה האלוהית מבלי לזנוח את הנחות המוצא. רוב ההתקדמויות המהפכניות במדעים ובמחשבה האנושית בכלל היו, אגב, מסוג זה בדיוק: זניחת הנחות מוצא בעייתיות והחלפתן בטובות ונכונות יותר. אם בכל זאת אדם מתעקש למרות העדויות להחזיק בהנחות מוטעות, יקרה אחד משני דברים: או עצימת עיניים והכחשה גורפת (= להתנהג כמו אידיוט), או פלפולים מפה ועד הודעה חדשה, עם אלף תירוצים והנחות נוספות שאף אחד לא יודע מאיפה באו ומה הן עושות. אוי, כמה שזה נשמע מוכר!


אפריל-יוני 2000



חברים ב- עוצב על ידי