אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויקרא את שמם אדם - פרשות השבוע בפעמת הזמן
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

כמה סיבות טובות לא להאמין באלוהים

- Cyberdin -

חופש - מאמרים

לתגובות, שאלות הערות וכו' - סייברדין
(באנגלית או לצרף קובץ טקסט מסוג RTF - בכל WORD יש את זה)

תוכן העניינים

פתיחה

1. רוע

2. איפה הוא?
      2.1 אלוהים והחייזרים
      2.2 "הסתר"
      2.3 מה שרואים ומה שלא רואים

3. דתיים

      מאמר ביניים: אלוהי הפילוסופים

4. חוסר עקביות

סיכום


חופש - מאמרים

פתיחה

לשאול אדם חילוני אמיתי איך הוא יודע שאין אלוהים, זה כמו לשאול אותו איך הוא יודע שאין מאחוריו דוב קוטב ששותה מיץ תפוזים עם קש. התשובות שתקבלו בשני המקרים הן דומות: אין שום סיבה שהוא יהיה שם, ולא רק זאת, אלא שהעולם יהפוך למסובך ולא-מובן הרבה יותר אם יתברר שהוא אכן נמצא שם.

תשאלו אדם דתי מה ההסתברות, לדעתו, לקיום ארנב בעל אינטליגנציה של בן אדם. מן הסתם תקבלו מספר נמוך מאד. עכשיו תשאלו אותו מה ההסתברות לקיום ארנב ללא גוף [*] ("ארנב אסטראלי", בלשון המיסטיקה). כנראה שהתשובה תהיה אפס. לסיום תשאלו, מה ההסתברות לקיומה של ישות שלא רק שאין לה גוף, גם יש לה אינטליגנציה אינסופית, היא יכולה לצפות בכל חלקיק ביקום בבת אחת, מחשבת לכל יצור אנושי בזמן אמת את סך המעשים שלו לטוב ולרע לפי סטנדרטים שהיא עצמה קבעה ושולחת את הקיום הלא חומרי שלו לאחר מותו, בהתאם, למקומות שלא נצפו מעולם של אושר או של סבל נצחיים. פתאום תגלו שלא רק שישות כזו קיימת "בוודאות", אפילו יש לה שם. אלוהים.

חוסר ההיגיון המצטבר בשלוש התשובות האלה אמור להכות בתדהמה מוחלטת כל בן אדם חושב. אמור. למעשה, ישנם אנשים שמצדיקים את העמדה הזו ואף מעיזים לדבר בשמה של הישות הזו ולהחליט בשביל אחרים מה טוב ומה רע. בנוסף, לאנשים אלו יש את החוצפה לבוא ולומר שמי שטוען שישות זו לא קיימת, חייב להוכיח את טענתו. דמיינו שאתם באים לסרט ושום דבר לא מוקרן על המסך. אתם רצים בכעס לקופה ודורשים את הכסף בחזרה. "לא היה שום סרט!" אתם קובלים. ומה עונה הקופאי/ת? "תוכיחו". דרישה כזו עלולה להוביל בקלות לאלימות פיסית, אפילו בארץ ידידותית ומסבירת-פנים כישראל. לעומת זאת כשאדם דתי מבקש להוכיח שאין אלוהים, מתייחסים אליו בכובד ראש. בסיבות לכך אדון אחר כך.

מי חייב להוכיח, זה שאומר שאין או זה שאומר שיש? דמיינו טיפוס בעל מראה מפוקפק שנתפס על ידי שוטר. "אני עוצר אותך באשמת החזקת סמים קשים", אומר השוטר. האם הטיפוס חייב להוכיח שאין לו סמים, או שהשוטר חייב להוכיח שכן יש לו? ברור שהשוטר הוא הנושא בנטל ההוכחה. לפעמים המצב הזה לא כל כך ברור. נגיד שני אנשים בחדר ואחד מהם אומר "אני לבדי בחדר". האם הוא צריך להוכיח שהוא לבד, או שמא השני צריך להוכיח שהוא קיים? לכאורה הראשון אמור להוכיח, כיוון שיש עדויות לקיומו של השני - למשל הגוף שלו, הקול שלו האומר בחוסר-אמון "אתה מוכן לחזור על זה?" וכן הלאה. למעשה, עצם העדויות האלה הן הוכחות לצד של ה"יש". הן אלו המשמשות כהוכחות לקיומו של השני והשני יכול להשתמש בהן לצורך כך. כלומר השני, זה שאומר ש"יש עוד מישהו בחדר", הוא זה שמוטלת עליו חובת ההוכחה. למזלו, במקרה זה לא צפויים לו קשיים מרובים.

המצב הפשוט יותר הוא לעולם חוסר קיומו של משהו. אם אין ג'ירפות מיניאטוריות שמתרוצצות על השולחן שלפני, אף אחד לא צריך לתת על כך דין וחשבון. לכן זה שמנסה לסבך את המצב ולהוסיף לו עצמים ו/או ישויות הוא זה החייב גם לתת הסברים. טיב ההסברים ותקפותם הלוגית הם עניין לפילוסופיה מטאפיזית, אך לא ניכנס לזה כאן. נגיד רק שאם העיניים שלכם אומרות שיש לפניכם תהום, זו תהיה עדות מספקת כדי לא לצעוד קדימה.

עכשיו מן הסתם יקום המתפלסף התורן וישאל: "אז אם תקום מחר בבוקר וכל הקבצים במחשב שלך ייעלמו פתאום - האם גם אז זה יהיה מצב טבעי וללא צורך בהוכחה? ולא תשאל שום שאלות?" והתשובה היא כמובן להפסיק להיות חמורים. לא דיברתי על הפסקת קיום - דיברתי על אי קיום מלכתחילה. הסכמנו, אם כן (אני מקווה), שמכל בחינה הגיונית זה שטוען שאין אלוהים לא מוטלת עליו כל חובת הוכחה, אלא רק על זה הטוען שיש אלוהים. אז למה בכל זאת כמעט בכל ויכוח בנושאי דת, אנשים דתיים שואלים איך החילוניים "יודעים" שאין אלוהים, ולמה החילוניים מתייחסים אל השאלה הזו ברצינות?

פשוט מאד. זה מפני שההצהרה "אני לא צריך להוכיח את העמדה שלי" נשמעת כמו התחמקות עלובה. כל אידיוט יכול להגיד את זה. חילוני הדבק בעמדה שהצגתי זה עתה ייראה בעיני עצמו מגוחך במידת מה, אם יציג אותה. באת לשכנע את זה העומד מולך, לא? באת לקעקע את יסודות עולמו? אז יאללה, תפסיק "להתחמק" ותן טיעונים "לעניין"! אז לאור ההסתייגות שהבעתי, שלפיה נטל ההוכחה הוא על האדם הדתי ורק עליו, אני מציע כמה טיעונים מעניינים שיכולים לשמש סיבות לאי-אמונה, וגם אם לא - הם לבטח יעוררו שיחה מעניינת מאד.

במאמר זה אנסה להראות סיבות לא להאמין באלוהים כפי שהחרדים ומערך ההחזרה בתשובה מציגים אותו. ישנם הרבה אנשים המאמינים באלוהים רק כבורא היקום, ולא כישות המתערבת בחיינו. עם אלה לא אתווכח - בינתיים. זה נושא למאמר שלם ופילוסופי הרבה יותר. הטיעונים בהם אשתמש הם מגוונים ותוקפים מכיוונים שונים ובצורות שונות, אז אל תצפו למשנה סדורה מדי. הבה ונתחיל.

* הערה לפילוסופים בפרוטה, שיעזו להגיד שארנב כולל מעצם הגדרתו גוף ואילו ישות סתם לא: איך אתם יודעים שארנב כולל מעצם הגדרתו גוף? זה לא כתוב במילון ולא באנציקלופדיה. וכאילו שקיום ללא גוף חומרי הוא דבר אפשרי ומובן מאליו! איפה לעזאזל התנסיתם בכגון-זה? חזרה

לראש הדף

חופש - מאמרים

1. רוע

בעולם העתיק היה מקובל מאד לראות באלים ישויות מקבילות לבני אדם; בעלות רגשות, מסוגלות לטעות, מוגבלות ביכולותיהן, עצבניות ועוד. "עלילות גילגמש" המפורסמות (שנכתבו בערך בשנת 2000 לפנה"ס) מספרות שהמבול בא מידי האל אנליל, שכעס על המהומה שהקימו בני האדם ושמנעה ממנו לישון. הדת של זרתוסטרא (בערך 700 לפנה"ס) הייתה מבוססת על קיום שתי ישויות - "אהורה מאזדה", שהיא כוח הטוב בעולם, ו"אהרימן" שהיא הכוח הרע. ככל שהתקדמו הדתות, הלכו האלים ונהיו מעטים, מופשטים ושונים יותר מבני האדם, עד שהגיעו למצב המקובל כיום ביהדות, למשל, של אל יחיד, חסר רגשות, בלתי מוגבל ובעיקר - נקי מרוע. את התפיסה הזו אני עומד לתקוף כעת.

שימוש בטיעון הרוע לובש בדרך כלל את הצורה הבאה: החילוני יגיד "אם אלוהים כל-כך טוב, אז למה יש רוע בעולם?" ואז הדתי יענה לו "כי אלוהים נתן לנו בחירה חופשית ואנשים בוחרים ברע", ובזה זה ייגמר. אבל יש בטיעון הזה הרבה יותר, משום שרוע לא בא רק מידי אדם, ועובדה זו היא בסתירה גמורה לתפיסה הדתית לפיה אלוהים הוא הטוב בהתגלמותו. תסתכלו בספר איוב. הבנאדם היה אחלה, עשה כל מה שאלוהים אמר לו ובלי לשאול שאלות ("תם וישר וירא אלהים וסר מרע" איוב א' א'). ומה קורה לו? כיסחו לו את כל הילדים והצאן, וגנבו לו את הבקר, האתונות והגמלים, וכאילו זה לא מספיק, הפילו עליו גם שחין. חלק מזה עשו לו בני אדם, אמנם, אבל שימו לב: "אש אלהים נפלה מן-השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם" (פסוק ט"ז) וגם "רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו" (י"ט). מי אחראי למחדל? אלוהים כמובן, בעידוד השטן. זה כתוב במפורש בספר. לא היה כאן כוח טבע מקרי; הייתה כאן כוונה ברורה לפגוע באדם מסוים. זה סותם את הגולל על הטיעון "רוע בא רק מבחירה של בני אדם"!

אזהרה: ייתכן שיהיו אנשים דתיים שינסו לטעון שספר איוב הוא משל בלבד, ולא התרחש באמת. איך הם יודעים? לפי זה שזה לא מסתדר עם שאר התורה? אז אולי רק איוב הוא האמיתי וכל השאר משל? ואולי גם מתן תורה בהר סיני זה משל? אי אפשר להתחמק מהמלכודת הזאת. ספר איוב מוכיח אחד משניים: או שיש רוע שמקורו ישירות באלוהים, או שהדתיים לא יודעים מה אמת בתורה ומה משל.

הלאה. העמדה בניסיון. לעתים רוע המגיע משמיים (בכל צורה שהיא) מפורש כהעמדת הסובל/ת בניסיון (לדוגמא אברהם אבינו במעמד עקדת יצחק). מה פירוש? אלוהים רוצה לראות אם אמונתו של האדם חזקה גם כשהוא במשבר. נו, באמת. האם אלוהים בכבודו ובעצמו, בוחן כליות ולב, זה שהצפין בתורה את כל האירועים בהיסטוריה ובעתיד, צריך להעביר לאנשים מבחנים כדי לדעת כמה הם יקבלו?! זה מגוחך. האם הוא עושה זאת כדי לחזק את אמונתו של האדם, כמו שנותנים זריקה כואבת כדי לחזק את המערכת החיסונית? גם זה לא יעלה על הדעת, משום שבכך אלוהים מתערב בחופש הרצון שהוא עצמו נתן לנו ושולל אותו מאתנו (האמונה צריכה לבוא מבפנים, לא בכוח מבחוץ; תשאלו כל אדם דתי). כל ניסיון להסביר את הרוע האלוהי כדבר שהוא לטובתנו נידון לכישלון במסגרת ההסתכלות הדתית עצמה. גם הטיעון לפיו הרוע הוא הכרחי למניעת רוע גדול עוד יותר (שוב, דוגמת הזריקה הכואבת שמונעת מחלה!) הוא מופרך, משום שאי אפשר להוכיח אותו. לפי אותו היגיון, חלאת אדם ההורג ילד עשוי להסביר זאת כרע הכרחי - הילד היה גדל אלמלא הרצח להיות רוצח סידרתי בעצמו. אפשר להוכיח שלא? בוודאי שלא. חוץ מזה, גם את הדברים הנוראים ביותר - השואה, מלחמה גרעינית וכו' - אפשר להסביר כרוע קטן יחסית שנועד למנוע רוע גדול עוד יותר. נראה לכם הסבר כזה? לי לא. הרי כך עובדת פרופגנדה של דיקטטורות. ובכלל, אלוהים אמור להיות כל יכול ולהיות מסוגל לבטל כל גזירה מבלי להזדקק לפנקסנות ואיזון חשבונות!

הרעיון שרוע יכול להגיע מאלוהים מלמד שמקורו של הרע אלוהי. גם אם נניח שהרוע הלא-אנושי מקורו בפעולות עצמאיות של כוחות הטבע שיצר האלוהים, הרי יוצא מכך שהוא אינו מגן עלינו מפניהם. גם כן "אבינו שבשמים"! זו הזנחה פושעת של ילדיו. היום הולכים לכלא בגלל דברים כאלה. ועוד סיפור קטן לסיום: תראו מה אלוהים עושה בשביל החברים שלו. אלישע (מלכים ב', ב', כ"ג - כ"ד) הולך מיריחו לבית אל "ונערים קטנים יצאו מן-העיר ויתקלסו-בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח: ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה' ותצאנה שתים דובים מן-היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים". אם לא נפרש "תבקענה" כ"חילקו להם סוכריות" המשמעות של המקרה הזה היא מזעזעת. אלוהים שוחט, באמצעות שליחים, את מי שמעצבן את נביאיו. הדרך היחידה לצאת בשלום מהמקרה הזה היא להניח שהנערים האלו באמת חטאו והעונש הגיע להם. רצח של ילדים בשל עלבון. זה בדיוק מסוג המקרים שמחזירים בתשובה מדברים עליהם כהוכחה לרוע הטמון באורח החיים החילוני! אה, סליחה, שכחתי - לאלוהים יש רשיון להרוג, הרי הוא הטוב בהתגלמותו, לא? תקראו את הפסקה הזו שוב, ותבינו את עומק הפרדוקסים בתפיסה הדתית. עד כאן לעניין הרוע. אבל זו רק ההתחלה.

לראש הדף

חופש - מאמרים

2. איפה הוא?

2.1 אלוהים והחייזרים

למה אלוהים לא מופיע בעולם? בתקופת התנ"ך הוא דיבר חופשי עם אנשים, הופיע בכל מיני מקומות וצורות ובכלל היה כמו אחד מהחבר'ה. איפה הוא היום? בהערת אגב, אם השמועות ששמעתי הן נכונות, אלוהים לא הופיע ישירות בעולם מזה אלפיים שנה. נכון, פחות או יותר מהרגע שישו נולד. גם זה יכול לגרום לאנשים לחשוב. אז לאן נעלם אלוהים? יש כמובן את האפשרות האפיקורסית שבכלל אלוהים אף פעם לא הופיע, וסתם כתבו את זה בספר. איזה עוד אפשרויות יש? ייתכן שכדי ליצור את קבוצת המאמינים הראשונה שלו היה על האלוהים להופיע בפניהם ישירות, ואז עוד כמה פעמים כדי לחזק את אמונתם, ומאותו רגע הוא השאיר אותם - אותנו למעשה - לבד להתמודד עם החיים ועם המצוות שלו, לראות אם אנו מסוגלים להמשיך ולהאמין בלי עדויות ישירות. נו מילא. אז נוותר על התגלות ישירה. אנו מחפשים כעת אופן, קלוש ככל שיהיה, בו נוכל לראות שאלוהים קיים. זו הנקודה בה החיפוש אחר האלוהים משיקה לתיאוריות עממיות בנושא חייזרים. לא מאמינים? בואו ותראו.

יש הטוענים שבעבר נהגו חייזרים (או אלוהים) לבקר באופן חופשי וישיר בכדור הארץ. זוכרים את הספרים של החוקר-שאמינותו-מוטלת-בספק ההוא, אריך פון דניקן? שם הוא מציג גישה כזו בדיוק. יתרה מזאת: פון דניקן מפרש סיפורים רבים בתנ"ך ובספרים קדושים אחרים כתיאור פרימיטיבי של ביקורי חייזרים בעולם (למתעניינים, קראו למשל בספר יחזקאל, פרק א'). היכן החייזרים כיום? הבה ונעבור לחוקר אלוף השמועות והספקולציות הלא-מבוססות, צ'רלס ברליץ. לפי התיאוריות שלו, החייזרים נמצאים בעולם זה ממש, אלא שהם נעים בממדים שונים מאלו שלנו ולכן איננו יכולים לראותם בדרך כלל. נשמע מוכר? תשאלו אדם דתי איפה נמצא אלוהים והוא יגיד שהוא נמצא מעבר לזמן ולמרחב שאנחנו מכירים.

אז איך בכל זאת אנו יודעים שיש אלוהים/חייזרים? מתוך ההתערבות הנסתרת שלהם בעולם הזה. החייזרים אינם יכולים להופיע בגלוי, מחשש להיסטריה המונית או לשינוי לא רצוי כלשהו בחברה האנושית בעקבות הופעתם. אלוהים אינו יכול להופיע בגלוי מפני שזה ישבש את תוכנית העל שלו - חופש הבחירה של בני האדם... שוב - שינוי בלתי רצוי בחברה! החייזרים, כמו אלוהים, מעדיפים לפעול ברמה הפרטנית. הם פונים לבני אדם בודדים (לעתים תמהונים, מסתבר), מדברים אליהם ומספרים להם דברים חשובים שיש לספר לשאר האנשים. מי שהושפע על ידי חייזרים/אלוהים מתבייש בדרך כלל בכך ונוטה לשמור זאת בסוד, עד שהוא מגלה שיש עוד כמוהו ואז כל העולם צריך לשמוע ולדעת מה שקרה לו - ולהאמין גם כן.

צחוק צחוק, אבל מדובר פה בדמיון שאיננו מקרי כלל. שמתם לב מה אומרים המחזירים בתשובה? שכל המדע הכי חדשני כבר ידוע ומוסתר בתורה? חובבי החייזרים יגידו לכם שהישגים רבים של המדע, כמו סיבים אופטיים או מיקרו טרנזיסטורים (כמו במחשבים) הם בכלל לא פיתוח של בני אדם, אלא באו מהחייזרים! לחייזרים יש כוח ריפוי על-אנושי, טלפתיה, מוסר עליון... ממש כמו לאלוהים. החייזרים הם האלוהימים הקטנים של חלק מהחילוניים; זה עצוב אבל נכון. ומשום מה לא זכור לי דיווח של אדם חרדי כלשהו על עב"מים ועוברי חייזרים בחצר ביתו. אנשים נדבקים לכל חצי עדות מפוקפקת בדבר קיומם של חייזרים ומפרשים את כל השאר בהתאם - בדיוק כמו שעושים הדתיים בנושא האלוהים. אז מי שלוקח ברצינות את אלוהים אבל לא את החייזרים, מוטב שיתחיל לחשוב אם ההפרדה שהוא עושה הגיונית; ומי שמאמין בשניהם, שאלוהים יעזור לו. עוד הערה קטנה - כשאני אומר חייזרים אינני מתכוון לצורות חיים על כוכבים אחרים. אני מתכוון לחבר'ה הסופר-חכמים עם העיניים השחורות והצלחות המעופפות שמסתובבים לכאורה פה על כדור הארץ.

לראש הדף

חופש - מאמרים

2.2 "הסתר"

"הסתר" הוא ההסבר הדתי הנפוץ לאי-התערבותו לכאורה של אלוהים בעולם. האלוהים, כך אומרים לנו, בהחלט מתערב פה ושם, אלא שתמיד הוא עושה זאת בצורה נסתרת (מכאן השם), סמויה. הגיחוך שבהסבר זה מתגלה כשחוזרים בתשובה מסבירים אירועים בעולם. הכלכלה צומחת? זה פרס מאלוהים על גל החזרה בתשובה. ראית תינוק בחלום? אלוהים שולח לך מסר שבקרוב יהיו לך ילדים. דרכת אתמול על נעץ? אלוהים שם אותו שם כדי להעניש אותך על זה שלא שמרת שבת בדצמבר 85'. קשה לך לשמור שבת? זה בגלל שאלוהים מעמיד אותך בניסיון. גם כשקורה איזה אסון בגלל המזוזות הפסולות, ברור שלא המזוזות עצמן הביאו, פיסית, את האסון - אלא הדבר נעשה בתיווך הרחמן הגדול. כמעט לכל אירוע בעולם יש משמעות, לשיטתם; הוא מעשה ידיו של אלוהים, והם יכולים להסביר לך בדיוק למה זה נעשה.

אז אני שואל, איפה ההסתר פה? זה כמו מישהו שבמסגרת "מתן בסתר" ילך ברחוב גלוי פנים וייתן לעניים שטרות כסף שעליהם כתובים השם והטלפון שלו. אם אלוהים באמת היה מסתיר מה שהוא עושה, אף אחד - וזה כולל את המחזירים בתשובה - לא יכול היה לדעת. אז נא להחליט - הוא מסתיר או שהוא לא מסתיר? ה"הסתר" הזה גם מזכיר את תיאוריות הקונספירציה העלובות שמתרוצצות בשולי החברה. למשל, אלו שמאמינים שחייזרים רוצים להשתלט על כדור הארץ ופועלים בתיאום עם הממשלות הארציות כדי להפוך את כולנו לעבדים (יש אנשים שמאמינים בזה, בחיי). תשאל אותם איפה ההוכחות לזה, והם יגידו שהממשלות והחייזרים מסתירים באופן מושלם כל עדות שהיא למבצע העצום, כדי שהאחרים לא יידעו ולא יפעלו עד שיהיה מאוחר מדי! חוסר ההוכחות משמש בשבילם הוכחה! בדיוק כמו אצל המחזירים בתשובה! "ברור שאלוהים לא מתגלה ישירות בשום מקום," הם אומרים "הוא לא מעוניין!" כמה נוח. טאוטולוגיה שימושית מאד. אם אלוהים מופיע, ברור שהוא קיים. אם הוא לא מופיע, ברור שהוא קיים וגם ברור שהוא לא מעוניין להופיע.

לראש הדף

חופש - מאמרים

2.3 מה שרואים ומה שלא רואים

אז נניח שיש אלוהים. הוא יכול להתערב בעולם בשתי צורות: סמויות ונגלות. בסמויות אי אפשר לעסוק מאותה סיבה שהראיתי - אי אפשר להוכיח שהן קיימות בכלל, ולפיכך אין שום טעם לדבר עליהם - זה כמו לעשות דיון בשאלה איך לתפוס את העכבר הבלתי נראה וחסר המשקל שעושה סלטות במקום לא ידוע באוקיינוס השקט. אז בואו נעסוק בהתערבות הגלויה של אלוהים בעולם. האם קרה אי פעם דבר (שתועד כמו שצריך) שאי אפשר להסביר אותו אלא כהתערבות אלוהית? בוודאי שלא. כל אירוע אפשר להסביר כתוצר של תהליכים מקריים או מכוונים על ידי אדם, במסגרת חוקי הטבע הידועים, המתמטיקה והלוגיקה. אינפורמציה חסרה, לידיעתכם, אינה יכולה לשמש עדות כנגד זה. למשל, מחזיר בתשובה יכול לטעון שחוסר היכולת שלנו לנבא את מזג האוויר לטווח ארוך (ולפעמים גם לקצר) מוכיח שיש בו גורם נוסף, שהוא נשלט על ידי אלוהים. על סמך אותו היגיון אפשר לומר שמכתב ללא כתובת השולח בא מאלוהים, כיוון שאיננו יכולים לזהות שום שולח אנושי. זה שמישהו לא מצליח להבין את ההסבר המדעי לא אומר שההסבר "אלוהים עשה את זה" הוא ההסבר הנכון. זוכרים כשהייתם ילדים, לפעמים ההורים נהיו חסרי סבלנות וענו לכל שאלה בתשובה "ככה"? אותו דבר עם המחזירים בתשובה, אלא שבמקום "ככה" הם אומרים "ככה אלוהים רוצה", רק במילים יותר יפות. הם היו יכולים להגיד גם "ככה ציפציף רוצה" וזה לא היה משנה כלום - הם עדיין לא הציעו שום הסבר של ממש.

קצת בלי קשר, הייתי רוצה להרחיב בנושא מעמד הר סיני. האירוע הזה משמש מחזירים בתשובה לעתים קרובות כהוכחה שיש אלוהים. "האם כל ששים ריבוא האנשים שהיו שם משקרים?" הם שואלים "מה, משה רימה את כולם?". יש לזה שתי תשובות. אחת היא תשובה יהודית קלאסית - כלומר שאלה: האם ישו, למשל, רימה את כל המאמינים כשהלך על המים? והתשובה השניה היא, איך אתם יודעים שהיו שם ששים ריבוא איש ושמה שמסופר זה באמת מה שהם ראו? ביהדות יש הגדרות קשוחות מאוד למה נחשב עדות קבילה. כדי להוכיח שהתחתנת כדת משה וישראל, נניח, לא מספיק להגיד שהיו שם ששים ריבוא עדים. צריך עדות אישית וישירה מהם, או מסמך חתום כמו שצריך על ידם. איפה החתימות של כל אותם מאות האלפים שהיו במעמד הר סיני? מוחבאות במרתף היין של הרב עובדיה? הרבנות לא הייתה מקבלת עדות-בעקיפין שכזאת, אבל אנחנו, החילוניים, כן אמורים לקבל אותה. כמה מסקרן.

לראש הדף

חופש - מאמרים

3. דתיים

לא, אין לי שום כוונה לומר כאן שאורח החיים הדתי לא נראה כפרסומת מספיק טובה לאלוהים. הרי המראה המטונף של בני ברק הוא תוצאה של מדיניות העירייה, והעוני של משפחות חרדיות רבות כל-כך נובע רק מהיחס המדכא של החילוניים עוכרי ישראל ואוכלי השפנים, ואין לזה שום קשר לאלוהים (מה, אתם יכולים לחשוב על סיבות אחרות?). הדתיים הם בני אדם בדיוק כמונו החילוניים. גם להם יש 98.4% גנים זהים לאלו של השימפנזה הגמדית (בונובו), גם הם חוזרים, מילולית ובכל מובן אחר, לעפר כשהם מתים, גם הם סובלים מבעיות כלכליות ואישיות, וגם להם קורים דברים טובים ורעים. העניין הוא אחר. הדתיים עצמם מודים שהם טועים. קחו כל אדם דתי בעולם, בדקו לאיזו דת ואיזה פלג בה הוא משתייך, ושאלו אותו לגבי כל הפלגים והדתות האחרים. הוא יגיד לכם שכל השאר טועים, בצורה זו או אחרת, ואילו הוא צודק. מדוע שעדותו של אחד מהם תהיה עדיפה על עדותם של האחרים? אמון גדול יותר באחד מהם הוא פשוט הנחת המבוקש (אני מאמין שהיהודי צודק יותר משום שאני מאמין שהוא צודק יותר...) וזה לא חכמה. אז בואו ונסתכל על המספרים. בואו נניח בהערכה סופר-גסה שיש בעולם כולו 7 מיליון חרדים, ונניח שיש שבע-מאות מיליון נוצרים. זה אומר שעל כל חרדי שיגיד לכם שהוא צודק, יש 100 נוצרים שיגידו שהוא טועה. אם איש אחד ימליץ לכם על מסעדה מסוימת ומאה אחרים יגידו שלא כדאי לאכול שם, למי תאמינו?

קום, קום ספקן דתי, ותגיד שהנצרות במקורה מבוססת על היהדות. הלא לפי הסטנדרטים שלך נצרות היא עבודה זרה - כלומר ייהרג ובל יעבור. אז אם אתה מפריד בחומרה כזו בינם לבינך, מה פתאום אתה עושה את הקשר הזה? רק כי נדמה לך שזה יפסול את הטיעון שלי? גם אין שום קשר בין הטיעון לבין ה"הסבר" הזה לצדקת היהודי. הנצרות היא פיתוח היסטורי של היהדות, בדיוק כמו שההלכה היא פיתוח היסטורי של ציוויי התנ"ך. אז למה אחד טוב והשני לא טוב? לא, אי אפשר להתחמק מהטיעון בקלות כזו. אם מוכנים להקשיב לבני אדם, ובהינתן עיקרון הרוב המנחה את העדה החרדית בנושאים כמו סגירת כבישים בשבת, חייבים להגיע למסקנה שהחרדים טועים.

לראש הדף

חופש - מאמרים

מאמר ביניים: אלוהי הפילוסופים

במשך דורות רבים עסקו טובי הפילוסופים בניסיון למצוא את תמונת העולם המושלמת, שאינה מותירה מקום לכל אי וודאות. רובם נזקקו לשם כך להגדרת כוח ראשוני כלשהו שיצר את היקום, "כתב" את חוקי הטבע ומשמר את תקפותם ו/או את קיום היקום. את הדוגמא המודרנית ביותר למודל כזה ניתן למצוא אצל יובל שטייניץ בספרו "טיל לוגי-מדעי לאלוהים ובחזרה" (אגב, בספר זה הוא נופל בדיוק לאותן מלכודות לוגיות כמו הפילוסופים שאת טיעוניהם הוא מביא כהוכחות!). לכוח הראשוני הזה הם קראו, מחוסר שם טוב יותר, "אלוהים", אך הוא גם זכה לשם "אלוהי הפילוסופים". ההבדל בינו לבין האל הדתי הוא, שאלוהי הפילוסופים הוא מופשט לחלוטין; אין לו שום כוונה, מודעות, מטרה או רצון; הוא אינו מתערב בחיי בני אדם בשום צורה. קיומו אינו מוכיח קיום נשמות או גיהינום וגן עדן, ובוודאי שאין צורך לסגוד לו.

מחזירים בתשובה, כמו גם דתיים מן השורה, מתמצאים היטב בטיעונים אלו ומשתמשים בהם כהוכחות לכך שאכן אלוהים - כפי שהם רואים אותו - קיים. זוהי אחיזת עיניים, משתי סיבות. אחת, הפילוסופים האלו (לא כולל שטייניץ כמובן) היו רובם ככולם נוצרים, כך שאם משתמשים בהוכחות שלהם, אמורים להגיע גם לדרך החיים שלהם ומשום מה זה נעלם בתהליך השכנוע. הסיבה השניה היא שזה לא תקף לוגית. לדוגמא:

א': אף פעם לא הייתי באוסטרליה
ב': אז אני אומר לך שיש באוסטרליה יצורים בעלי כיס שקופצים ומדברים בשפת הזולו
ג': הייתי באוסטרליה ואכן ראיתי יצורים בעלי כיס שקופצים
ב': זה מוכיח ל-א' שאני צודק בכל מה שאמרתי.

גם אם יש באוסטרליה יצורים בעלי כיס שקופצים, זה לא אומר שהם מדברים בשפת הזולו. ב' פשוט לקח הוכחה לחלק מהטיעונים שלו והפך אותה בלי כל הצדקה להוכחה לכל הטיעונים שלו. גם אם הפילוסופים היו מצליחים להוכיח שיש אלוהים, והם לא הצליחו, זה לא אומר שמדובר באלוהים כמו שהדתיים מאמינים בו. חוץ מנושא הבריאה של היקום ומהשם המשותף, אין כל קשר בין השניים.

לראש הדף

חופש - מאמרים

4. חוסר עקביות

זהו, לדעתי, הפגם הבולט ביותר בדרך החשיבה הדתית. הבעיה היא שכדי לזהותו צריך לשמוע הרבה טיעונים דתיים ולזכור את כולם להשוואה מאוחר יותר, וזה קשה. הבסיס למה שאני עומד להציג היא התיאוריה המפורסמת של גדל (Godel). זוהי תיאוריה מתחום המתמטיקה, שלפיה בכל מערכת חוקים ("שפה") המורכבת מספיק כדי לאפשר תיאור של אריתמטיקה פשוטה, ניתן יהיה למצוא היגדים שאי אפשר יהיה לענות עליהם במסגרת אותה שפה - אלא אם היא לא עקבית. בעברית (ובהשאלה ושינויים קלים) זה אומר שאו שתיאוריה מסוימת יכולה לענות על הכל באופן מוחלט, או שהיא עקבית - אבל היא לא יכולה להיות שניהם גם יחד. היפה הוא שגדל הוכיח את זה מתמטית. אני עושה אנלוגיה מתיאוריה זו אל עולם הדת, אך בשום פנים אינני מתכוון שזה בדיוק המצב; אני רק מנסה להקל על הבנת הדברים.

אוקי. אז יש תפיסת עולם חרדית שלפיה הכל בעולם מוסבר. לכל דבר יש פשר, לכל אירוע ניתן למצוא הסבר במסגרת רצונו של אלוהים. לפי גדל, מתחייב מכך שהתיאוריה תהיה לא-עקבית. כלומר: לכל שאלה תהיה תשובה, אבל תשובות שונות יכולות להתנגש זו בזו. דוגמאות לסתירות כאלה הן נפוצות מאד. והרי כמה נבחרות.

שאלה 1: למדע המודרני יש את כל התשובות, למה צריך להניח כיום קיום אלוהים?
תשובה: נהפוך הוא, בתורה ובחז"ל ידעו את כל המדע כבר לפני אלפיים שנה.

שאלה 2: התורה היא בסך הכל סיפורים חסרי בסיס, לא?
תשובה: המדע מוכיח כיום דברים שהיו ידועים בתנ"ך כבר לפני המון זמן.

הסתירה: במבט ראשון נראה ששתי התשובות הן בעצם אותו דבר, אך למעשה הן מובילות למבוי סתום. בתשובה הראשונה התייחסו לכל המדע המודרני כגילוי-מחדש של מה שכבר היה ידוע, ואילו בתשובה השנייה השתמשו בו כאסמכתא לדברי התורה. כלומר: 1. כל המדע כבר נמצא בתורה 2. המדע מאשש את דברי התורה - מכאן נובע שהתורה מאששת את דברי התורה! והואיל ואין סיבה לתת אמון במי שמשבח ומהלל את עצמו, כל ההתייחסות הזו למדע היא מופרכת מעיקרה. רוב הזמן המחזירים בתשובה מדברים על המדע בזלזול. זה נפוץ מאד - עד שפתאום הם נזקקים לו כדי להוכיח איזו נקודה. חוסר עקביות. בנוסף, האם ראיתם פעם איזה פיתוח טכנולוגי או ידיעה מדעית חדשה שבאה מהתורה? בוודאי שלא. קודם כל יש את הגילוי המדעי, ואז הם חופרים במקורות עד שמוצאים משהו שמזכיר את זה קצת ואומרים "אנחנו ידענו את זה ממזמן". בדיעבד כולם חכמים יותר.

המקרה הבא מקורו ברדיו החרדי. כן, למרות הכל הם ממשיכים לשדר. ומה יקרה כשאיזה מטוס יתרסק בגללם? הם יאשימו את החטאים שלנו, החילוניים. חזרה לעניין; מטיף חרדי אחד העביר הרצאה פילוסופית על מהותו של אלוהים, ודיבר על עניין הסיבתיות. הוא אמר שאלוהים הוא הסיבה הראשונה לכל ולא הייתה לו-עצמו סיבה. אנשים רגילים לחשוב, כך אמר, שלכל דבר יש סיבה, מכיוון שכך זה בעולמנו. כל רצון שלנו נובע מצורך או חוסר כלשהו, כל מחשבה נובעת מהקודמות לה וכו'. אך, ושימו לב, אי אפשר לעשות את ההיקש הזה לאלוהים, כיוון שאנחנו מוגבלים ואילו הוא מוחלט. עד כאן, טוב ויפה. עכשיו, זוכרים את טיעון השען? [אתה רואה שעון, כל כך מורכב וחלקיו משולבים כל-כך טוב, חייב להיות אדם שיצר אותו. כעת תסתכל על היקום כולו, הרבה יותר מורכב מאיזה שעון מסכן, בוודאי שיש לו יוצר, נכון? וזה אלוהים.] הסתירה היא ברורה. בטיעון הראשון, אסור לעשות היקש מהמוגבל למוחלט. ואילו בטיעון השען (שגרסאות שונות שלו הן נפוצות ביותר בהרצאות החזרה בתשובה) לא רק שהיקש כזה מותר, הוא אפילו מומלץ! חוסר עקביות.

הפרדוקס הבא נוגע לחומרניות ורוחניות. אנו שומעים המון על הצורך ברוחניות, על הנשמה שלנו, על הנפש, על השחיתות שבחומרניות, על הבלי העולם הזה ועוד. עבודת אלילים היא מוקצית בצורה חמורה ביותר. "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה". אך מה אנו מגלים בדרך החיים החרדית? עבודת אלילים. ישנם חפצים קדושים. תפילין, מזוזות, ספרי תורה. כמו כל אליל מפוסל בעולם העתיק, יש לשמור עליהם מנזק ולהתייחס אליהם בכבוד, פן יקרה לנו דבר נורא. החומרניות בעולם החרדי מגיעה לקיצוניות כזו, שהחסידים רבים על הזכות לאכול את השיירים מצלחתו של הרב בתום הסעודה ("טיש"). כאילו שקדושה עוברת דרך אוכל! גנבת, שיקרת, נאפת - אבל אלוהים יסלח לך כי נגעת במשהו שהרבי נגע. זה עובד גם להפך. היית צדיק, נתת בסתר, למדת תורה - אבל אם תיגע באשתך האהובה (שהביאה לך ילדים ומטפלת בכל ענייני הבית והפרנסה בשבילך !!!) בזמן מסוים בחודש, אלוהים ישכח לך את כל הדברים הטובים ואתה תהיה טמא. וגרוע מכך: ההיטהרות (של האישה למשל) איננה היטהרות רוחנית חס ושלום; יש ללכת למקווה! מים קדושים! חומרנות! חומרניות, מסתבר, איננה רק עניין של כסף. סוג זה של יחס לחפצים משותף, אגב, גם לתרבויות פרימיטיביות (קניבלים או וודו, למשל) ולחולים במחלות נפש מסוימות. ואיך הם עושים עניין מעגילים או קוקו! או בגדי שעטנז (מכותנה ופשתן ביחד)! יש להם מעבדה שלמה רק בשביל לבדוק את זה! ותירוצים יש לזה מפה עד הודעה חדשה. שעטנז חוסם שדרים רוחניים מהקב"ה, כמו שעופרת חוסמת שידורי רדיו. אלוהים המסכן, כל יכול כזה ועדיין לא מסוגל להעביר קדושה דרך כותנה ופשתן ביחד.

נמאס לכם כבר? טוב, רק עוד נקודה לסיום. פרד"ס. פשט, דרש, רמז, סוד: ארבע דרכים שונות לפרש את הטקסט המקראי. תשאלו שאלה והתשובה יכולה לבוא מכל אחת מהשיטות האלה. זה מבטיח שתהיה תשובה לכל דבר, ויתרה מזאת: אם תמצאו סתירה בין תשובות, יגידו לכם שזה בגלל שהתשובות הן בכלל לא מאותה רמת הסתכלות. איזה תירוץ עלוב. שיגידו פשוט שהם לא עקביים ונסגור עניין. הרי את התשובה שלכם - מה מקור הסתירה - לא תקבלו וגרוע מכך; השאלות שתשאלו יכולות להיות מאותה רמת הסתכלות בדיוק, ועדיין התשובות יבואו מרמות הסתכלות שונות. אבל את העובדה הזאת יעלימו מכם. באחריות.

לראש הדף

חופש - מאמרים

סיכום

אז מה ראינו? ראינו שהתפיסה הדתית המבוססת על קיומו של אלוהים מלאה סתירות כרימון; ראינו שאלוהים לא מתגלה בעולם; ראינו שאנשים שמאמינים באלוהים סותרים אחד את אמונתו של השני; וראינו שאפילו אם אלוהים קיים, הרי זה בכלל לא כמו שהחרדים מציירים אותו. אני חושב שאלו סיבות טובות מספיק לא להאמין באלוהים הזה. מה דעתכם?

להתראות בפעם הבאה!

נ.ב. אז קראתם ונהניתם (או לא) מהטיעונים שהצגתי, אבל עדיין מטרידה אתכם השאלה הקטנה - למה אני, Cyberdin, באופן אישי, לא מאמין באלוהים? פשוט מאד. קראו שוב את הפסקה הראשונה של המאמר עד שתבינו.

חופש - מאמרים



חברים ב- עוצב על ידי