אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

לא עוד חמורים של משיח

מאת דניאל קנדל

באחד מערבי חודש נובמבר נערך באולם "צוותא" בתל-אביב דיון בנושא קנאות דתית. את הדיון, אשר אורגן ע"י תנועת "גוש שלום" הנחה אורי אבנרי והשתתפו בו פרופ' מיכאל הרסגור וספי רכלבסקי מחבר הספר "חמורו של משיח".

לסקפטיים הרבים (וביניהם, עלי להודות, גם אני) שתהו כמה אנשים יצליח אירוע מסוג זה להוציא מבתיהם באמצע השבוע נכונה היתה הפתעה - האולם היה מלא עד אפס מקום.

כדי שלא לאכזב את הרבים שנותרו ללא כרטיסים אף הוציאו מארגני האירוע רמקולים וכיסאות אל מחוץ לאולם על-מנת שגם הם יוכלו להאזין לדיון.

חמורו

ראשון קיבל את רשות הדיבור ספי רכלבסקי, "בעל החמור" על פי הגדרתו שלו.

רבים מבין הנוכחים באולם אשר הספיקו לקרוא את ספרו של ספי וגם אלו שלא, לא יכלו להתעלם מבקיאותו המדהימה בנושא ומן ההתלהבות והרגש בהם העביר את דבריו והשיב לטענות מבקרי ספרו בפני הקהל הקשוב.

טענה אחר טענה, דוגמא אחר דוגמא, שטח ספי את עיקרי מחקרו בן חמש עשרה השנים בלא שמונח לפניו כל חומר כתוב.

ספי סקר בקצרה את המהפכה שעברה היהדות בדור האחרון, את היעלמותה הכמעט מוחלטת של הציונות הדתית ואת עלייתה של היהדות המשיחית אשר שטפה את כל זרמי היהדות בת זמננו, נושא מרתק המובא בהרחבה בספרו. כמו כן שילב ספי בדבריו מספר דוגמאות לדברי פוסקים ופרשנים מגדולי הדת היהודית בהתייחסם לנושאים שונים:

האישה - "לא תרבה האישה שיחה בפני בעלה, משום שהאישה, כיוון שדעתה קלה, אין סדר לדבריה ורובם בלתי הבנה ובלי שום קשר. ובראות בעלה חוסר דעתה יבוא לשנאותה או לבקש מיתתה, אולי תזדמן לו אישה בעלת שכל. וכיוון שלא נוסה אינו יודע כי כולן שוות בזה".
הגוי - "כי גויים הם כבהמות, 'עם הדומה לחמור'."
החילוני - "אפיקורוס שכופרים בתורה ובנבואה היה מצווה להורגם".

חמורו

את עיקר דבריו הקדיש ספי לתיאור המצב שנוצר והסכנות הטמונות בהמשכם של תהליכי ההקצנה בחברה הדתית:

באירופה שלפני השואה היוו השלטון הזר והגויים שהקיפו את הציבור היהודי כמעין קיר המונע מן היהודים לנהוג על פי פסיקת רבניהם, בעיקר בכל הנוגע ליחס כלפי הגויים, מפחד תגובת הציבור בארצו. אך כיום, במדינת העם היהודי, נדמה כי בכל פעם שנשענים על הקיר, הקיר זז.

כדוגמא הובא מקרה כביש בר-אילן. הרי הסיבה להתנגדות לנסיעה בשבת אינה ההפרעה שגורמת התנועה בכביש לציבור הדתי, אלא הנוסע היהודי החילוני שאינו מקבל על עצמו את ערכי הדת וחוקיה. ההחלטה לסגור את הכביש בזמני התפילות מסכנת את הדמוקרטיה מפני שהיא מקנה חשיבות לרגש של אדם המנסה למנוע מאנשים אחרים ללכת נגד ערכיו.

במצב הקיים מממנת המדינה בתקציב ענק מערכת חינוך דתית המטיפה לאפליה בין גברים לנשים ולשנאת הגוי והחילוני, חברה דמוקרטית המאפשרת קיום מצב מסוג זה מסכנת את עצם קיומה.

חמורו

פרופ' הרסגור פתח את דבריו במילות שבח לספי רכלבסקי על כך שהוא, בניגוד לקופרניקוס שמפחד מתנגדיו פרסם את תגליותיו רק כאשר שכב על ערש דווי , עודו אדם צעיר וכבר פרסם את ספרו אשר לו מתנגדים רבים.

בצורה מבריקה ומרתקת הציג פרופ' הרסגור את הצעדים שעל הציבור החילוני בארץ לנקוט אם ברצונו למנוע את המשך ההקצנה, ההשתלטות החרדית והכפייה הדתית המאיימות על צביונה הדמוקרטי של המדינה. לדבריו, הצעד הראשון לשם הגשמת מטרה זו צריך להיות הנהגת שוויון חובות של כל אזרחי המדינה, שיכלול בין השאר גיוס בחורי ישיבות. תהליך ההתחזקות של הסיעות הדתיות בכנסת ושל גורמים קיצוניים בתוך היהדות הדתית לא ימנע, לדעתו, שינוי מסוג זה.

כדוגמא לכך הביא הרסגור את תקופת ההשכלה (המאה ה-18) בצרפת, בה התחזקות הימין והשפעתה של הכנסייה על אנשי המדע והרוח לא סיכלו התעוררות רעיונות חדשים של הומניזם, התפתחות האמונה של האדם המשכיל בעצמו ופיזור העלטה שמנעה את התקדמות המדע.

פרופ' הרסגור סיפר גם כי הוצע לו בעבר ע"י רב לקיים דיון בפני בני נוער חילונים באחד מקיבוצי האיזור. הרסגור הסכים בתנאי אחד - שיביא עימו הרב לדיון עשרה בחורי ישיבה. לזאת כמובן לא היה הרב מוכן והדיון לא יצא אל הפועל.

חמורו

חלקו האחרון של הדיון כלל שאלות והצעות מן הקהל ועסק בעיקר בחיפוש פתרונות ודרכי פעולה לשינוי המצב הקיים.

בין הנושאים שהועלו בו היתה השאלה כיצד לסחוף תומכים רבים ככל האפשר מקרב המחנה החילוני בארץ: האם לקבוע מטרות מתונות יחסית (קיצוץ ההקצבות לישיבות, לדוגמא) בהן יש סיכוי שיתמוך חלק נרחב מן הציבור, או לקבוע מטרות משמעותיות יותר כמו הפרדת דת ומדינה, שבשל השינוי הגדול אותו הן מבקשות לחולל יסחפו אחריהם קהל תומכים גדול.

אחת הנקודות הבעייתיות שהועלו ע"י הקהל היתה ארגון כנס מסוג זה ע"י תנועה כדוגמת "גוש שלום" המזוהה עם צידה השמאלני של המפה הפוליטית, דבר העלול למנוע השתתפותם של חילונים ממחנות הימין והמרכז.

בין ההצעות שהועלו בפני ספי רכלבסקי ופרופ' הרסגור היתה כתיבת ספר כדוגמת "חמורו של משיח" הפונה אל בני הנוער, הצעה נוספת היתה כתיבת מדריך לאדם החילוני במדינת ישראל אשר יעסוק בנושאים הנוגעים לזהות היהודי החילוני בארץ.

 

לקראת סופו של הדיון אמר פרופ' הרסגור כי למרות בעיות השעה הוא אופטימי ביחס לעתיד.

בתחושה זו יצאתי גם אני מן הדיון, לא רק בשל הנושאים והטענות שהועלו בו, אלא גם בשל עצם קיומו, הקהל הרב שנכח בו והמעורבות והלהט לנושא שהפגין קהל זה.

המסר שיש להעביר הוא ברור: לא עוד קול הרוב הוא דומם, לא על גבינו תבוא הגאולה בדמות מדינת הלכה, לא עוד חמורים של משיח.


דצמבר 1998



חברים ב- עוצב על ידי