הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

יום הכיפורים שלי
בקשת מחילה של אדם חילוני

מאת יעקב סתר
יעקב סתר - תל אביבי, חבר קיבוץ זה 35 שנה, ממייסדי 'מפלגת אור' וחבר הנהלתה, עורך ומו"ל, חבר בעמותת 'חופש', מתנדב בעמותות סיוע ליוצאים בשאלה וחופש מדת, משורר ופובליציסט לעת מצוא. מחויב בכל מאודו לקידום חופש הפרט וחופש מדת.

ביום הכיפורים הזה אני מבקש סליחה ומחילה מכל בני משפחתי,
ידידיי ומכריי, וממדינת ישראל מולדתי האהובה



o

על שלא מחיתי די נגד עסקני הדת המנצלים את תורת ישראל לקחת כספי ציבור בסחיטה, במרמה ובהונאה להאדרת כוחם ושלטונם.

o

על שלא הקפדתי די באי קניית מוצרים החתומים בחותמת הגזל - בד"ץ.

o

על שלא הייתי ליד הצעירים, ילדים ונוער, הנופלים ברשתות המחזירים בתשובה, ולא יכולתי להושיט להם יד במצוקתם.

o

על שתרמתי מתוך רפיון ואי פנאי להתעצמותם של מבקשי האל-בכל-מחיר, מְחַטאֵי לבבם ומגַרפֵי עוונם, מקימי מזבחות לאל ולבעל הקוראים בשם אלוהים.

o

על שהפקרתי את מדינת ישראל לידיהם של פוליטיקאים קטנים וציניים המכנים עצמם ציונים.

o

על שלא שמרתי די על קדושת ימי החול - ימי הזהב של חיינו ומעשינו.

o

על שלא מחיתי די על הטמטום והפטפוט, הרכילות והקשקוש, הסגידה לכסף ולידוענים ולבעלי הממון המציפים אותנו כמי מדמנה בכל אתר ואתר.

o

על שלא מצאתי פנאי להשתתף בהפגנות ומחאות של דורשי חירות וחופש ודורשי טובתי וטובת המדינה.

o

על שלא עשיתי די לתיקונו של עולם.

תקווה ומשאלות לעתיד (מעט מתוך הרבה)


o

שתהיה לנו שנת חוסן וחַיִל ונאדיר את חופש הפרט והחופש מדת לתפארת כל אדם ומדינת ישראל.

o

שנישמר מהבל ותוהו, מחציר יבש, מצל עובר, מציץ נובל, ממפריחי רוח, מחניטת הנשמה.

o

שלא יהיו לנו אורים ותומים.

o

שנזכה לראות בביטול גזירות ההבל של רבנים ופוסקים ודיינים המבקשים להסיגנו אחורה אל חשכת ימי הביניים.

o

שנהיה אור לגויים וקודם כל לעצמנו.

o

שננהג עם הבריות כמנהג אדם - בכבוד, בסובלנות, ביושר ובאהבת חינם.

o

שנראה באובדן מדכאי הנשים בשם הצניעות והדת והפולחן. חופש ושוויון לכול!

o

שנזכה לראות את הרוגי הישיבות ואברכי הקצבאות נוטלים חלק בחיי הארץ, בצה"ל, בעבודה ובאהבת הזולת.



o

שנזכה לשמוע את עסקני הדת זועקים: אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דברי דופי, העווינו, הרשענו, זדנו, חמסנו, טפלנו שקר, יעצנו רע, כיזבנו, לַצנו, מרדנו, ניאצנו, סָרַרנו, עווינו, פשענו, צררנו, קשינו עורף, רשענו, שיחתנו, תיעבנו, תעינו, תעתענו. לא רק ביום כיפור.

וקטע קצר על יום הכיפורים מתוך סיפור של סופר כמעט נשכח:

אשמנו..../ דוד פרישמן

"...אשמנו, בגדנו, גזלנו" מי? אנחנו?? א נ ח נ ו אשמנו?? עוד ילד קטן הייתי אז, ולבי לא יכול להכיל את כל המחשבה האיומה. הבטתי כמבקש תשועה אל אבי-זקני, אל האיש עם הדרת הפנים הנפלאים, אשר כמוה לא ראיתי שנית בכל הימים אשר אני חי, ועם העיניים הטובות, אשר ים שלם של נדיבות וחנינה רכה ורחמים מתוקים התגלגל בהן...הבטתי אל אבי - האם איש אשר כזה חמס ופשע ורשע ועשה את כל אשר כתוב בזה?...לבי בי התכווץ. הרוח אשר מסביב היה לי למשא. הרגשתי בכל תקפו את העוול האיום והכבד אשר ייעשה לנו בזה. אומה שלמה נכנסה בה רוח שיגעון, כי היא אשמה ובוגדה וגוזלה. ימים על שנים ודורות על תקופות הרגילו אותנו אל הרעיון לחשוב את עצמנו לחטאים ולפושעים. והנער הקטן לא הבין, כי אם הרגיש את כל זה. כל העמים אשר מסביב צדיקים וישרים ותמימים ונקיים, אשר לא ניסו מעולם לעשות שום נאצה קטנה או גדולה ואשר אינם יכולים להחריד אפילו זבוב על גבי הכותל, תחת אשר אנחנו - הלוא זה עתה ברגע הזה קורא החזן ואומר: 'והיאך נעיז פנינו ונקשה עורפנו לומר לפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו: צדיקים אנחנו ולא חטאנו, א ב ל אנחנו ואבותינו חטאנו!' ובכל זה, אתה אלוהי ואלוהי אבותיי, ובכל זה, ראה, הנה אני הילד הקטן העומד בזה מעיז פני ומקשה עורפי לומר לפניך, כי צדיקים אנחנו דווקא ולא חטאנו. ילד קטן כמוני יודע את כל זה הרבה יותר טוב. בכל אופן לא חטאנו הרבה כל-כך, ככול אשר כתוב בזה. על כל פנים לא חטאנו יותר מאשר כל הגויים ההם אשר מסביב פה. במקום הקדוש הזה ובימים הקדושים האלה היה יותר טוב אילו דיברנו יותר אמת ולא באנו להתייפות ולהתגנדר בחטאים ובפשעים. כל לבי בי התקומם על העוולה הגדולה. ותקטן כל זאת והנה עוד קול זה העולה אלי מן ההיכל: 'אשמנו מכל עם'. מכל עם? לא, הדבר הזה, פשוט, איננו אמת!"

(ספר המועדים, כרך א', ראש השנה ויום הכיפורים, הוצאת אגודת עונג שבת בתל אביב תשכ"ב, עמ' 347)


דוד פרישמן
דוד פרישמן
סופר יהודי, יליד פולין, 1922-1859
מבוניה ומחדשיה של הספרות העברית החדשה

מיצירותיו: מעשיות (הר-סיני, עיר מקלט), סיפורים (ביער, לילית) ואגדות (אהבה, הגולם) את סיפורו 'המקושש'- בו מעלה פרישמן את סוגית הצביעות בדת, שאינה 'נחה' אפילו בשבת, ניתן למצוא באתר 'חופש' כאן, כאן וכאן.



ספטמבר 2010