אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > עוד  לגירסת הדפסה     

'חופש' בכנס השדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם בכנסת

הכנס השני של "השדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם" בכנסת נערך בתאריך 13/7/2010. יו"ר עמיתים של השדולה שנשאו דברים היו ח"כ ניצן הורוביץ וח"כ שלמה מולה. מלבדם נשאו דברים נציגי ארגונים רבים. הכנס התרכז בנושא הכותל, אך עסק גם בנושאים רבים וחשובים אחרים. להלן דבריו של נציג "חופש" שנישאו במהלך הכנס:

 

חבר כנסת מסויים דיבר בפגישה שעברה, והסביר כיצד הוא פתוח לכל דבר כל עוד אין הדבר נוגד את ההלכה שלו. הוא מצהיר בכך כי הוא חושב שהערכים שלו חשובים לו יותר מאשר הערכים שלי חשובים לי. מדוע האמונה שלי והערכים שלי כן נתונים לפשרות ואלה שלו לא?

בדרך-כלל בכנסים כאלה מזכירים "הפרדת דת ממדינה" אבל לא ממש מדברים על כך. משום מה, אנשים שונים כורכים הפרדה אמיתית כזאת באיבוד "צביון", בשעה שההיפך הוא הנכון: דת היא דבר אישי ושונה מאדם לאדם. כאשר כופים צביון, מה שהופך לצביון זה עצם הכפייה ולא הדבר אותו מנסים לכפות.

"נישואים אזרחיים" (שמופיעים במטרות השדולה) הם דוגמא טובה: יתחתן כל אחד עם טקסים כאוות נפשו - עיני לא צרה בו. ירצה - טקס אורתודוקסי, ירצה - טקס רפורמי, ירצה - ללא טקס בכלל. אבל הנישואין הרשמיים המחייבים מבחינת המדינה יהיו אזרחיים.

בדיוק כמו שהצבא אינו יכול לסבול מקור סמכות כפול, כך גם המדינה.

ברוח זאת התפלאתי לראות במטרות "הכרה בגיורי כל הזרמים". "גיור" הוא מונח הילכתי, ו"הכרה בגיור" היא סוגייה הילכתית, שמשתנה על פי הילכותיו הפרטיות של כל אחד. אין זה מתפקידה של המדינה לעסוק בסוגיות הילכתיות.

יתגייר כל אחד בטקסים ופולחנים כאוות נפשו, וממש לא איכפת לי אם מנחם מנדל יפסול את גיוריו של משה זוכמיר. בדיוק כמו שיש במטרות "נישואים אזרחיים" ולא "הכרה בנישואי כל הזרמים", כך צריך להיות - אם תרצו - "גיור אזרחי" (וזה אינו מושג מקורי שלי): תהליך רשמי/אזרחי של המדינה, עם קריטריונים ברורים וענייניים, שלא מערב פולחנים דתיים אשר אינם מתפקידה.

 

בהחלטת ממשלת ישראל הראשונה (3/49) נאמר במפורש "המדינה תספק את צרכי הדת הציבוריים של תושביה, אבל תמנע עצמה מענייני דת". וזה מעביר אותי לנושא הכותל:

גם הכותל הוא בעל ערך היסטורי "אזרחי", ואינו שייך לענף דתי כזה או אחר. הוא שלי לא פחות מאשר של כל חרדי משתמט, אם לא יותר.

מה זה המושג הזה "רב הכותל"? אולי צריך לומר תודה שבינתיים אין עוד "הרב של מצדה" או "הרב של האריה מתל-חי"... אם זרם כלשהו רוצה למנות משגיח מטעמו לאתר היסטורי של מדינת ישראל, שיתכבד וימלא בעצמו אחר הוראותיו של המשגיח מטעמו... כל עוד אינם נכפים על אחרים. בקצב הזה בקרוב אסור יהיה למי ששם משפחתו 'כהן' לבקר במצדה, כי מתו שם יהודים.

כשהייתי ילד, לאחר מלחמת ששת הימים, ביקרנו הורי ואני ביחד בכותל. בשדולה הזאת כאן ועכשיו דיבורים היו ויהיו לרוב. הבחינה המעשית לתחילת הצלחתה של השדולה תהיה כשנכדי בעתיד יוכלו לעשות זאת שוב. שהמשולש איש-אישה-כותל יוכלו לגעת בחופשיות זה בזה ביחד.

 

אסיים אולי בכך: בפגישה הקודמת מספר פעמים הוזכר כאן שבתוך כעשרים שנה לא יישאר מי שיגן עלינו. ואני אומר שהחשוב יותר הוא שבתוך כעשרים שנה לא יישאר על מה להגן. לא יישארו כאן ערכים ראויים להגן עליהם.


אוגוסט 2010



חברים ב- עוצב על ידי